פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישא יעקב רגליו" - משנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת כך מפורש בב"ר

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישקו העדרים" - משקים הרועים את העדרים והמקרא דבר בלשון קצרה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונאספו" - רגילים היו להאסף לפי שהיתה האבן גדולה

"וגללו" - וגוללין ותרגומו ומגנדרין כל לשון הווה משתנה לדבר בלשון עתיד ובלשון עבר לפי שכל דבר ההוה תמיד כבר היה ועתיד להיות

"והשיבו" - תרגומו ומתיבין

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באה עם הצאן" - הטעם באל"ף ותרגומו אתיא ורחל באה הטעם למעלה בבי"ת ותרגומו אתת הראשון לשון עושה והשני לשון עשתה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן עוד היום גדול" - לפי שראה אותם רובצים כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד אמר להם הן עוד היום גדול כלומר אם שכירי יום אתם לא שלמתם פעולת היום ואם הבהמות שלכם אעפ"כ לא עת האסף המקנה וגו' (ב"ר)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא נוכל" - להשקות לפי שהאבן גדולה

"וגללו" - זה מתורגם ויגנדרון לפי שהוא ל' עתיד

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגש יעקב ויגל" - כמי שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית להודיעך שכחו גדול (ב"ר)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבך" - לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה ד"א לפי שבא בידים ריקניות אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני אין בידי כלום לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו א"ל מה אעשה לציווי של אבא אמר לו יעקב טול מה שבידי והעני חשוב כמת

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אחי אביה הוא" - קרוב לאביה כמו (לעיל יג) אנשים אחים אנחנו ומדרשו אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות ואם אדם כשר הוא גם אני בן רבקה אחותו הכשרה

"ותגד לאביה" - (ב"ר) לפי שאמה מתה לא היה לה להגיד אלא לו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירץ לקראתו" - (ב"ר) כסבור ממון הוא טעון שהרי עבד הבית בא לכאן בעשרה גמלים טעונים

"ויחבק" - כשלא ראה עמו כלום אמר שמא זהובים הביא והנם בחיקו (ב"ר)

"וינשק לו" - אמר שמא מרגליות הביא והם בפיו (ב"ר)

"ויספר ללבן" - שלא בא אלא מתוך אונס אחיו ושנטלו ממונו ממנו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך עצמי ובשרי" - מעתה אין לי לאספך הביתה הואיל ואין בידך כלום אלא מפני קורבה אטפל בך חדש ימים וכן עשה ואף זו לא לחנם שהיה רועה צאנו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכי אחי אתה" - לשון תימה וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חנם

"ועבדתני" - כמו ותעבדני וכן כל תיבה שהיא לשון עבר והוסיף וי"ו בראשה היא הופכת התיבה להבא

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רכות" - (ב"ב קכ"ג) שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובכתה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן

"תאר" - הוא צורת הפרצוף לשון (ישעיהו מד) יתארהו בשרד קונפא"ס (בלע"ז צירקעל)

"מראה" - הוא זיו קלסתר

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אעבדך שבע שנים" - (ב"ר) הם ימים אחדים שאמרה לו אמו וישבת עמו ימים אחדים ותדע שכן הוא שהרי כתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים

"ברחל בתך הקטנה" - כל הסימנים הללו למה לפי שהיה יודע בו שהוא רמאי אמר לו אעבדך ברחל ושמא תאמר רחל אחרת מן השוק ת"ל בתך ושמא תאמר אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל ת"ל הקטנה ואעפ"כ לא הועיל שהרי רמהו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלאו ימי" - שאמרה לי אמי ועוד מלאו ימי שהרי אני בן פ"ד שנה ואימתי אעמיד י"ב שבטים וזהו שנאמר ואבואה אליה והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בבקר והנה היא לאה" - אבל בלילה לא היתה לאה לפי שמסר יעקב סימנים לרחל וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה אמרה עכשיו תכלם אחותי עמדה ומסרה לה אותן סימנים (מגילה יג)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלא שבוע זאת" - דבוק הוא שהרי נקוד בחטף (פי' בשו"א) שבוע של זאת והן שבעת ימי המשתה בגמרא ירושלמית במועד קטן וא"א לומר שבוע ממש שאם כן היה צריך לינקד בקמץ השי"ן ועוד ששבוע לשון זכר כדכתיב שבעה שבועות תספר לך לפיכך אין משמע שבוע אלא שבע שטיינ"א (בלע"ז איין זיעבענטלינג)

"ונתנה לך" - לשון רבים כמו נרדה ונבלה ונשרפה אף זה לשון רבים ונתנה וגו'

"גם את זאת" - מיד לאחר שבעת ימי המשתה ותעבוד לאחר נשואיה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוד שבע שנים" - (אחרות ב"ר) אחרות הקישן לראשונות מה ראשונות באמונה אף האחרונות באמונה ואף על פי שברמאות בא עליו

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותקרא שמו ראובן" - (ברכות ז') רבותינו פירשו אמרה ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה ליעקב וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הפעם ילוה אישי" - (ב"ר) לפי שהאמהות נביאות היו ויודעות שי"ב שבטים יוצאים מיעקב וד' נשים ישא אמרה מעתה אין לו פתחון פה עלי שהרי נטלתי כל חלקי בבנים

"על כן" - כל מי שנאמר בו ע"כ מרובה באוכלוסין חוץ מלוי שהארון היה מכלה בהם

"קרא שמו לוי" - בכולם כתיב ותקרא (שהיא קראה) וזה כתב בו קרא ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה ששלח הקב"ה גבריאל והביאו לפניו וקרא לו שם זה ונתן לו כ"ד מתנות כהונה ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הפעם אודה" - שנטלתי יותר מחלקי מעתה יש לי להודות