מ"ג בראשית מב א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַחֲזָא יַעֲקֹב אֲרֵי אִית עֲבוּר מִזְדַּבַּן בְּמִצְרָיִם וַאֲמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי לְמָא תִּתַּחְזוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא יַעֲקב אֲרוּם עַלְלַיָא זַבְּנִין וּמַיְיתָן עִיבּוּרָא מִמִצְרַיִם וַאֲמַר יַעֲקב לִבְנוֹי לְמָא דֵין אַתּוּן דַחֲלִין לְמֵיחוּת לְמִצְרָיִם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה תתראו" - למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים כי באותה שעה עדיין היה להם תבואה (תענית י) (ול"נ כפשוטו למה תתראו למה יהו הכל מסתכלין בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אוכל בטרם שיכלה מה שבידכם) ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו (משלי יא כה) ומרוה גם הוא יורא. 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם – וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה שָׁמַעְתִּי" וְגוֹמֵר (להלן פסוק ב). וּמַהוּ וַיַּרְא? רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׂבֶר בְּמִצְרַיִם; וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ, לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף (ב"ר צא,ו).
לָמָּה תִּתְרָאוּ – לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו [כְּאִלּוּ אַתֶּם] שְׂבֵעִים? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י ע"ב). [וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ: לָמָּה תִּתְרָאוּ? לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם?] וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה: לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב? וְדוֹמֶה לוֹ: "וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא" (משלי יא,כה).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(א). 'למה תתראו: כמו לכה ונתראה פנים דאמציה שהגיס דעתו להראות גדולתו ליואש מלך ישראל, אף כאן למה תתראו בפני בני אדם כמו האנשים שיש להם תבואה כל צורכם, שאתם מתעכבין כאן ואין לכם תבואה, וכל העם יורדים מצרימה לקנות תבואה, ואתם יושבים ומתראים כאילו יש לכם:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וירא יעקב — בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחד, יחליפו זו בזו, כמו: "ראה ריח בני" (בראשית כז, כז); "ומתוק האור" (קהלת יא, ז). וכן וירא יעקב, כי אחריו כתוב: "הנה שמעתי". למה תתראו — אל תתראו שיש לכם הון. או: אל תהיו מריבים זה עם זה, כמו: "נתראה פנים" (מלכים ב יד, ח):

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה תתראו" - אל תראו עצמכם שבעים לפני בני עשו וישמעאל (תענית י) באותה שעה עדיין היתה להם תבואה ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו ומרוה גם הוא יורה לשון רש"י ודברי אחרים אין בהם ממש ומה שאומר אל תראו עצמכם שבעים בפני בני ישמעאל ובני עשו לא הבינותי שאין בני ישמעאל ובני עשו עתה בארץ כנען ולמה לא יאמר שלא יראו את עצמן שבעים בפני בני ארץ כנען ואולי היו בני ישמעאל ובני עשו באים מארץ אחוזתם אל יוסף לשבור והיו באים דרך ארץ כנען עוברים עליו ואמר להם שלא יראו עצמן שבעים בפניהם כי יחשדוהו שיש ליעקב תבואה ויבואו אליו לאכול עמו לחם בביתו ואם כן מה שאמר ונחיה ולא נמות טעם אחר הוא הזהירם להיות נשמרים במעט אשר בידם ושילכו לקנות ממנו שלא ימותו כאשר יתום הלחם אשר בידם והנכון למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם שיש שבר במצרים כי כבר בסכנה היו אם לא ימהרו לדבר וזה טעם ונחיה ולא נמות

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וירא יעקב:    אין זה ראיית עין אלא ראיית לב והראיה הנה שמעתי ולא אמר הנה ראיתי:

כי יש שבר במצרים:    שבר לשון מכירה שנאמר (דברים ב, ב): "אכל תשברו מאתם": וראוי להתבונן שלא הזכיר יעקב בלשונו לא אוכל ולא בר אלא שבר, "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים" ומה שהוציא התבואה בלשון שבר לפי שלשון שבר כולל התבואה והבר וכולל גם כן השוד והשבר ולכך הוציא הענין כולו בלשון שבר. ואמר עוד ושברו לנו משם ולא אמרו ושברו לנו אוכל משם וכל זה כדי שיכלול בלשונו ענין התבואה לשעה ולרמוז בתוכו ענין הגלות לעתיד, ומזה רמז ואמר רדו שמה ולא אמר לכו לפי שנשתעבדו שם מנין רד"ו, ואמר ושברו לנו משם לרמוז כי ראה להם השבר והגלות משם, ונחיה ולא נמות, שאפילו מה שעתידין להשתעבד שעבוד גדול ברבוי הצרות רמז בתוך דבריו שלא יכלו וימותו מתוך הצרות אבל יחיו באותו השבר, וכענין שדרז"ל (דברים לב, כג): "חצי אכלה" חצי כלין והם אינם כלין. ועוד הוציאו רז"ל מלת שבר לענין אחר, והוא מלשון שבר ותקוה, וזהו שדרשו וירא יעקב מהו וירא ראה באספקלריא של קדש שיש לו עוד שבר במצרים תקוה, ולא היתה נבואה ממש שיודיענו בפירוש שהוא יוסף:

למה תתראו:    למה תהיו כחושים ברעב מלשון (משלי יא, כה): "ומרוה גם הוא יורא" כן פירש רש"י, ורבינו חננאל ז"ל פירש למה תתראו למה אין אתם מפורדים למה תתערבו כולכם כענין שכתוב (מלכים ב יד, ח): "לכה נתראה פנים" וכתיב (מלכים ב יד, יא): "ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה", והרמב"ן ז"ל פירש למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם כי יש שבר במצרים כי כבר היו בסכנה אם לא ימהרו לדבר הזה, וזה טעם "ונחיה ולא נמות": ובמדרש "למה תתראו" אמר להם יעקב אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא ישלוט בכם עין הרע:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"למה תתראו" למה תביטו זה אל זה וכל אחד מכם מצפה שילך חבירו ויתור כאמרם ז"ל קדירה דשותפי לא חמימא ולא קרירא וכן נתראה פנים שנראה זה אל זה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(א)"וירא יעקב". תחלה ראה שסוחרים מביאים שבר ממצרים, "ויאמר לבניו למה תתראו", ראה בהתפעל לא מצאנו רק למה נתראה פנים, שהם שנים היוצאים להראות חזקם וגבורתם במלחמה, ר"ל למה תתחזקו כאלו אינכם יראים מפני העוני וקונים תבואה ביוקר, דרשו המקום שמשם שוברים התבואה:  

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וירא יעקב כי יש שבר מהיכן ראה וכו' וכל הארץ באו מצרימה קשה למה סרס המקרא שפירש וירא יעקב קודם שיפרש וכל הארץ הקודם לו בפסוק. י"ל לפי שפי' למעלה שבר לשון מכר ולשון קנין ויקשה לך מה הוא זה שכתו' וירא יעקב כי יש שבר שהרי לא תוכל לפרשו לא לשון מכר ולא לשון קנין לכך פירשו סמוך למה שאמר שבר לשון קנין ולשון מכר והרי הוא כאילו אמר אל תתמה על זה שאין זה לא לשון מכר ולא לשון קנין שהרי לא ראה אלא שמע אלא הוא לשון סבר ותקוה כדמפרש ואזיל ואח"כ חזר לסדר המקראות לפרש הפסוק וכל הארץ באו מצרימה:

למה תתראו למה תראו עצמיכם שבעים וכו' עד ומפי אחרים שמעתי לשון כחישה ודומה לו ומרוה גם הוא יורה. קשה היאך דומה זה לזה י"ל שמרוה היא לשון שביעה ותתראו לשון כחישה כמו תשרש שהוא הפך שרש ופי' תעקר אף כאן תתראו הפך ומרוה. עוד יש לומ' דסבר רש"י שמרוה גם הוא יורה לשון כחישה הוא לפי שפסוקי ספר משלי חציים לטובה וחציים לפורענות למעלה אמר אמר נפש ברכה תדושן שהוא לטובה. ואח"כ אמ' ומרוה גם הוא יורה שהוא לשון כחישה ולפורענות: