ביאור:בראשית לז ו
בראשית לז ו: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז ו.
שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה
עריכהיוסף החמוד, כל כך בטוח שאלוהים מדבר עליו, מבקש בכבוד שאחיו יקשיבו לו "שִׁמְעוּ נָא". בחלום הבא יוסף לא מבקש רשות לדבר ושהם יקשיבו, ככתוב: "וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו" (ביאור:בראשית לז ט)
יוסף לא בוחר את אחד האחים או חברים אחדים כדי לספר להם. הוא לא מנסה ליצור קואליציה נגד האחרים, הרי אלוהים הבטיח לו גדולה מעל כולם ביחד.
יוסף לא צועק מרחוק כמו יותם (שופטים ט ז).
הַחֲלוֹם הַזֶּה
עריכהיוסף מנסה להשמיע את חלום הנבואה שלו לכל אחיו.
יוסף לא הכריז שאלוהים דיבר איתו ישירות, ולא דרש שאחיו יתחילו לקיים את חלמו כפקודת אלוהים. יוסף ממעיט בחשיבות דבריו כאשר הוא הגדיר את דבריו כחלום חסר חשיבות, אולם בעקיפין יוסף במבקש מאחיו לעזור לו לפתור את החלום, ולהצטרף במימושו של החלום.