רבינו בחיי על בראשית מב א

<< רבינו בחיי על בראשית • פרק מב
א • ג • ז • יג • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כח • לז • לח • 



וירא יעקב:    אין זה ראיית עין אלא ראיית לב והראיה הנה שמעתי ולא אמר הנה ראיתי:

כי יש שבר במצרים:    שבר לשון מכירה שנאמר (דברים ב, ב): "אכל תשברו מאתם": וראוי להתבונן שלא הזכיר יעקב בלשונו לא אוכל ולא בר אלא שבר, "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים" ומה שהוציא התבואה בלשון שבר לפי שלשון שבר כולל התבואה והבר וכולל גם כן השוד והשבר ולכך הוציא הענין כולו בלשון שבר. ואמר עוד ושברו לנו משם ולא אמרו ושברו לנו אוכל משם וכל זה כדי שיכלול בלשונו ענין התבואה לשעה ולרמוז בתוכו ענין הגלות לעתיד, ומזה רמז ואמר רדו שמה ולא אמר לכו לפי שנשתעבדו שם מנין רד"ו, ואמר ושברו לנו משם לרמוז כי ראה להם השבר והגלות משם, ונחיה ולא נמות, שאפילו מה שעתידין להשתעבד שעבוד גדול ברבוי הצרות רמז בתוך דבריו שלא יכלו וימותו מתוך הצרות אבל יחיו באותו השבר, וכענין שדרז"ל (דברים לב, כג): "חצי אכלה" חצי כלין והם אינם כלין. ועוד הוציאו רז"ל מלת שבר לענין אחר, והוא מלשון שבר ותקוה, וזהו שדרשו וירא יעקב מהו וירא ראה באספקלריא של קדש שיש לו עוד שבר במצרים תקוה, ולא היתה נבואה ממש שיודיענו בפירוש שהוא יוסף:

למה תתראו:    למה תהיו כחושים ברעב מלשון (משלי יא, כה): "ומרוה גם הוא יורא" כן פירש רש"י, ורבינו חננאל ז"ל פירש למה תתראו למה אין אתם מפורדים למה תתערבו כולכם כענין שכתוב (מלכים ב יד, ח): "לכה נתראה פנים" וכתיב (מלכים ב יד, יא): "ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה", והרמב"ן ז"ל פירש למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם כי יש שבר במצרים כי כבר היו בסכנה אם לא ימהרו לדבר הזה, וזה טעם "ונחיה ולא נמות": ובמדרש "למה תתראו" אמר להם יעקב אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא ישלוט בכם עין הרע: