מ"ג בראשית מ טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲזָא רַב נַחְתּוֹמֵי אֲרֵי יָאוּת פַּשַּׁר וַאֲמַר לְיוֹסֵף אַף אֲנָא בְחֶלְמִי וְהָא תְּלָתָא סַלִּין דְּחֵירוּ עַל רֵישִׁי׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא רַב נַחְתּוֹמֵי אֲרוּם יָאוּת פָּשָׁר דְהוּא חָמָא פּוּשְׁרַן חֵילְמָא דְחַבְרֵיהּ וְשָׁרֵי לְמַלָלָא בִּלְשׁוֹן רוּגְזָא וַאֲמַר לְיוֹסֵף אוּף אֲנָא הַוִית חָמֵי בְּחֶלְמִי וְהָא תְּלָתָא סַלִין דְפִיתָּא נַקְיָא עַל רֵישִׁי:
ירושלמי (קטעים):
וְהָא תְּלָתָא סַלִין דְרִיפְתָּא קַקְבָּטִין עַל רֵישִׁי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סלי חורי" - סלים של נצרים קלופים חורין חורין ובמקומנו יש הרבה ודרך מוכרי פת כסנין שקורין אובלי"ש (היפפען קוכען) לתתם באותן סלים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

סַלֵּי חֹרִי – סַלִּים שֶׁל נְצָרִים קְלוּפִים חוֹרִין חוֹרִין. וּבִמְקוֹמֵנוּ יֵשׁ הַרְבֵּה, וְדֶרֶךְ מוֹכְרֵי פַּת כִּסָּנִין שֶׁקּוֹרִין אובלידי"ש [obledes = רקיקים‏[2]] לְתִתָּם בְּאוֹתָם סַלִּים.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


'(טז). 'כי טוב פתר: נכרין דברי אמת:

סלי חרי: מנוקבים כמו חורי עפר וכפים ואורגים חורי, לפיכך יכול היה העוף אכול דרך נקבי אריגת הסל:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואחר כל חלום במקרא, מלת הנה טעמה "כאילו".

סלי חורי — אמר הגאון שהוא לחם לבן, כמו "חורי יהודה" (ירמיהו כז, כ):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי טוב פתר" - אמר אונקלוס כי יפה פתר וכן טוב טעם ודעת למדני (תהלים קיט סו) וכן כי טובות הנה (לעיל ו ב) יפות והטעם לאמר כן כי האיש הזה מבזה על יוסף חושב בו שלא ידע לפתור אותו לעולם ולא יגיד לו החלום אם לא בראותו כי פתר לחברו יפה וכהוגן או יאמר וירא שר האופים כי לטובה פתר לו ושמח והגיד חלומו שהיה מצטער בו יותר מחברו

"סלי חרי" - סלים של נצרים קלופים עשויים חורים חורים זה לשון רש"י והגאון רב סעדיה פירש סלי לחם לבן כלחם המלך מלשון ולא עתה פניו יחורו (ישעיהו כט כב) מן הארמית שתאמר ללבן חיור והוא הנכון כי היה בכל הסלים מלחם המלך ובסל העליון מכל מיני מאכל פרעה שהיה מעשה אופה ולשון רבותינו במשנה (ביצה ב ו) פתין גריצים וחיורי ואמרו בירושלמי (שם) רבנין שמעין לה מן הדא והנה שלשה סלי חורי על ראשי חסלת פרשת וישב

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי טוב פתר" והיה מקוה שיפתור גם בעדו לטוב שהחלומות הולכים אחר הפה כדבריהם ז"ל כאמרו כאשר פתר להם יוסף:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טז – יז) "אף אני בחלומי". חלום שר האופים היה בהפך מחלום שר המשקים, שהוא חלם שראה שלשה סלי חורי על ראשו, ובסל העליון היה מכל מאכל פרעה, וכבר היה מעשה אופה שהיה עד עתה פתו אפויה ומזומן לעלות על שלחן המלך, לא כשר המשקים שראה גפן בוקק כי משפטו עמד עד היום שיצא נקי וישוב על כנו, רק עתה בא עוף השמים והוא אכל אותם תחת שיאכל המלך. וע"ז פתר לו יוסף,

 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

וירא שר האופים כי טוב. פי' הוא שחלם פתרון שר המשקים ראה כי טוב פתר פי' על נכון, והוא עד שראה מה שאין כן שר המשקים אפשר שלא יצדיק ודאי כי הוא זה הפתרון:

או ירצה על זה הדרך כי טוב דבר לו בפתרונו וכאלו אמר כי פתר טוב ולא רע וחשב שאולי גם אותו יבשר בשורה טובה, ותקותו מפח נפש כי הראוהו הגלות של ישראל אשר יאכלו העמים הנמשלים לעופות כאומרו (לעיל ט"ו י"א ותרגום יונתן שם) וירד העיט על הפגרים, את ישראל הרמוזים ללחם דכתיב (תהלים יד) אוכלי עמי אכלו לחם, גם רמז באומרו על ראשי כי ישראל הם עליונים על כל העמים, ותמצא שבחלום שר המשקים לא הזכיר ששתה פרעה את הכוס אלא נתינתו בידו לכבוד ולמעלה מה שאין כן חלום שר האופים שהגיד אכילת העופות מן הסל:

<< · מ"ג בראשית · מ · טז · >>


  1. ^ עוגות של בצק עדין. מעניין, שרש"י אינו מסביר כאן שום מלה מן הפסוק, אלא, כדי להורות על צורת הסלים שבפסוק, מביא עובדה מחיי יום־יום בצרפת, והלעז שייך לסיפור הזה.
  2. ^ עוגות של בצק עדין. מעניין, שרש"י אינו מסביר כאן שום מלה מן הפסוק, אלא, כדי להורות על צורת הסלים שבפסוק, מביא עובדה מחיי יום־יום בצרפת, והלעז שייך לסיפור הזה.