רשב"ם על בראשית ל

(א). מתה אנכי: טעמו למטה שהוא פועל, אבל מתה עלי רחל טעמו למעלה שהוא לשעבר:

(ח). נפתולי אלהים נפתלתי: חיבור הק' נתחברתי, נו"ן ראשונה בשביל נו"ן שנייה וכן נכסוף נכספת, נשאל נשאל דוד:

(יא). בא גד: בא אלינו מזל טוב כמו העורכים לגד שולחן, וכן במסכת שבת גד גדי וסניוק לא, וכן בבראשית רבה אתא מזליה דביתא, והמפרש לשון גדוד טועה הוא שאע"פ שהשמות מעין האמירה כמו ראובן כי ראה ה' בעניי ושמעון כי שמע ה', אמירת האשה אין לנו לכותבה אלא כעין עיקר הדיבור, וגד אינו יכול להיות לשון גדוד בלא כפילות של שני דלתיו, יגדו על נפש צדיק דגש תחת דל"ת שנייה החסירה, כמו וימכו בעונם ויסולו עלי אורחות אידם, יסובו עלי רביו, בכלם דגש תחת אות החסרה:

(יג). באשרי וגו': אני עומדת באישור ובשבח שמאשרות אותי בנות:

(יד). דודאים: דודאי תאנים, כדכתיב הדודאים נתנו ריח:

(יח). יששכר: שני שכרים אחד שכר הדודאין ואחד שכר שנתתי שפחתי לאישי:

(כ). זבד: לשון חלק ומנה יפה לפי העניין:
יזבלני: כמו בנה בניתי בית זבול לך לשון דירה:

(כא). ותקרא את שמה דינה: ולא נכתבה הודאה על לידת הבת לדעת למה נקראת כן, שאין מודים על הבת כמו על הבן, ולהודיעך בא שכל בני יעקב היו זכרים חוץ מזו, וכן בת אשר סרח, בכל שבעים נפש לא היו רק שתי בנות יוכבד וסרח:

(כג). אסף אלהים: כמו ואספתו אל תוך ביתך, וכמו כי אספתי שלומי הכנסת והטמנת את חרפתי שהייתי נקראת עקרה:

(כד). ותקרא את שמו יוסף: על שאמרה אסף אלקים את חרפתי ואם כן תקראהו אסף יוד של יוסף למה, על שם שנתפללה יוסף ה' לי בן אחר, הרי שם זה משמש שני אמירות, אסף ויוסף:

(כה). שלחני: כי עתה כשנולד יוסף נשלמו שבע שנים אחרות של רחל:

(ל).לרגלי: בשבילי דוגמת לרגל המלאכה אשר לפני:

(לא). לא תתן לי מאומה: מכל הצאן שיש לך עכשיו שהרי עבדתיך בשביל בנותיך אבל ממה שארעה צאנך מכאן ולהבא תן לי העקודים והנקודים, ואותן עקודים ונקודים שיש עכשיו בצאנך הסר משם ותן ביד בניך שלך להפרידם מעל העתידים להיוולד מעכשיו שיהיו שכרי:

(לב). נקוד: נראה לי טלאי הקדקד והצוואר, שהרי ויקד ארצה כפיפת הצואר והקדקד הוא, והוא נדגש שהוא כמו ויפול מגזרת נפל, ונקוד וכן ויקוד הוא על שם הקדקוד כמו עקוד ברגל על שם ויעקוד את יצחק קשירה ברגל:
הסר משם: לצורכך:
והיה שכרי: מכאן ולהבא אותן שיוולדו:

(לג). וענתה בי צדקתי: היום ולהבא לפניך כשתבא לראות שכרי ולא תמצא בהם אלא נקודים ועקודים:
חום בכשבים: אבל לא בעזים כי רובם חום הם רו"ש ב"ל:

(לה). ויתן ביד בניו: של לבן:

(לו). ובין יעקב: צאן לבן שהיה רועה נתרחק דרך שלשה ימים מצאנו של לבן העקודים והנקודים שהסיר מצאנו:

(לז). מקל לבנה: לפי שהוא דבוק מקל של לבנה, לפיכך הוא פתח, וכן מעשר בשר, מספר תמרורים, ובלא דבקות ויך את האתון במקל, בכל רחובות מספד, מעשר מן המעשר:
לח: שאינו יבש:
מחשוף: גילוי כמו וזרועך חשופה, חשף ה' את זרוע קדשו:

(לח). ויחמנה: כמו וישרנה הפרות, ד' מלכיות מגוי יעמדנה, חצים לשון זכר וחציים לשון נקבה, ותקרבו עצמות עצם אל עצמו, חציו זכר וחציו לשון נקבה שהיה לו לומר כמו ותקרבנה בנות צלפחד:

(לט). ויחמו הצאן: כולו לשון זכר:

(מ). והכשבים הפריד יעקב: העקודים והנקודים הפריד מצאן לבן שנה ראשונה ושנייה והיה נותן את פני צאן לבן אליהם כדי שיראו אותם ותתעברנה כמותם, וגם המקלות היה נותן בשקתות המים, שני מעשים הללו היה עושה כדי שתלדנה עקודים ונקודים:

(מא). המקושרות: בזמן שרובן רגילות להתעבר יחד:

(מב). ובהעטיף: כשעבר זמן המבכירות להתעבר לא היה חושש על המאחרות: