ביאור:בראשית מ ח

בראשית מ ח: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מ ח.

חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹעריכה

ההצהרה לא ברורה:

  • האם אין אפילו איש אחד מכל האנשים במקום שיפתרו את החלומות?
או
  • שאלנו מספר פותרי חלומות והם לא אמרו לנו דבר.
או
  • שאלנו מספר פותרי חלומות והם אמרו דברים לא משכנעים.

האם זאת היתה הזמנה לנסות לפתור? או בקשה להביא להם פותר חלומות מקצועי? או בקשה ללכת לביתם ולהיעץ עם אנשיהם?

וַיַּרְא אֹתָם, וְהִנָּם זֹעֲפִיםעריכה

יוסף ראה אותם זועפים, כלומר שניהם מאוד לא שמחו לחלום שלהם. אולי הם סיפרו אחד לשני את חלומם, וזה עשה אותם עוד יותר מדוכאים.
נראה בהמשך, שהחלומות שלהם עוסקים במקצועם, וחושפים את הפחדים שלהם מטעויות וחטאים שיביאו למותם.
ידוע שהרבה אנשי-מקצוע חולמים על מחדלים אפשריים שיביאו לאובדנם.

הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִיעריכה

יוסף לא נבהל מכל פרשני החלומות האפשריים. כל דברי קודמיו ורעיונתיהם היו כהבל בעינייו. רק לאלוהים פתרונים, ורק אני אדבר בשמו.

יוסף האמין שהחלומות הם מסר מאלוהים והדרכה, כשם שאלוהים הדריך את אביו בלכתו לחרן: "וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" {ביאור:בראשית כח יב), וכשם שאלוהים הדריך את יעקב איך לגרום לכבשים לשנות את צבעם: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב ... שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן" (ביאור:בראשית לא יב). ויוסף גם ידע שהוא עצמו חלם חלומות והוא מחכה להתגשמותם.

יוסף ידע שניתן לסובב כל חלום מטוב לרע ורע לטוב - הנה חייו שלו עצמו: כל דבר טוב הפך לרע, ומכל רע יצא טוב.

והנה נתנה לו הזדמנות זהב להביא טוב לנכבדי המלך כדי שהוא יוכל לבקש מהם: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (ביאור:בראשית מ יד).

  • יוסף היה בטוח שהוא יוכל להבטיח להם דבר טוב, ובכל מקרה אם הם יומתו בקרוב אף אחד לא ידע שהוא אמר למתים שיהיה להם דבר טוב.
  • הם נראו כל כך זעופים ומדוכאים שכל דבר שהוא יגיד יחזק את נפשם.
  • לדעת שהמוות קרוב גם עוזר לאיש, כי הוא יודע שעליו לגמור את מלאכתו וללכת במנוחה וברוגע למוות אחרי שהיא סגר את כל עסקיו וקיבל את הדין. חוסר ידיעה לפעמים קשה יותר מידיעה ברורה.
  • קיימת גם אפשרות שיוסף החליט לנסות את אלוהים ולהכריח אותו לבצע את דבריו עבורו, הרי איך הוא יגיע לשררה אם הוא עבד בבית הסוהר של פוטיפר?

משפט שלמה ומשפט השרים - השוואהעריכה

לשלמה באו שתי נשים שעסקו בזנות. הנשים רצו ילדים והחליטו ללדת ביחד כדי שכל אחת תוכל להניק את התינוקות כאשר השניה עובדת. נולדו שני בנים, שנראו דומים ביותר. בלילה, אחד התינוקות מת. אחת הנשים גילתה שהתינוק בזרועותיה מת והיא החליפה עם תינוק רעותה. הנשים החליפו מספר פעמים, וייתכן שגם הן לא ידעו של מי החי והמת. הן הלכו למשפט אצל שלמה. כל אחת טענה ששלה החי. רק הנשים יכלו לדעת מה קרה. לא היה למלך פתרון אלא להעניש את שתיהן בחיתוך התינוק החי. הנשים הגיבו, ולפי תגובת הנשים שלמה פסק מי היא האם המועדפת. (ביאור:מלכים א ג טז - כז).

סיפור שרי המלך הוא משפט דומה.

שני שרים הואשמו ביחד שהם הרגיזו את המלך בעניין אחד. כל אחד מהשרים חשב שהוא שותף לעבירה (בהמשך שר המשקים אומר למלך: "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" (ביאור:בראשית מא ט)). המלך לא ידע איך למצוא מי המנהיג האשם ומי השותף הנספח, כי החלש סרב להודות בחולשתו, ולכן העניש אותם ביחד בכליאה. המלך רצה שהם יספרו אחד על השני וכך האמת תצא לאור. שני השרים חלמו את מאוויים, והם העידו לפני יוסף. יוסף ראה ששניהם זועפים, אולם שר המשקים התנדב לדבר ראשון כי הוא האמין שחלומו הוא טוב, וידיו נקיות יותר. שר המשקים סיפר חלום שמכיל חיים, פריחה והצלחה, ואכן יוסף הודיע לו שעתידו יהיה טוב. שר המשקים שמח. אז שר האופים החליט גם הוא לדבר. הוא לא היה יכול לשנות את חלומו כי הוא כבר סיפר את החלום לשר המשקים. חלומו דיבר על דברים רעים. יוסף הבין ששר האופים, בגלל חלומו הרע, כפה על שר המשקים להיות זועף למרות חלומו הטוב, כלומר שר האופים הוא המנהיג החזק ושר המשקים הוא הנספח החלש. תגובת השרים הראתה ליוסף מי האשם, וכך הוא פסק. כאשר השרים הופיעו לפני המלך: שר המשקים היה שמח, ושר האופים עצוב, וכך ידע המלך מי הפושע שמודה באשמתו.