רש"י על בראשית מב
<< · רש"י על בראשית · מב · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"וירדו אחי יוסף" - ולא כתב בני יעקב מלמד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו לבם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם
"עשרה" - מה ת"ל והלא כתיב ואת בנימין אחי יוסף לא שלח אלא לענין האחוה היו חלוקין לעשרה שלא היתה אהבת כולם ושנאת כולם שוה לו אבל לענין לשבור בר כולם לב אחד להם (בב"ר)פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"בתוך הבאים" - מטמינין עצמן שלא יכירום לפי שצוה להם אביהם שלא יתראו כולם בפתח א' אלא שיכנס כ"א בפתחו כדי שלא תשלוט בהם עין הרע שכולם נאים וכולם גבורים
"כי היה הרעב" - מוסב אל הבאים כי היה הרעב בארץ כנען והיו באים הרבה שיירות משםפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"ויכר יוסף וגו'" - לפי שהניחם חתומי זקן (ב"מ לט כתובות כז)
"והם לא הכרהו" - שיצא מאצלם בלא חתימת זקן ועכשיו מצאוהו בחתימת זקן ומדרש אגדה ויכר יוסף את אחיו כשנמסרו בידו הכיר שהם אחיו וריחם עליהם והם לא הכירוהו כשנפל בידם לנהוג בו אחוהפסוק ט (כל הפסוק)
"אשר חלם להם" - עליהם וידע שנתקיימו שהרי השתחוו לו
"ערות הארץ" - גלוי הארץ מהיכן היא נוחה ליכבש כמו (ויקרא כ) את מקורה הערה וכמו (יחזקאל יז) ערום ועריה וכן כל ערוה שבמקרא ל' גילוי (ות"א בדקא דארעא כמו בדק הבית רעוע הבית אבל לא דקדק לפרשו אחר ל' המקרא)פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"כלנו בני איש אחד נחנו" - נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם
"כנים" - אמתיים כמו (שמות י) כן דברת (במדבר כז) כן בנות צלפחד דוברות (ישעיהו טז) ועברתו לא כן בדיופסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"חי פרעה" - אם יחיה פרעה כשהיה נשבע לשקר היה נשבע בחיי פרעה
"אם תצאו מזה" - מן המקום הזהפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"בבית משמרכם" - שאתם אסורים בו עכשיו
"ואתם לכו הביאו" - אל בית אביכם
"שבר רעבון בתיכם" - מה שקניתם לרעבון אנשי בתיכםפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
"אבל" - כתרגומו בקושטא וראיתי בב"ר לישנא דרומאה (לשון בני הנגב) הוא אבל ברם
"באה אלינו" - טעמו בבי"ת לפי שהוא בל' עבר שכבר באה ותרגומו אתת לנאפסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"והם לא ידעו כי שומע יוסף" - מבין לשונם ובפניו היו מדברים כן
"כי המליץ בינותם" - כי כשהיו מדברים עמו היה המליץ ביניהם היודע ל' עברי ולשון מצרי והיה מליץ דבריהם ליוסף ודברי יוסף להם לכך היו סבורים שאין יוסף מכיר בלשון עברי
"המליץ" - זה מנשה בנופסוק כד (כל הפסוק)
"ויסב מעליהם" - נתרחק מעליהם שלא יראוהו בוכה
"ויבך" - לפי ששמע שהיו מתחרטין
"את שמעון" - (ב"ר) הוא השליכו לבור הוא שאמר ללוי הנה בעל החלומות הלזה בא ד"א נתכוין יוסף להפרידו מלוי שמא יתיעצו שניהם להרוג אותו
"ויאסור אותו לעיניהם" - לא אסרו אלא לעיניהם וכיון שיצאו הוציאו והאכילו והשקהו (ב"ר)פסוק כז (כל הפסוק)
"ויפתח האחד" - הוא לוי שנשאר יחיד משמעון בן זוגו
"במלון" - במקום שלנו בלילה
"אמתחתו" - הוא שק