קטגוריה:בראשית לג יג
ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֙עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כׇּל־הַצֹּֽאן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר אֵלָ֗י/ו אֲדֹנִ֤/י יֹדֵ֙עַ֙ כִּֽי־הַ/יְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְ/הַ/צֹּ֥אן וְ/הַ/בָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑/י וּ/דְפָקוּ/ם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָ/מֵ֖תוּ כָּל־הַ/צֹּֽאן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר לֵיהּ רִבּוֹנִי יָדַע אֲרֵי יָנְקַיָּא רַכִּיכִין וְעָנָא וְתוֹרֵי מֵינְקָתָא עֲלָי אִם אֶדְחוֹקִנּוּן יוֹמָא חַד וִימוּתוּן כָּל עָנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לֵיהּ רִבּוֹנִי יְדַע אֲרוּם טַלְיָיא חַטְיָן וְעָנָא וְתוֹרֵי דְמֵיַינְקַן עָלַי וְאִין דְחִיקְנָא לְהוֹם יוֹמָא חַד וִימוּתוּן כָּל עָנָא: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם טַלְיָיא חַטְיָין: |
רש"י (כל הפרק)
"עלות עלי" - הצאן והבקר שהן עלות מוטלות עלי לנהלן לאט
"עלות" - מגדלות עולליהן לשון (איכה ב) עולל ויונק (ישעיהו סה) עול ימים (ש"א ו) שתי פרות עלות בלע"ז אנפיטי"ש (בעקינדערט)
"ודפקום יום אחד" - (ואם ידפקום יום אחד) ליגעם בדרך במרוצה ומתו כל הצאן
"ודפקום" - כמו קול דודי דופק (שיר השירים ה) נוקש בדלתרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
עָלוֹת – מְגַדְּלוֹת עוֹלְלֵיהֶן, לְשׁוֹן "עוֹלֵל וְיוֹנֵק" (ירמיהו מד,ז; איכה ב,יא); "עוּל יָמִים" (ישעיהו סה,כ); "וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת" (שמ"א ו,ז), וּבְלַעַז אינפנטיי"ש [enfanteis = שיש להן ולדות[2]].
וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד – וְאִם יִדְפְּקוּם יוֹם אֶחָד לְיַגְּעָם בַּדֶּרֶךְ בִּמְרוּצָה, וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.
וּדְפָקוּם – כְּמוֹ: "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שה"ש ה,ב), נוֹקֵשׁ בַּדֶּלֶת.
אבן עזרא (כל הפרק)
כי הילדים רכים — כי הגדול שבהם, י"ב שנה יש לו וימים מספר.
עלות — כמו "עלות ינהל" (ישעיהו מ, יא); והנה ההרות, שעלו עליהם העתודים, על כן נקראו עלות. וטעם עלי, עלי לשמרם שלא יבואו לידי נזק.
ודפקום — ואם דפקום המנהיגים, אז ימותו כל הצאן:רמב"ן (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
"כי הילדים רכים" כי עלי מוטל דבר הילדים רכים והצאן והבקר עלות:
" ודפקום" לכבודך שלא לעכבך בדרך:מלבי"ם (כל הפרק)
(יג) "ויאמר אליו". שניהם אי אפשר, לא שאסע ממקום הזה תיכף, "כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות" וצריכים לנוח, כי הלכו כל הלילה, וכן אי אפשר שאלך בלא הפסק, כי "ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן":
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויאמר אליו אדוני יודע כי הילדים רכים. זה משה ואהרן; והצאן והבקר עלות עלי, אלו ישראל, "ואתן צאני צאן מרעיתי". אילולי רחמיו של הקב"ה, כבר מתו כל הצאן בימי אדריינוס. ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר: אדוני יודע כי הילדים רכים, זה דוד ושלמה; והצאן והבקר, אלו ישראל. אילולי רחמים של הקב"ה, כבר מתו כל הצאן בימי המן.
אדוני יודע כי הילדים רכים. אמר לו יעקב: אני רואה שיסורין עתידין לבוא מבניך על ילדי, אלא נהוג אתה בשררותך ושמש בכתרך עד שיעמוד משיח מחלצי ויקבל המלכות ממך, שנאמר: יעבר נא אדוני לפני עבדו עד אבוא אל אדוני שעירה, זה בית גוברין. דרש ר' אחא: עתידין כל אומות העולם לבגוד במלכות הרביעית ולפנותה מבינם, ואין מניחין לה לא כרך ולא מדינה, ודוחין אותה מאומה לאומה עד שמגעת לבית גוברין, ומוצאה שם מלך המשיח ומשלים לו המלכות, ומנהן הוא בורח לבצרה, ונגלה עליו הקב"ה להרגו. והוא אמר: ולא צוית, "ונס אל אחת הערים האל וחי"? והקב"ה משיב לו, לא קראת מה כתיב בצדו: "גואל הדם הוא ימית את הרוצח"? וכתיב: "בני בכורי ישראל", וכתיב "אחי ורעי", וכתיב: "לבני ישראל עם קרובו", וכתיב: "דודי צח ואדום", וכתיב: "או דודו או בן דודו יגאלנו". מיד הקב"ה תופס לשרו בציצת ראשו, ואליהו שוחטו ודמו נתז על בגדיו. בחזרתו משם אומר: "מי זה בא מאדום" וגו':בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג יג.
יעקב מסרב להתארח אצל עשו
עשו האיץ ביעקב לארוח מכובד בביתו של עשו "אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (ביאור:בראשית לב ד לְנֶגְד).
יעקב לא מעונין
למה יעקב התנגד ללכת עם עשו לביתו של עשו?
- אלוהים אמר ליעקב: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ביאור:בראשית לא ג), כל סטיה או עיקוף יחשפו את יעקב לכעסו של אלוהים, הן עשו לא נמצא בארץ כנען, ואלוהים שינה את שמו של יעקב (יה'-עקב, ה' ישמור) לישראל.
- יעקב יהיה בשליטתו של עשו, בגופו ובצאנו.
- יעקב לא מוכן לקבל פקודות מעשו, מתי ללכת ולאיפה ללכת.
- ילדיו של יעקב יחשפו למשפחתו של עשו ולתרבותם, דבר שהיה חשוב ליעקב למנוע. בתרבות הזונולד עמלק, נכדו של עשו (בראשית כו יב).
- עשו השתמש במילה "לְנֶגְדֶּךָ" - להזכירנו - "עזר כנגדך" "והיו לבשר אחד" - כלומר ייתכן שעשו רוצה שהמשפחה תתאחד.
- יעקב לא רצה לספר לעשו מה קרה בחרן, ואת הסכם חלוקת האדמה בינו ללבן.
דחיה מנומסת
יעקב לא רצה להעליב את אחיו בסרוב לבקר אותו. לכן יעקב מתקדם בשלבים ומשאיר את הדלת פתוחה, שבעתיד הוא יבקר בהר שעיר בלבד.
- יעקב סרב לנוע במהירות - למרות שגם לעשו עכשו יש את המתנות מהצאן, לדעתו של יעקב, בגלל הילדים הרכים הוא לא יכול להתקדם מהר.
- ייתכן שיעקב רומז שעשו לא מתיחס יפה למתנות שהוא קיבל מיעקב, ולא איכפת לו שהצאן הזה ימות, כי במילא הוא לא צריך אותם ולא רצה לקחת. ומי שלא מתייחס יפה לרכושו, לבטח לא יתייחס יפה לרכוש זרים. ומי שלא מתייחס יפה ליצור אחד, לא יתייחס יפה לכל יצור אחר - הנה ראשיתו של עמלק.
- יעקב מדבר על הצאן אבל הכוונה ברורה שהוא מדבר על עצמו וכל משפחתו, כאילו שעשו מציע "וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ", וביום אחד בעתיד או בזמן קצר מאוד, מעשיו של עשו יביאו עליהם מוות.
- המילה "כָּל" מראה שיעקב מדבר על כל משפחתו שתפגע מאלימות מכוונת ולא מחולשה. הן אין ספק שלא "כָּל הַצֹּאן" ימותו. רק החלשים והזקנים ימותו אפילו במצעד מזורז.
- יעקב ממשיך ואומר: "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה" (ביאור:בראשית לג יד). כך יעקב מרגיע את עשו שהוא יגיע, רק לאט. זה היה צריך להיות ברור לעשו שיעקב לא מעונין, ואי אפשר להכין מסיבה, כי לא ידוע מתי יעקב יגיע.
- יעקב מדגיש את מקומו של עשו "שֵׂעִירָה" בלבד. כלומר יעקב מסרב לבוא למקום אחר, אפילו בגבולות כנען. יעקב קובע שמקומו של עשו הוא בשעיר, ושם עשו חייב להשאר.
וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן
רק לפני מספר ימים יעקב האיץ בילדיו ובצאן לחצות את המדבר ולבוא לכנען בבורחו מלבן. לכן טענה זו היא חלשה מאוד. אבל עשו לא ידע את סיפור לבן, כי לא סיפרו לו (והוא לא אהב לקרוא את התורה).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לג יג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.