קטגוריה:בראשית כט לא

תרגום

וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה

"שְׂנוּאָה" - מתועבת, שמרגישים כלפיה עוינות, איבה, דחייה, רצון להרע. 'שנואה' זאת מילה חריפה מאוד. ראו: שנאה. שנאה יכולה לגרום לאנשים להרוג ולרצוח את השנוא עליהם. במקרים שבהם הכתוב השתמש בפועל 'ש-נ-א', הסיפור כמעט נגמר ברצח:

• "וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי ותְַּשַׁלְּחונִּי מֵאִתְּכֶם" (ביאור:בראשית כו כז) - אנשי גרר גירשו את יצחק למדבר אחרי שסתמו לו את הבארות.
• "ויִַּשְׂנְאו אֹּתוֹ, וְלֹא יָכְלו דַּּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (ביאור:בראשית לז ד) - אחי יוסף חשבו לרצוח את יוסף.

העורך טוען שיעקב שנא את לאה, ולכן אלוהים פתח את רחמה של לאה כדי שהיא תלד במהירות, בעוד שרחל עקרה. העובדות שלאה ילדה ושרחל היתה עקרה (במשך מספר שנים) הן נכונות, אולם אין הוכחה שיעקב שנא את לאה או שאלוהים התערב בהריונות של לאה. אין צורך להאשים את יעקב בשנאה ואת אדוני בהתערבות כדי להבין למה לאה ילדה ורחל נשארה עקרה. קיימת דעה שאלוהים גורם לעקרות וגורם למחלות ואסונות. אלוהים כעס על איוב כדי להפריך דעה זאת בדבריו: "תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק" (איוב מ ח).

אנו חייבים להתעלם מהסברו של העורך ולהסיק מהעובדות על טיב היחסים בין יעקב ללאה.

אישה אהובה

אין ספק שכאשר לגבר יש יותר מאישה אחת נוצרת תחרות בין הנשים ואישה אחת נעשית יותר אהובה.

• אישה עקרה תבוא לבעל יותר פעמים כדי להיכנס להריון, מה גם שהיא אינה בהריון, אינה עסוקה עם תינוקות וגופה לא נפגע מלידות. כל אלה הן סיבות לבעל לאהוב אותה יותר. כשם שקרה לאֶלְקָנָה "ולְּחַנָּה, יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם: כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב, ויַהוָה סָגַר רַחְמָהּ" (שמואל א א ה).
• במקרה של רחל ולאה, רחל היתה צעירה ויפה יותר ויעקב אהב אותה מאז שהוא ראה אותה לראשונה. יעקב רצה להשוויץ באשתו היפה כדי להוכיח שאלוהים בירך אותו.

שְׂנוּאָה?

לאה נתנה לבן השני שלה את השם שמעון, כי "שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנואָּה אָנֹכִי, ויִַּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה; ותִַּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן" (בראשית כט לג). ניתן להבין שלאה הרגישה שהיא לא אהובה ושמתוך כעס היא טענה שיעקב שונא אותה, אולם זה לא מחייב שיעקב באמת שנא אותה או שאלוהים חשב שיעקב שנא אותה.

ייתכן שלאה הרגישה מושפלת יחסית לאחותה הצעירה, וייתכן שגם סבלה מחוסר תשומת לב, כפי שהיא מקווה שבעלה ילווה אותה, ולכן היא קראה לבן השלישי לוי. בבן הרביעי, יהודה, לאה נרגעה, ולא הציק לה יותר היחס של יעקב. יעקב לא הכה את לאה. הוא לא כעס עליה אפילו פעם אחת. הוא לא נמנע מלבוא אליה. לאה ילדה לו את בנו הבכור ועוד שישה ילדים. הוא לא פגע בילדיה בגללה. הוא ביקש רשות ממנה ומרחל לברוח לכנען. הוא לקח אותה איתו לכנען. הוא העניק לה את הזכות להיות נושאת הברכה של אלוהים. היה לה אוהל משלה. הוא הציב אותה בדרגה מעל האמות בפגישה עם עשו. הוא קבר אותה במערת המכפלה. הוא העניק ברכה יפה מאוד ליהודה בנה של לאה. הוא רצה להיקבר איתה ועם אבותיו. ייתכן שיעקב לא אהב אותה מאוד, אבל לבטח הוא לא שנא אותה.

תוכניתו של אלוהים

אלוהים פתח "אֶת רַחְמָהּ" של לאה, אבל לא נאמר שאלוהים גרם לעקרותה של רחל. רחל היתה עקרה מעצמה, כשם ששרה ורבקה היו. אין ספק שאלוהים לא מעניש נשים בעקרות. אלוהים לא פגע בה, אבל גם לא הזדרז לעזור לה.

הכל היה לפי תוכניתו של אלוהים. כתוצאה מעקרותה של רחל, לאה ילדה יותר ילדים, השפחות ילדו ליעקב, ובסוף גם רחל ילדה את יוסף כדי ליצור את המתח במשפחה ולהביא לירידה למצרים, כפי שאלוהים אמר לאברהם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, ועֲַבָדוםּ, וְעִנּוּ אֹתָם" (ביאור:בראשית טו יג).