ביאור:בראשית מ יח

בראשית מ יח: "וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מ יח.

וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹעריכה

ראה: חלומו של שר האופים

שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵםעריכה

עכשו ששניהם חלומו על המספר 'שלוש', והרמז היה לתאריך המתקרב של משתה המלך לכבוד "יוֹם הֻלֶּדֶת" פרעה או בנו, יוסף היה בטוח שהחלטתו בענין שלושת הימים היתה מוצדקת ביותר. הוא חוזר על הצהרתו הקודמת לשר המשקים כמעט בדיוק.

  • יוסף מפשט את הסיפור: הוא מתעלם מהסלים העשויים "סַלֵּי חֹרִי" - כל סל היה בעיניו זהה.
  • יוסף מתעלם שהיו שלושה סלים אחד מעל השני - בשבילו כולם היו ביחד סל אחד, לאחר שהוא סגר את עניין שלושת הימים.
  • יוסף מתעלם שהיו שם "מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה, מַעֲשֵׂה אֹפֶה", ושר האופים עשה עבודה גדולה בהכנות.

כל מה שנשאר היה - שר האופים מביא דברי מאפה לפרעה, והציפורים אוכלים את זה מעל ראשו.

יוסף ידע שעזרה משר האופים הוא לא יקבל, לכן הוא לא בקש "כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד" (ביאור:בראשית מ יד).

מה היה סוף החלום של שר האופים?עריכה

יוסף קטע את דברי שר האופים ולא נתן לו להמשיך לאחר "וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי" (ביאור:בראשית מ יז).
יוסף שמע מספיק. הוא לא רצה לשמוע יותר. במידה ויהיה שינוי לטובה ופרעה ישמח לקבל אוכל פגול בלי לדעת, או שמעשה המאפה הזה ינתן לעניים והם ישמחו, זה רק יסבך את הפתרון. ובמידה והחלום ימשיך להיות יותר רע, זה לא משנה יותר. יוסף שמע מספיק כדי להודיע את הפתרון. שר האופים לא התלונן שיש לו עוד משהו להגיד. גם הוא הבין שאין מה להוסיף - יותר רע מזה לא יכול להיות.