ביאור:בראשית לז לה

בראשית לז לה: "וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז לה.

וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵםעריכה

האחים היו בלחץ לראות את אביהם מתאבל על בנו. הם חשבו שיש גבול. לדעתם ליעקב היה תפקיד, הוא חייב למלא אותו, או שתפקידו נגמר והוא יכול לבלות את חייו באבלות.

תגובת יעקב:
  • וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם.
  • אמר: כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה.
  • וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו.

יעקב הוא אבי האומה, אולם הוא הזניח את תפקידו ולא רצה להיות ישראל. גם בהמשך יעקב לא מתאמץ לאגור אוכל כאשר הם שמעו שבמצרים יש מבצע כלכלי אדיר, וגם הוא לא מיהר לשלוח את בניו להביא אוכל ממצרים. הוא חיכה עד שנגמר האוכל בביתו, ואז היתה סכנת רעב אם האוכל במצרים יגמר, או שלבניו יהיו צרות בדרך.
יעקב התאבל. כל עולמו חרב. אין עתיד. ברכת אלוהים בטלה.

צערו של יעקבעריכה

יעקב שלח את יוסף ללא שמירה, לאחיו, כאשר הוא היה מודע שהאחים שונאים ומקנאים ביוסף.
נסיונות

  • אברהם שלח את ישמעאל למדבר - ואלוהים שמר עליו.
  • אברהם לקח את יצחק לעקדה - ואלוהים שמר עליו.
  • יצחק שלח את יעקב ללבן בחוסר כל - ואלוהים שמר עליו.

ללא הוראה מאלוהים, ייתכן שגם יעקב ניסה את אלוהים ואת יוסף, ורצה לראות אם אלוהים ישמור על יוסף בדרכו. עד כמה שיעקב ידע, הנסיון נכשל. אלוהים לא שמר על יוסף, ויוסף מת או אבד.

יעקב הרגיש אשם.

יעקב חדל להיות אבי המשפחהעריכה

יעקב לא ניהל את השיחה עם חמור אבי שכם אודות דינה בתו (ביאור:בראשית לד ה).
שמעון ולוי ענו לו בחוצפה שהם עצמאיים ולא ילכו בדרכו (ביאור:בראשית לד לא).
יעקב לא מחתן את בניו, ולא נותן להם מוהר. הוא לא שולח אותם לחרן לקחת נשים. הוא לא מבקר את נשותיו, עד כדי כך שראובן מבקר את בלהה והיא לא מתנגדת או צועקת.
יהודה מחתן את עצמו בלי לבקש רשות או ברכה מיעקב, ככתוב: "וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ" (ביאור:בראשית לח ב), ויהודה, בלי להודיע ליעקב, מחתן את בנו, ככתוב: "וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר" (ביאור:בראשית לח ו).

וכל זה בזמן שיעקב אבל ומתעלם מתפקידו כאב, מורה או מדריך.