מ"ג בראשית מב א
מ"ג בראשית מב · א · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃
תרגום
| אונקלוס: | וַחֲזָא יַעֲקֹב אֲרֵי אִית עֲבוּר מִזְדַּבַּן בְּמִצְרָיִם וַאֲמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי לְמָא תִּתַּחְזוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא יַעֲקב אֲרוּם עַלְלַיָא זַבְּנִין וּמַיְיתָן עִיבּוּרָא מִמִצְרַיִם וַאֲמַר יַעֲקב לִבְנוֹי לְמָא דֵין אַתּוּן דַחֲלִין לְמֵיחוּת לְמִצְרָיִם: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
לָמָּה תִּתְרָאוּ – לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו [כְּאִלּוּ אַתֶּם] שְׂבֵעִים? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י ע"ב). [וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ: לָמָּה תִּתְרָאוּ? לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם?] וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה: לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב? וְדוֹמֶה לוֹ: "וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא" (משלי יא,כה).
רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מב (עריכה)
אבן עזרא (כל הפרק)
וירא יעקב — בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחד, יחליפו זו בזו, כמו: "ראה ריח בני" (בראשית כז, כז); "ומתוק האור" (קהלת יא, ז). וכן וירא יעקב, כי אחריו כתוב: "הנה שמעתי".
למה תתראו — אל תתראו שיש לכם הון. או: אל תהיו מריבים זה עם זה, כמו: "נתראה פנים" (מלכים ב יד, ח):רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
וירא יעקב: אין זה ראיית עין אלא ראיית לב והראיה הנה שמעתי ולא אמר הנה ראיתי:
כי יש שבר במצרים: שבר לשון מכירה שנאמר (דברים ב, ב): "אכל תשברו מאתם": וראוי להתבונן שלא הזכיר יעקב בלשונו לא אוכל ולא בר אלא שבר, "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים" ומה שהוציא התבואה בלשון שבר לפי שלשון שבר כולל התבואה והבר וכולל גם כן השוד והשבר ולכך הוציא הענין כולו בלשון שבר. ואמר עוד ושברו לנו משם ולא אמרו ושברו לנו אוכל משם וכל זה כדי שיכלול בלשונו ענין התבואה לשעה ולרמוז בתוכו ענין הגלות לעתיד, ומזה רמז ואמר רדו שמה ולא אמר לכו לפי שנשתעבדו שם מנין רד"ו, ואמר ושברו לנו משם לרמוז כי ראה להם השבר והגלות משם, ונחיה ולא נמות, שאפילו מה שעתידין להשתעבד שעבוד גדול ברבוי הצרות רמז בתוך דבריו שלא יכלו וימותו מתוך הצרות אבל יחיו באותו השבר, וכענין שדרז"ל (דברים לב, כג): "חצי אכלה" חצי כלין והם אינם כלין. ועוד הוציאו רז"ל מלת שבר לענין אחר, והוא מלשון שבר ותקוה, וזהו שדרשו וירא יעקב מהו וירא ראה באספקלריא של קדש שיש לו עוד שבר במצרים תקוה, ולא היתה נבואה ממש שיודיענו בפירוש שהוא יוסף:
למה תתראו: למה תהיו כחושים ברעב מלשון (משלי יא, כה): "ומרוה גם הוא יורא" כן פירש רש"י, ורבינו חננאל ז"ל פירש למה תתראו למה אין אתם מפורדים למה תתערבו כולכם כענין שכתוב (מלכים ב יד, ח): "לכה נתראה פנים" וכתיב (מלכים ב יד, יא): "ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה", והרמב"ן ז"ל פירש למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם כי יש שבר במצרים כי כבר היו בסכנה אם לא ימהרו לדבר הזה, וזה טעם "ונחיה ולא נמות": ובמדרש "למה תתראו" אמר להם יעקב אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא ישלוט בכם עין הרע:ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(א)"וירא יעקב". תחלה ראה שסוחרים מביאים שבר ממצרים, "ויאמר לבניו למה תתראו", ראה בהתפעל לא מצאנו רק למה נתראה פנים, שהם שנים היוצאים להראות חזקם וגבורתם במלחמה, ר"ל למה תתחזקו כאלו אינכם יראים מפני העוני וקונים תבואה ביוקר, דרשו המקום שמשם שוברים התבואה:
מ"ג בראשית · מב · א · >>