רבינו בחיי על בראשית מא מז


ותעש הארץ:    תבואה בשבע שני השבע, לשון עשיה בכאן לשון רבוי הוא ובא ללמד שהקב"ה צוה את הברכה בתבואה שכן מצינו לשון עשיה בענין התבואה שנאמר (ויקרא כה, כא): "וצויתי את ברכתי לכם וגו' ועשת את התבואה":

לקמצים:    כמו לגמצים מלשון (קהלת י, ח): "חופר גומץ" כי החפירות העשויות בארץ יקראו קמצים כי הקו"ף מתחלפת בגימ"ל באותיות גיכ"ק, וכן (שמואל ב טו, כד): "ויציקו את ארון האלהים" כמו ויציגו מלשון (בראשית מג, ט): "והצגתיו לפניך":