ביאור:בראשית לז כט
בראשית לז כט: "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז כט.
ראו: תהליך מכירתו של יוסף לעבדות
ראו: שפיטת מכשפים
וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר
עריכהאנו רואים שבאמת ראובן לא רצה להרוג את יוסף, וחשב שהעונש בבור היה מספיק. עכשו הוא ידבר עם יוסף ויסביר לו להתנהג בצורה נאותה: לא לדרוש כבוד, לא להוציא דיבה רעה (אפילו אם אמת). ראובן היה מסביר ליוסף ויעקב, שהאחים לימדו את יוסף לקח על התנהגותו, ולא התכוננו להרוג אותו.
ראובן לא ישב עם אחיו, כדי שהוא יוכל ללכת בסתר ולהוציא את יוסף, מעשה פלא, ולהחזירו. אולם בגלל זה הוא לא היה כאשר העניינים התקדמו ויוסף נמכר לישמעאלים. אסור היה לראובן לעזוב את משמרתו על יוסף, אם היה ברצונו להצילו. ראובן הראה למה הוא לא באמת המנהיג בין אחיו.
וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו
עריכהראובן חשב שאחיו הסכימו לשים את יוסף בבור לפי חוק חמרובי מספר 2, הקובע שמכשף נבדק בזריקה למים. ראובן עזב את אחיו והוא אפילו לא ידע מה קרה ליוסף. ראובן חזר ומצא את הבור ריק.
ראובן לא שאל את אחיו מה קרה:
- ראובן, ללא הוכחות, קפץ למסקנה שיוסף נעלם והוא לא יוכל להשיבו לביתו.
- ראובן מיד חשב שהאחים הוציאו את יוסף הרגו אותו וקברו אותו.
- ראובן לא חשב שהאחים החליטו להציל את יוסף בלעדיו, והם ישיבו את יוסף הביתה.
- ראובן הבין שמעמדו כבכור לאחיו אבד. האחים זלזלו בו ובהחלטותיו.
- ראובן הצטער על האסון שקרה לו.
בהמשך ראובן יטען: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם" (ביאור:בראשית מב כב). הטענה הזו אינה מדויקת. ראובן אמר להם לא להרוג את הילד אבל לא אמר להם לא לעשות דבר רע לילד. ראובן שמר בסוד את תוכניתו להציל את יוסף. ראובן רצה לשמור את כל הכבוד של הצלת יוסף לעצמו. ראובן פעל נגד כל אחיו. ראובן הראה שלדעתו כל אחיו היו רוצחים והוא לא חיפש שותף אחד לתוכניתו.