רשב"ם על בראשית מב

<< · רשב"ם על בראשית · מב · >>

(א). למה תתראו: כמו לכה ונתראה פנים דאמציה שהגיס דעתו להראות גדולתו ליואש מלך ישראל, אף כאן למה תתראו בפני בני אדם כמו האנשים שיש להם תבואה כל צורכם, שאתם מתעכבין כאן ואין לכם תבואה, וכל העם יורדים מצרימה לקנות תבואה, ואתם יושבים ומתראים כאילו יש לכם:

(ז). מאין באתם: הראה להם שאינו מכירם, כי לא שאל להם למה באתם:

(ח). והם לא הכירוהו: כי בא עתה לפניהם בחתימת זקן, ועוד שראוהו מושל בכל המלכות בבגדי מלכות, וגם מן הקול לא היו מכירים אותו כי על ידי מתורגמן היה מדבר עמהם כדכתיב כי המליץ בינותם:

(ט). ערות: פרצות החומה, ומאיזה מקום נוחה ליכבש, כדכתיב ערות יסוד, ערו ערו עד היסוד, ערות על יאור, ולפי שהיו בעלי קומה וכולם עשרה כל שעה ביחד, ולא היו נפרדים אילו מאילו כשאר בני אדם הבאים משאר מקומות לשבור בר, אמר להם מרגלים אתם:

(יא). כולנו בני איש אחד נחנו: לכך אנו הולכים יחד, ולא בשביל עצה רעה כמרגלים:

(יב). ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות: שאם כן, איך לא נשאר אחד מכם את אביכם כלומר אצלו, ולדעת אם בנימין קיים אמר להם כן, והם השיבו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו וגו' וכן כתוב לפנינו שאול שאל לנו האיש ולמולדתנו:

(כא). הצרה הזאת: מדה כנגד מדה, אנחנו השלכנוהו בבור, והנה אנחנו נאסרים בבית השבי:

(כג). כי שומע יוסף: מבין, כי עד עתה המליץ בינותם, כאילו אינו מבין לשונם:

(כד). את שמעון: להפרידו מלוי שלא יתייעצו בין שניהם לעשות חבלה כאשר עשו בשכם:

(כח). מה זאת עשה: מה מדה כנגד מדה יש כאן, להוסיף לנו ממון על פירעון עוונינו:

(לה). כספיהם: לפי שהסמך מבלעת את החטף נדגשת הפ"ה של כספיהם, וכן נסך נסכיהם: