פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מ ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מ ג: "וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם."



וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִיםעריכה

פרעה קצף "עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו" אולם לא לגמרי החליט מה לעשות בהם ואיך להעניש אותם. בנתיים הוא שם אותם "בְּמִשְׁמַר" בבית "שַׂר הַטַבָּחִים". אולי פרעה רצה להרגע כדי לא להוציא פסק דין כאשר הוא כועס.

הם לא היו ממש בבית הסוהר, בבור באדמה עם צוהר קטן למעלה. הם היו שרי המלך, רואי פניו, ופוטיפר מיד פקד על יוסף, שניהל את כל אסורי המלך המכובדים: " וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף, אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם" (ביאור:בראשית מ ד).

הם לא יכלו לצאת, ולבטח פחדו להרגיז את פרעה, כדי שהוא לא יחליט למצוא אותם אשמים ולתלות אותם. אבל חוץ מזה הם חיו כמו פוטיפר בביתו.

וַיִּתֵּן אֹתָםעריכה

"אֹתָם" ברבים. הם קיבלו תנאים זהים והיו יחד, כי הם הרגיזו את המלך יחד, והוא קצף עליהם יחד. מצבם היה זהה. הם היו חברים טובים והרגישו שיכים אחד לשני ולכן שניהם היו "זֹעֲפִים" שווה, למרות שהם חלמו חלומות שונים.

חשוב להבין שהשרים עברו ביחד אותה עבירה שעונשה עונש מוות, אולם פרעה חשב שרק אחד מהם אשם והשני הצטרף בשגגה. פרעה לא ידע מי הוא המנהיג האשם, לכן הוא הכניס את שניהם לכלא ורצה לראות מי ישבר וילשין על השני. לפרעה היה חבל לאבד את שריו, שהיו בעלי כשרון מיוחד בהכנת יין ובהכנת לחמים ועוגות.
במידה מסוימת המשפט הזה דומה למשפט שלמה, כאשר שלמה לא ידע מי האם, וגם האמהות למעשה לא ידעו מי היא האם האמיתית (ביאור:מלכים א ג טז).