קטגוריה:בראשית מ יד

יוסף לא מפסיק לדבר לקחת נשימה אחת. הוא מיד ממשיך ואומר מה מציק לו ועל מה הוא חולם. יוסף חשש שכל רגע יקחו לו את שר המשקים והאופים והוא לא יספיק לבקש מהם. למעשה יוסף ביקש, אבל שר המשקים לא היה יכול לעזור לו וחיכה שנתים עד שפרעה חלם, וגם אם יוסף לא היה מבקש, שר המשקים היה מספר לפרעה עליו.

יוסף בקש: "אם תתקים נבואתי, בבקשה, בעתיד, בזמן שייטב בעיניך, תזכיר אותי לפרעה, ואת יכולתי לפתרון חלומות, כדי שיוציאני מכאן. יוסף בברור לא דרש ששר המשקים יזכיר אותו לפרעה מיד.

שר המשקים אמר לפרעה: "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית מא יב). לא בטוח ששר המשקים הבין שיוסף הוא אסיר, ולא רק עבד של פוטיפר שר הטבחים המנהל את בית הסוהר עבורו.

• כלומר "וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" אולי לא היה רק שחרור מבית הסוהר אלא שחרור מעבדות לפוטיפר - אולם בהמשך הוא עבר להיות עבדו המכובד של פרעה.

יוסף היה יכול לבקש משר המשקים לקנות אותו משר הטבחים ולשחרר אותו. אולם הוא הבין שהוא חייב להגיע לפרעה עצמו, אלוהי מצרים.
בדבריו, בעדינות ובכבוד, יוסף שחרר את שר המשקים מכל אחריות לעזור לו אלא "וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה".

• כמובן ששר המשקים לא היה יכול לריב או להעליב את שר הטבחים ולדרוש את יוסף, הן בעתיד הוא עלול להכנס מחדש לבית הסוהר בביתו של שר הטבחים.
• אין ספק שפוטיפר לא היה משחרר את יוסף הן "וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף" (בראשית לט ה), והוא ניהל לו את בית הסוהר: "וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה" (בראשית לט כב).^[1]
• נאמר "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ כג), אבל זה לא מדויק. שר המשקים לא היה יכול לבקש מפרעה לפגוע בשר הטבחים, להסתכסך עם שר הטבחים, ללכת מאחורי גבו של שר הטבחים, ולנסות להציל עבד, שפרעה לא מבין מה איכפת לו מכל העניין הזה.
• בכל מקרה זה היה מוקדם מדי. מה היה עושה יוסף במשך השנתים הבאות במצרים עד שפרעה חלם, ואיפה היו מוצאים אותו לענות לחלום פרעה?

ובאמת כאשר סוף סוף הזכיר שר המשקים את יוסף לפרעה, פוטיפר כבר לא היה שר הטבחים אלא "כֹּהֵן אֹן" (בראשית מא מה), ואולי יוסף שנשאר בבית הסוהר כבר לא היה עבדו של פוטיפר שר הטבחים, אלא "עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית מא יב) החדש, שקיבל מפרעה את הבית ואת בית הסוהר. ^[2]

• נראה שמצבו של יוסף, אחרי שפוטיפר עזב להיות כוהן און, השתנה לרעה והוא לא היה מנהל בית הסוהר, ככתוב: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו" (בראשית מא יד) כלומר, הוא לא היה מנהל בית הסוהר אלא בבידוד, בבור, לא מגולח ולא נקי.
• אבל מצד שני, זה לא אומר שהוא היה מלוכלך כי כל אדם המובא לפני פרעה (או מלך) חייב להתרחץ מחדש כדי להיות נקי, מסופר, ולבוש בצורה מתאימה. ראה ביאור:אסתר ב יב.

יוסף בקש, אבל לא נאמר ששר המשקים הבטיח לו שהוא ידבר בשבילו לפני פרעה. שר המשקים שתק, וזה כאילו שהוא אמר: "אני לא מתחייב. אולי תהיה הזדמנות, אבל אל תפסיק לחפש פתרונות אחרים כי הסיכויים שאני אוכל לעזור לך הם נמוכים מאד."
שר המשקים כאילו אמר: 'אתה אמרת "לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים" כאילו שיש לך קשר עם אלוהים? יותר סביר שהוא יציל אותך לפני שאני אוכל.'
בנוסף, שר האופים התחיל לדבר בהתרגשות לפני ששר המשקים ענה, וכך הוא מנע משר המשקים לענות ולהסביר, ואחרי דברי יוסף לשר האופים הם כולם היו בהלם ולא דיברו על בעיותיו של יוסף.

יוסף ידע שבקשתו היא לא מבוססת על "צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט)

• אולי לא היה חוק במצרים לשחרור עבדים כמהו
• אולי לא היה תקדים משפטי, או זכות בגלל תרומה חשובה לשחרר אותו

לכן הוא מבקש "חָסֶד" - מתנה, תודה, עזרה. שר המשקים לא ענה ולא הבטיח דבר. לבטח הוא חשב, שהוא יעזור ליוסף במידה ויקרה משהו שיאפשר לו לעזור בלי להסתכן בנפשו.

יוסף הבין ששר המשקים הוא חלש אופי ולא יעיז לבקש מפרעה, אבל לא היתה לו ברירה אלא לבקש. בהמשך אנו רואים ששר המשקים היה חלש אופי כאשר הוא פחד לדבר עם פרעה, ובמשך שנתיים לא ביקש מפרעה לשחרר את יוסף מהכלא (ביאור:בראשית מא א), וגם בדבריו לפרעה המראים על כניעתו לפרעה: "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" (ביאור:בראשית מא ט).
אפילו אם יוסף לא היה מבקש משר המשקים לדבר עם פרעה, כאשר פרעה חלם את חלומותיו, שר המשקים היה מספר לו על העבד העברי שפתר לו ולשר האופים את חלומותיהם.