ביאור:בראשית כט כא
בראשית כט כא: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט כא.
הָבָה אֶת אִשְׁתִּי
עריכהיעקב אהב את רחל, עבד קשה למענה, והזמן חלף לו מהר (כ-2,555 ימים).
אין הוכחה שיעקב או לבן סיפרו לרחל על ההסכם הזה. אין הוכחה שרחל רצתה להתחתן עם יעקב. סביר להניח שלבן ויעקב הסתירו את זה מרחל כדי שהיא לא תתנגד או כדי שלא ייווצרו צרות אם יעקב יכשל במשימתו לעבוד שבע שנים מלאות. בנוסף, סביר להניח שלבן דחה מחזרים אחרים לרחל וללאה לאחר שראה שיעקב מביא לו את ברכת אלוהים (בנים) ורווח כספי גדול.
יעקב דרש את אשתו בצורה שאינה מכובדת ללבן ולרחל (שאת שמה יעקב אפילו לא הזכיר). רחל עדיין לא אשתו, אלא רק נערה שהוא עבד שבע שנים לפי חוזה לא סגור למענה. אולם, במוחו, רחל כבר אשתו, אם כי במציאות אין לו עליה דבר. יעקב לא וידא שהנערה מסכימה לנישואין ולא חשב לקרוא לנערה ולשאול את פיה, כפי שלבן שאל את רבקה.
בהמשך רחל תגיד ליעקב "הָבָה לִּי בָנִים" (ביאור:בראשית ל א), וגם לה לא חשוב איזה בנים ומאיפה הם יבאו, אפילו חטיפה היתה יכולה לספק אותה. באותו האופן, דרש יעקב את אשתו בלי להזכיר את שמה - כלומר, כל אישה תהיה טובה בעיניו, בלילה בחושך.
אָבוֹאָה אֵלֶיהָ
עריכהיעקב שדיבר על אהבה, שעבד במסירות שבע שנים למען רחל, בסופו של דבר רק רוצה לבוא אליה. בנוסף, זו לא צורה יפה לדבר על אישה לעתיד. ואכן, כאשר יעקב קיבל אישה, הוא לא בדק מי היא, הוא לא דיבר איתה, לא חלם על עתידם, אלא מיד בא אליה עד עלות השחר.
רחל ולאה באמת חשו בושה, והאשימו את אביהם "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנו לּוֹ, כִּי מְכָרָנו"ּ (ביאור:בראשית לא טו). רחל ולאה לא הבינו שיעקב הוא זה שהציע לקנות אותן, ושלאביהן, חסר הבנים, לא היתה ברירה אלא לתת ליעקב את שתיהן ולהחזיק בו זמן רב עד שעשו יירגע, וזאת משום שהוא חשש שיעקב יקום מיד וייקח את אשתו לכנען כשם שעבד אברהם עשה עם רבקה.
נדוניה
עריכהזה היה הרגע שהחתן דורש לדעת מה תהיה הנדוניה של אשתו מאביה, וחותמים על חוזה נשואין וכל תנאיו.
נראה שיעקב עבד יום ולילה בשדות עם הרועים ולא למד שיש לו זכות לדרוש נדוניה גדולה מאב עשיר. לבן לא סיפר לו שהוא לא מתכוון לתת לבתו יותר מאשר שפחה אישית שלו, כדי לשמור את יעקב ואשתו עניים בביתו, כדי שיעקב לא יקח את אשתו ורכושה ויסתלק מיד לכנען, כשם שעבד אברהם עשה כאשר הוא לקח את רבקה ליצחק. רכוש לא היה כל כך חשוב ליעקב, הן חיכה לו רכוש רב בכנען אצל אביו, וגם יעקב פחד לשוב לכנען לפני שאימו תורה לו שהסכנה מעשו חדלה והוא יכול לשוב בשלום.
חששות
עריכה- יעקב חשש
- שלבן יבקש את אישורה של רחל להתחתן איתו, כשם שהוא שאל את רבקה, "הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה" (ביאור:בראשית לד נח), ורחל תסרב שהוא יבוא אליה, כשם שרבקה סרבה ליצחק עד שהוא נתן לה את אהל שרה (ביאור:בראשית כד סז).
- שרחל תהיה אשתו, אולם תסרב להביא לו בנים, כי הוא זעיר (ביאור:בראשית כה כו) והיא לא תרצה ילדים קטנים כמוהו.
- שרחל תסרב לעזוב את בית אביה ולבוא איתו לארץ המובטחת, ואכן הוא בקש את הסכמתה (ביאור:בראשית לא יד).
- שעשו ישמע שהוא קיבל את בת לבן, ויבוא לבקש את השניה.
- שעשו יהרוג אותו ואת אשתו בשובו לכנען (ביאור:בראשית לב יב).
- לבן חשש:
- שרחל תסרב להתחתן עם יעקב הזעיר (ביאור:בראשית כה כו), או להביא לו בנים.
- שרחל תהיה עקרה, וליעקב תהיה רק אישה אחת ללא סיכויים לבן יורש, כך כמעט קרה לאברהם ויצחק, לכן לבן נתן את שפחותיו לבנותיו (ביאור:בראשית כט כד,כט).
- שליעקב יוולד רק בן אחד או שנים, כפי שקרה לאברהם ויצחק, והמשפחה של יעקב תהיה קטנה וחלשה.
- שעשו יבוא (עם צבא של 400 איש) וידרוש את בתו לאישה.
- שיעקב יקח את אשתו וישוב לכנען למחרת בבוקר, כשם שעשה עבד אברהם עם רבקה, וזאת לפני שעשו נרגע.
- במידה ויעקב ימות ללא ילדים, עשו ידרוש ליבם את בתו.
- שעשו יהרוג את יעקב, אשתו וילדיו.
- שיעקב ישמע או ילמד, שמגיע לו שליש מאדמתו של לבן כירושתו של אברהם מתרח אביו, וחצי מצאנו כמתנת נשואין של בתואל לרבקה, וידרוש את חלקו.