ביאור:בראשית כט ג
בראשית כט ג: "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט ג.
וְגָלֲלוּ ... וְהִשְׁקוּ ... וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן
עריכהכותב המקרא מסביר לנו את החוק:
- הרועים התקבצו סביב לבאר וחיכו עד שכל העדרים נאספו.
- גלגלו בזהירות את האבן הגדולה, ללא עזרת מקל או מנוף.
- העלו את המים מהבאר לשקתות.
- השקו את הצאן בצורה מסודרת ושווה.
- כל הרועים סיימו להשקות את עדריהם.
- כל הרועים החזירו ביחד את האבן למקומה בזהירות.
מטרת האבן היתה לגרום לכך שכל הרועים יפעלו ביחד: יגלגלו את האבן ביחד, ישקו ביחד, יחזירו את האבן למקומה ביחד ורק אז כל אחד ילך לדרכו. כך, כקבוצה, כל הרועים דאגו שכל רועה יתנהג כראוי: לא ילכלך את המים, לא יבזבז מים, לא ייקח יותר מדי, לא ישאיר את הבאר פתוחה. אם כל רועה ישקה לבדו ויעשה כרצונו תיווצר בעיה: לא יהיו עדים שיעידו מי עשה מה, וכך עלול להתפתח ריב בין הרועים. לא נאמר שכל אחד מהרועים לא היה יכול לגלגל את האבן או ששלושת הרועים לא יכלו לגלגל את האבן ביחד, הן יעקב חשב שהם יכלו ואמר להם "הַשְׁקו הַּצֹאּן ולְּכו רְּעו"ּ (ביאור:בראשית כט ז), והוא בעצמו, למרות שהוא היה איש קטן בגופו (ראה: למה יעקב לא התחתן בכנען), הצליח לגלגל את האבן לבדו. לא ברור אם יעקב ידע את החוק כי הוא שאל והוכיח אותם לפני שהם הסבירו לו את החוק, כדבריו: "הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקו הַּצֹאּן ולְּכו רְּעו"ּ (ביאור:בראשית כט ז). יעקב דיבר כאילו שהבאר שייכת לאדם אחד, כאילו אין מחסור במים, אין גנבת מים, אין סכנה של הרעלת הבאר, כאילו שיש שומר על הבאר, שילדים לא נופלים לבאר ושכל הרועים הם הגונים, ולכן מבחינתו עדיף שכל עדר יבוא, ישקה את הצאן, וילך למרעה מבלי לבזבז זמן ליד הבאר הנעולה.