מפרשי רש"י על בראשית מב א
רש"י
"למה תתראו" - למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים כי באותה שעה עדיין היה להם תבואה (תענית י) (ול"נ כפשוטו למה תתראו למה יהו הכל מסתכלין בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אוכל בטרם שיכלה מה שבידכם) ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו (משלי יא כה) ומרוה גם הוא יורא.
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם – וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה שָׁמַעְתִּי" וְגוֹמֵר (להלן פסוק ב). וּמַהוּ וַיַּרְא? רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׂבֶר בְּמִצְרַיִם; וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ, לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף (ב"ר צא,ו).
לָמָּה תִּתְרָאוּ – לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו [כְּאִלּוּ אַתֶּם] שְׂבֵעִים? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י ע"ב). [וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ: לָמָּה תִּתְרָאוּ? לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם?] וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה: לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב? וְדוֹמֶה לוֹ: "וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא" (משלי יא,כה).
מפרשי רש"י
[א] למה תתראו למה תראו עצמיכם וכו'. פירוש כי "תתראו" לשון ראיה, והתי"ו היא להתפעל, וההתפעל שמראה הפעולה בעצמו, ואמר יעקב לבניו למה אתם מראים עצמיכם כאילו אתם שבעים, ומאחר כי עשו וישמעאל אחים לכם - יאמרו לכם "וחי אחיך עמך" (ויקרא כ"ה, ל"ו), ולפיכך היו יראים מפני עשו וישמעאל ולא מאנשי כנען: [ב] ודומה לו ומרוה גם הוא יורא. דבר זה קאי אפירוש של מעלה, דפירש "למה תתראו" למה אתם נראים כאילו אתם שבעים, ואהא מייתי ראיה דהוא לשון שביעה. ולפירוש זה "תתראו" הוא לשון שביעה, כאילו כתב למה אתם עושים עצמכם כאילו אתם שבעים, ואין 'מראים עצמכם' שאמר רש"י פירוש "תתראו", אלא מה שאמר 'כאילו אתם שבעים' הוא פירוש "תתראו". ולי יראה כי ראיה זאת ליש אומרים המפרשים לשון כחישה, ומביאים ראיה מן "ומרוה גם הוא יורא" (משלי י"א, כ"ה) שכתיב בא' והוא לשון כחישה, וכך פירשו - "נפש ברכה תדשן", שהוא בעצמו יהיה דשן, ולא די שיהיה הוא בעצמו דשן - אלא יהיה מרוה כחוש, וזהו "ומרוה גם הוא יורא", ואם כן "יורא" לשון כחישה:
סוף ד"ה ודומה לו כו' נ"ב והמדקדק בגמרא בדף י"א משמע מלשון רש"י ותו' כפשוטו שלפי' הראשון הוא ראי' ממש ולא מל' שביעה וכן אית' בשמעוני וז"ל למה תתראו אל תצאו ובידכם פרוסה מפני התרעומו' ואל תכנסו כולכם בשע' אחד מפני העין ע"כ משמע להדיא דלשון ראייה הוא לפי' הראשון כלומר אל תראי עצמיכם כפשוטו ע"כ נראה דללשון כחישה הוא מביא הפסוק ומרוה גם הוא יורה והוא לשון כחישה ובלשון אשכנז טנט זע"ט כמו ודשנו וכן הרבה וק"ל מהרש"ל: