ביאור:בראשית כט לג
בראשית כט לג: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר: כִּי שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה. וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט לג.
כִּי שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי
עריכהשְׂנוּאָה
עריכה"שְׂנוּאָה" - מתועבת, שמרגישים כלפיה עוינות, איבה, דחייה, רצון להרע. 'שנואה' זאת מילה חריפה מאוד. ראו: שנאה.
לא ברור מי שנא את לאה - יעקב או רחל.
בכל הסיפור לא נאמר שיעקב פגע בלאה או השפיל אותה.
נראה שרחל היא זאת שהציקה לה וגרמה לה להרגיש עניה, אולם יעקב לא התערב ולא הגן עליה.
נראה שבזמן ההריון של לאה עם ראובן, יעקב שכח ממנה ולא בא אליה, לא ביום ולא בלילה.
ותוך זמן קצר לאחר ההריון הראשון היא היתה בהריון שני, ועוד פעם יעקב נמנע ממנה.
כִּי שָׁמַע יְהוָה
עריכהנאמר "וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ" (ביאור:בראשית כט לא), אבל אין אפשרות שלאה תדע מה אלוהים ראה.
כאן לאה אומרת לנו שאלוהים שמע, כלומר היא השמיעה לו, בתפילותיה.
לאה האמינה באלוהים והיתה בטוחה שהוא שומע לה.
לא פלא שבני לאה הבכורים הצטרפו ברובם לשבט יהודה, האמינו באלוהים, ושרדו ביחד עד היום.
וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה
עריכהלאה מבינה שגם הבן השני לא יביא לה את אהבת יעקב, אלא רק יותר שנאה וקנאה מאחותה.
לאה מתעלמת משניהם ורק מודה לאלוהים שנתן לה בן נוסף, בן שיטפל באימו וישמור עליה בכבוד.