קטגוריה:בראשית מא מח

תרגום

וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים

המילה "כָּל" במשפט "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" ברור שאינה במקום הנכון. יוסף לא קיבץ את כל האוכל, כי אז אנשי מצרים היו מתים ברעב.
הפרוש של המשפט הוא: "וַיִּקְבֹּץ [יוסף] אֶת [עודפי ה]אֹכֶל [בְּכָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם] שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ"

וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר

יוסף אירגן שכל עיר תאסוף את העודפים מהיבול מהשדות ותאגור בעיר עצמה. כך בצורה אוטומטית:

1. עיר גדולה עם הרבה שדות בבעלותה אספה הרבה אוכל, ועיר קטנה אספה פחות - הכל היה שווה לנפש.
2. אנשי העיר הרגישו שהמס יוחזר להם, במקרה הצורך, וכך לא היה כעס, מירמור או התקפות נגד פקידי המלך וממגורות התבואה. אנשי העיר שמרו על רכושם שלהם בתוך חומות העיר שלהם.
3. לא היה צריך לבנות ממגורות ענקיות במקום לא מוגן ולהוביל תבואה למרחקים. וגם לקבל את התבואה לא יהיה צורך לנסוע למרחקים (חוץ מאנשי כנען שלא חסכו בעריהם).
4. ערים עצלניות, שזלזלו בפקודת יוסף, ירעבו וישלמו ביוקר כגמולם - (ראו: משל הנמלה והצרצר).
5. בכל הערים היתה תעסוקה מלאה, ולא היה צריך להוביל אנשים לעבוד במרחקים ללא משפחתם.
6. כיון שהאנשים עבדו עבור עצמם,¹ לא נראה שפרעה היה צריך לשלם לעושי המלאכה, מלבד לפקידיו.²

הערה 1: גם המן השתמש בשיטה הזו והזמין רוצחים ושודדים להרוג ולבוז את היהודים עבור עצמם ללא תשלום. (ביאור:אסתר ג יג).
הערה 2: להבדיל מהמן, שהציע לקחת 10,000 ככר כסף מאוצר המלך, כדי לשלם לעושי המלאכה, גובי המיסים, אבל בסוף לא הוציא דבר מאוצר המלך. (ביאור:אסתר ג ט).