פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית כט יא

בראשית כט יא: "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵלעריכה

לפי הניקוד וכל המפרשים נראה שיעקב נתן נשיקה לרחל. מה המשמעות של נשיקה זו? נשיקה בימי המקרא, כמו גם בימינו, מופיעה במספר הקשרים:

  1. נשיקה בין בני משפחה קרובים ברגע פגישתם, פרידתם או כשהם מברכים זה את זה, כמו יצחק (ביאור:בראשית כז כו): "גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי, בְּנִי"", לבן (ביאור:בראשית כט יג): "ויַָּרָץ לִקְרָאתוֹ ויְַחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ", (ביאור:בראשית לב א): "ויַַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר, וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו ויְַבָרֶךְ אֶתְהֶם", עשו (ביאור:בראשית לג ד): "ויַָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ ויְַחַבְּקֵהו ויִַּפֹּל עַל צַוָאּרָו וַיִּשָּׁקֵהוּ ויִַּבְכּו"ּ, יעקב (ביאור:בראשית מח י): "ויַַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו, וַיִּשַּׁק לָהֶם ויְַחַבֵּק לָהֶם" ויוסף (ביאור:בראשית מה טו): "וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו ויֵַּבְךְּ עֲלֵהֶם", (ביאור:בראשית נ א): "ויִַּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו; ויֵַּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ'"".
  2. נשיקה בין איש לאישה לאות אהבה, (שיר השירים א ב): "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהו כִּּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן".

בספר בראשית נשיקה לא מופיעה כחלק מאהבה ונישואין: לא בין יצחק ורבקה ולא בין אף זוג אחר. נשיקת אהבה בין איש לאישה נחשבה למעשה שיש להצניע, מעשה שאין לעשותו בפומבי. אולם מכיוון שרחל היתה בת דודו של יעקב, הוא היה יכול לנשקה בלי שיבוזו לו, כדברי הרעיה ב(שיר השירים ח א): "מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי; אֶמְצָאֲךָ בַחוץּ אֶשָּׁקְךָ גַּם לֹא יָבוזּו לִּי" (ע"פ דעת מקרא). בנוסף, ייתכן שרחל היתה עדיין נערה צעירה, והנשיקה לא נחשבה למעשה של אהבה (הרי יעקב הציע לחכות 7 שנים לפני שנשא אותה לאישה).

  1. אולם מתוך הקבלה לפסוקים הקודמים עולה אפשרות אחרת לגמרי לקרוא את פסוקנו. בפסוק הקודם נאמר (ביאור:בראשית כט י): "ויְַהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, ויִַּגַּשׁ יַעֲקֹב ויַָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ". לפי זה, מסתבר שגם את המילה וישק בפסוקנו יש לקרוא בשינוי ניקוד: וַיַּשְׁקְ, והכוונה שיעקב השקה את רחל ונתן לרחל לשתות מהמים שהוא שאב.

חיזוק לפירוש זה הוא ההקבלה הניגודית בין פגישת רחל עם יעקב לבין פגישת רבקה עם עבד אברהם:

  • שם, האישה היא ששאבה את המים והשקתה - קודם את הזר ואחר כך את גמליו, (ביאור:בראשית כד יט): "ותְַּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ, ותַֹּאמֶר 'גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּו לִּשְׁתֹּת'", (ביאור:בראשית כד מו): "ותְַּמַהֵר ותַּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ, ותַֹּאמֶר: שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה";
  • כאן, הגבר הוא ששאב את המים והשקה - קודם את הצאן ואחר כך את האישה.

וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּעריכה

  1. יעקב בכה מהתרגשות, הוא הבין שפקודת אביו (ביאור:בראשית כח ב): "וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ" יכולה להתקיים, כי רחל לא נשואה ולא מאורסת, ובנוסף הוא ראה שהבטחת אלוהים (ביאור:בראשית כח טו): "ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" מתחילה להתקיים.
  2. יעקב בכה מצער. "לפי שבא בידיים ריקניות. אמר: אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני אין בידי כלום" (רש"י). יעקב בוודאי שמע את סיפור המפגש בין רבקה אמו לבין עבד אברהם. עבד אברהם בא בנחת ובכבוד עם רכוש רב, ונתן לרבקה כבר בפגישתם הראשונה (ביאור:בראשית כד כב): "נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ, ושְּׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". יעקב בא כפליט חסר-כל הבורח מפני אחיו, וכל מה שיש לו לתת לרחל הוא נשיקה או משקה. ולכן "וישק... ויבך".

עורך המקרא הכיר את הפירוש הרחב של המילה "ויִַּשָּׂא" (כפי שנאמר במשפט: "וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ"), והשימוש במילה הזאת במשפט נותנת לנו את הרושם שמדובר גם בנישואין. ייתכן שברגע זה גמלה החלטה בליבו של יעקב - 'את המיועדת לי לאישה'.