ביאור:בראשית לז יט

בראשית לז יט: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז יט.

ראו: תהליך מכירתו של יוסף לעבדות

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיועריכה

רש"י הסביר שאלו שמעון ולוי.
אולם קימת אפשרות שזה כולם ואין צורך להעליב את שמעון ולוי. בסך הכל שמעון ולוי רכשו את שכם, ולא חששו שיאבדו את ברכת יעקב או את ירושתו של יעקב. שמעון ולוי ידעו שהיה מגיע לנכבדי שכם, שכם וחמור למות, כי הם התנהגו כמו אנשי סדום, ורצו להביא כליה על עם ישראל (ביאור:בראשית לד ט).

ייתכן שיוסף הבין או ידע מי הנהיג את האחים. בהמשך יוסף החזיק את שמעון כבן ערובה (ביאור:בראשית מב כד), אולם הוא לא העניש אותו בכל צורה שהיא.

אִישׁ אֶל אָחִיועריכה

בני יעקב התחלקו לזוגות של אחים צמודים, ויצרו קבוצות לפי מעמד במשפחה.
בני השפחות והילדים האחרונים של לאה, כולם היו בערך באותו גיל:

  • בלהה - דן ונפתלי
  • זלפה - גד ואשר
  • הילדים האחרונים של לאה - יששכר וזבולון
  • גם יוסף ובנימין היו זוג.
  • שמעון ולוי היו יחד, כפי שראינו בשכם, וראובן ויהודה היו יחד.

ניתן להבין שבני השפחות הרגישו עצמם נחותים, ופגועים, כפי שנאמר שיוסף התייחס אליהם, ככתוב: "יוֹסֵף ... וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (ביאור:בראשית לז ב).
צורת הכתיבה של העורך מראה שיש כאן הדגשה שהשיחה הראשונית היתה בתוך הזוג.

ניתן להבין שאחד מבני בלהה או זלפה דיבר עם אחיו הקרוב, ביחד הם דיברו עם בני השפחה השניה, וארבעתם יחד דיברו עם בני לאה הצעירים. כך הם היו קבוצה של שישה אחים שבאו לדבר עם ארבעת בני לאה המכובדים - ראובן, שמעון, לוי ויהודה.

הַלָּזֶהעריכה

"הַלָּזֶה" – ההוא, הזה. ללא הזכרת שמו זה נהפך למילת בוז, לעז ולעג, לאדם חסר שם ויחוס. הנביא יחזקאל מציג את ארצנו: "לֶחֳרָבוֹת הַשֹּׁמְמוֹת וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג" יחזקאל לו ד, והוא ממשיך להציג את הניגוד בין הארץ חסרת השם לבין פאר של גן עדן שיהיה בעתיד, ככתוב: "הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה, הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן" 0יחזקאל לו לה). כך חמור אבי שכם הגדיר את בני ישראל: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה" (ביאור:בראשית לד כא) ללא שמם ויחוסם, וכידוע, בשכם, הסיפור נגמר בהריגה.

הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּאעריכה

החלומות היו הדבר שהרגיז את האחים ביותר. לפי פתרונם הם חשבו שיוסף רוצה להיות השליט שלהם, והדרך הפשוטה למנוע זאת היא להרוג אותו. הם לא הבינו שהחלום מראה שהם כולם יהיו ביחד ויעבדו ביחד, רק שהאלומה של יוסף תהיה גדולה יותר והוא יאכיל אותם באהבה.

האחים חששו שאלוהים בוחר את יוסף להיות ממשיכו. האחים גם חששו שיעקב יחליט שאלוהים בחר את יוסף והוא ימנה את יוסף להיות יורשו היחיד ויהפוך את כולם לעבדיו של יוסף, כמו שיצחק רצה לעשות שעשו יהיה אדונו של יעקב (ביאור:בראשית כז כט). כך אם יוסף ימות לאלוהים וליעקב לא תהיה ברירה אלא להמשיך איתם כדי לקיים את ברכתו לאברהם, יצחק ויעקב.