קטגוריה:בראשית מא מח
נוסח המקרא
ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה
וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ.
וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כׇּל־אֹ֣כֶל ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃
וַ/יִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּ/אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַ/יִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּ/עָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָ/עִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖י/הָ נָתַ֥ן בְּ/תוֹכָֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּכְנַשׁ יָת כָּל עֲבוּר שְׁבַע שְׁנַיָּא דַּהֲוַאָה בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם וִיהַב עֲבוּרָא בְּקִרְוַיָּא עֲבוּר חֲקַל קַרְתָּא דִּבְסַחְרָנַהָא יְהַב בְּגַוַּהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּכְנַשׁ יַת כָּל עִיבּוּר שְׁבַע שְׁנֵי שׁוּבְעָא דַהֲווֹ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וִיהַב עִיבּוּרָא בְּקִרְוַיָא עִבּוּר חַקְלֵי קַרְתָּא דִבְחוֹזְרָנָהָא כְּנַשׁ בְּגַוָוהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויקבוץ את כל אוכל שבע שנים. ר' יהודה אומר: נתן מה שבתחום טבריא בטבריא ומה שבתחום ציפורי בציפורי, שכל ארץ מעמדת פירותיה. ר' נחמיה אומר: עירב בהן עפר וקטמיות, דבר שהן מעמידין פירות. רבנן אמרין: אם מתכנסין לאכול מה שבטבריא ושבציפורי, כל מה שבתחומין אינן מספיקין מקומץ קומץ; הדא אמרה שהברכה מצויה באוצרות.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא מח.
וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים
המילה "כָּל" במשפט "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" ברור שאינה במקום הנכון. יוסף לא קיבץ את כל האוכל, כי אז אנשי מצרים היו מתים ברעב.
הפרוש של המשפט הוא: "וַיִּקְבֹּץ [יוסף] אֶת [עודפי ה]אֹכֶל [בְּכָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם] שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ"
וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר
יוסף אירגן שכל עיר תאסוף את העודפים מהיבול מהשדות ותאגור בעיר עצמה. כך בצורה אוטומטית:
- עיר גדולה עם הרבה שדות בבעלותה אספה הרבה אוכל, ועיר קטנה אספה פחות - הכל היה שווה לנפש.
- אנשי העיר הרגישו שהמס יוחזר להם, במקרה הצורך, וכך לא היה כעס, מירמור או התקפות נגד פקידי המלך וממגורות התבואה. אנשי העיר שמרו על רכושם שלהם בתוך חומות העיר שלהם.
- לא היה צריך לבנות ממגורות ענקיות במקום לא מוגן ולהוביל תבואה למרחקים. וגם לקבל את התבואה לא יהיה צורך לנסוע למרחקים (חוץ מאנשי כנען שלא חסכו בעריהם).
- ערים עצלניות, שזלזלו בפקודת יוסף, ירעבו וישלמו ביוקר כגמולם - (ראו: משל הנמלה והצרצר).
- בכל הערים היתה תעסוקה מלאה, ולא היה צריך להוביל אנשים לעבוד במרחקים ללא משפחתם.
- כיון שהאנשים עבדו עבור עצמם,1 לא נראה שפרעה היה צריך לשלם לעושי המלאכה, מלבד לפקידיו.2
הערה 1: גם המן השתמש בשיטה הזו והזמין רוצחים ושודדים להרוג ולבוז את היהודים עבור עצמם ללא תשלום. (ביאור:אסתר ג יג).
הערה 2: להבדיל מהמן, שהציע לקחת 10,000 ככר כסף מאוצר המלך, כדי לשלם לעושי המלאכה, גובי המיסים, אבל בסוף לא הוציא דבר מאוצר המלך. (ביאור:אסתר ג ט).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מא מח"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.