"וישׂראל אָהַב את יוסף " (בראשית לז ג ) , "כאשׁר אָהֵב אביו " (בראשית כז יד ) , "כי אֲהֵבְךָ ואת ביתך " (דברים טו טז ) , "וַיֶּ ֽאֱהַב יצחק את עשׂו " (בראשית כה כח ) , "לזרע אברהם אֹהַבְךָ " (דברי הימים ב כ ז ) ,
כמו: "בֹּרַ ֽאֲךָ יעקב " (ישעיהו מג, א ) , "חמור שֹׂנַ ֽאֲךָ " (שמות כג, ה ) , "אשׁר אנכי שֹׁלֵ ֽחֲךָ " (שמואל א כא, ג ) , "אָהֲבוּ הֵבוּ " (הושע ד יח ) ,
אבל "הֵבוּ " משרש יהב , כמו שאני עתיד לבארו במקומו בעזרת השם, "אֶהֲבוּ את י"י " (תהלים לא כד ) , "אני אֹהַבַי אֵהַב ומשׁחרי ימצאנני " (משלי ח יז ) , "וָאֹהַב את־יעקב " (מלאכי א ב ) . והנפעל "הַנֶּ ֽאֱהָבִים והנעימים " (שמואל ב א כג ) .
והפועל הכבד "ורדפה את מְאַהֲבֶיהָ " (הושע ב ט ) , "תְּאֵ ֽהֲבוּ פתי " (משלי א כב ) , והצרי במקום פתח.
והשם "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה " (שיר השירים ב ז ) , "אם יתן אישׁ את כל הון ביתו בָּאַהֲבָה " (שיר השירים ח ז ) , "נפלאתה אַהֲבָ ֽתְךָ לי " (שמואל ב א כו ) ;
אבל "לְאַ ֽהֲבָה את י"י אלֹהיך " (דברים יט ט ) , "בְּאַ ֽהֲבָתוֹ אותה " (בראשית כט כ ) , מקור בתוספת ה"א.
והשם בלשון זכר "אַהַב ", וקבוצו "אילת אֲהָבִים " (משלי ה יט ) .
ומשקל אחר, "נתעלסה בָּאֳהָבִים " (משלי ז יח ) , האל"ף בקמץ חטף. והנפרד "אֹהֶב " בפלס "אֹהֶל ", וכל שהם מעיקר זה ענינם ידוע.[* 1] מקורות נוספים הערות שוליים
^ א"א תמהתי למה לא הביא "האחת אֲהוּבָה " (דברים כא טו ) , וממנה נאמר בלשון רבים "אהובים", כמו שכתב רבי אברהם אבן עזרא שיש הפרש בין אוהבי ובין אהובי. עיין בישעיהו סימן מ"א .[1]
^ ובפירוש אבן־עזרא שם.