ביאור:בראשית יז יד
בראשית יז יד: "וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז יד.
אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ
עריכההעונש לסרוב להצטרף
עריכההתינוק לא מקיים את הברית כאשר נעשת לו המילה. ההורים הם שמחליטים לצרף את בנם ולקיים את הברית. יש הורים הדוחים את הברית ומקווים לשחרר את ילדיהם מהסכנות ליהודים בעולם עוין.
כמובן שהילדים, בניגוד להחלטת הוריהם, יכולים להצטרף בחזרה לברית.
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ
עריכהאין פקודה להרוג או לפגוע בהורים שמסרבים לקיים את המילה. העם מעניש את ההורים האלה בדחייה, גועל והתנכרות. זרעו של אברהם נשאר זרעו של אברהם למרות אי קיום המילה. אולם עם הזמן ההשתייכות נשכחת, והזרות והריחוק נחתמים סופית.
אדם שלא מל את ילדיו גורם לחיץ במשפחה, ועם השנים הוא ומשפחתו יאבדו ויכרתו מעם ישראל, חרף הקשר המשפחתי, החברות והאהבה.
עם זאת, תמיד ניתן לחזור לברית. הניתוק לעולם אינו סופי.
לדוגמה, בני ישראל לא מלו את עצמם במדבר עד הכניסה לארץ, ככתוב: "כִּי מֻלִים הָיו,ּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים; וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא מָלו"ּ (יהושע ה ה).
יהודים בתנאי לחץ, כמו האנוסים בספרד ויהודים שהיו במצב דומה, זכרו את הברית אבל נמנעו מלסמן את עצמם.