קטגוריה:בראשית כט לג
נוסח המקרא
ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון
וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן.
וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃
וַ/תַּ֣הַר עוֹד֮ וַ/תֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַ/תֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַ/יִּתֶּן־לִ֖/י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַ/תִּקְרָ֥א שְׁמ֖/וֹ שִׁמְעֽוֹן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעַדִּיאַת עוֹד וִילֵידַת בַּר וַאֲמַרַת אֲרֵי שְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ אֲרֵי סְנוּאֲתָא אֲנָא וִיהַב לִי אַף יָת דֵּין וּקְרָת שְׁמֵיהּ שִׁמְעוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִתְעַבָּרַת תּוּב וִילֵידַת בַּר וְאַמְרַת אֲרוּם שְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ אֲרוּם שָנֵיתָא אָנָא וִיהַב לִי אוּף יַת דֵין וְהֵיכְדֵין יִשְׁתְּמַע קֳדָמוֹי קָלְהוֹן דְבָנַי כַּד יְהוֹן מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּמִצְרַיִם וּקְרַת שְׁמֵיהּ שִׁמְעוֹן: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי. עתיד זה לעמוד שונא, ומי מרפא מכתו? גם את זה, פינחס שהוא עומד מלוי.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט לג.
כִּי שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי
שְׂנוּאָה
"שְׂנוּאָה" - מתועבת, שמרגישים כלפיה עוינות, איבה, דחייה, רצון להרע. 'שנואה' זאת מילה חריפה מאוד. ראו: שנאה.
לא ברור מי שנא את לאה - יעקב או רחל.
בכל הסיפור לא נאמר שיעקב פגע בלאה או השפיל אותה.
נראה שרחל היא זאת שהציקה לה וגרמה לה להרגיש עניה, אולם יעקב לא התערב ולא הגן עליה.
נראה שבזמן ההריון של לאה עם ראובן, יעקב שכח ממנה ולא בא אליה, לא ביום ולא בלילה.
ותוך זמן קצר לאחר ההריון הראשון היא היתה בהריון שני, ועוד פעם יעקב נמנע ממנה.
כִּי שָׁמַע יְהוָה
נאמר "וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ" (ביאור:בראשית כט לא), אבל אין אפשרות שלאה תדע מה אלוהים ראה.
כאן לאה אומרת לנו שאלוהים שמע, כלומר היא השמיעה לו, בתפילותיה.
לאה האמינה באלוהים והיתה בטוחה שהוא שומע לה.
לא פלא שבני לאה הבכורים הצטרפו ברובם לשבט יהודה, האמינו באלוהים, ושרדו ביחד עד היום.
וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה
לאה מבינה שגם הבן השני לא יביא לה את אהבת יעקב, אלא רק יותר שנאה וקנאה מאחותה.
לאה מתעלמת משניהם ורק מודה לאלוהים שנתן לה בן נוסף, בן שיטפל באימו וישמור עליה בכבוד.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ד
דפים בקטגוריה "בראשית כט לג"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.