ביאור:בראשית לא כא

בראשית לא כא: "וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא כא.

וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ עריכה

"וְכָל אֲשֶׁר לוֹ" לבטח אינו מדויק. יעקב היה בשדה עם צאנו ועבדיו ושפחותיו ורכושו. אולם בביתו, בבית לבן, לנשותיו וילדיו לבטח היה עוד רכוש: בגדים, כלי בית, כלי מיטה, רהיטים ועוד. את כל זה יעקב השאיר, אחרת בני הבית היו חושדים ומודיעים ללבן שהם ברחו. הדגש במשפט הוא "אֲשֶׁר לוֹ", לו אישית, ולא רכוש נשותיו ומתנות שהן קיבלו מאביהן. כלומר יעקב לקח את רכושו שהוא עשה לפי ההסכם עם לבן, אבל חלק מרכוש נשותיו נשאר בבית לבן.

עבדיו של יעקב עריכה

יעקב עבד במשך 6 שנים ללבן ואסף רכוש של עבדים ושפחות. יעקב אירגן צבא של חיילים שהיו גם רועי צאן. סביר שיעקב אירגן מחנה שלם שבו היו כל אנשיו, עובדים ומתאמנים. לא ברור אם חלק מאנשיו של יעקב היו בביתו של לבן, מלבד מספר משרתים של נשותיו ובניו. לא נאמר אם לעבדיו של יעקב היו נשים וילדים שנשארו בביתו של לבן, אבל סביר שיעקב הגביל את עבדיו להיות קרוב עליו כדי לא לעזוב אותם ללבן.

וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר עריכה

איזה נהר?
בין ארם לכנען יש את הירדן והיבוק. אולם יעקב יעבור אותם אחר כך. יעקב עבר נהר אחד, כלומר הוא חצה את הפרת אשר נמצא ממערב לחידקל. מכאן אנו לומדים שלבן גר בין הפרת והחידקל.
הפרת הוא נחל רחב ועמוק, ובאביב, בתקופת הגז, הזרימה חזקה מהפשרת השלגים בתורקיה. כדי לחצות אותו צריך לעבור על גשר או בעזרת ציוד שייט או בשחיה. סביר יותר שיעקב חצה על גשר ולא הסתכן בטביעת משפחתו וצאנו. ליעקב היה צאן רב, ולקח זמן לעבור את הנהר. אין ספק שאנשים ידעו שאדם עשיר עם רכוש רב עובר דירה דרומה.

וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד עריכה

יעקב הכיר את הדרך וידע את השטח. יעקב הלך דרך דמשק לכיוון הגלעד, ולא בדרך המלך לאורך חוף הים. במדבר יעקב היה חופשי יותר לנוע עם צאנו וחייליו. יעקב היה בטוח שלבן ירדוף בעקבותיו. יעקב התכונן לבוא לגלעד, ולחכות ללבן על ההר, שהוא מקום גבוה ומוגן מהתקפות מכול הכיוונים. סביר שיעקב סיפר בכל מקום, שלבן נמצא מאחוריו והולך בעקבותיו. לבן ברודפו למעשה נתן הגנה ליעקב, כי שודדים שחשבו להתארגן לשוד חששו להסתבך עם צבאו של לבן הרודף אחרי צבאו של יעקב.