ביאור:בראשית יז ט
בראשית יז ט: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז ט.
וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם
עריכה- פקודה: "וְאַתָּה" "וְזַרְעֲךָ" "תִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתִי".
- הבטחה: יהיה לך "זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם".
אלוהים הבטיח הבטחות גדולות ועכשיו הוא מתחיל להסביר מה הוא ידרוש בתמורה: אתה וזרעך תקיימו ותשמרו את הברית.
תִשְׁמֹר
עריכהמילת המפתח של קיום הברית היא "תִשְׁמֹר", כלומר לשמר במצב המקורי, במצב תקין ומכובד, להמנע משנויים; להיזהר, להקפיד, לאבטח, להגן, להפקיד; לשמור את הנושא חי. כדי ששמירת הברית תתקיים לדורי דורות, אנשים חייבים (1) להביא ילדים לעולם, (2) ולחנך אותם להמשיך לקיים את הברית.
אלוהים פקד על אברהם "אַתָּה תִשְׁמֹר" את בריתי. בהמשך אלוהים יסביר ליצחק מה הם הדברים שהוא צריך לשמור: "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְותַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (בראשית כו ה), ומשה יפרט את החוקים והמצוות אשר שמירתם תביא את ברכת אדוני, כדבריו: "וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, ולְּשֹׁמְרֵי מִצְותָי" (שמות כ ה).
משה ציווה על העם 'לשמור' את חוקי אדוני, והשמוש בשורש 'ש-מ-ר' מראה שאלוהים התכוון שמנהיגי העם יזהרו ולא יעשו שינויים גדולים בחוקיו אלא ישמרו עליהם ככתבם. אלוהים הבין את הנטיה הטבעית של מנהיגים להמציא חוקים קשים חדשים, מחשש הספק, ולהתפלפל על דקויות שנועדו ליצירת מרכזי כוח וקבוצות וכתות עוינות ומפלות (ראה את הסטירה של ג'ונתן סוויפט מסעי גוליבר - המלחמה על חיתוך ביצה.)
חז"ל השתמשו בפסוק: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" (דברים ל יב) ו"אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת [לטובה]" (שמות כג ב) כדי להתיר שינויים והחמרות בחוקי היהדות. כמובן ששינויים חייבים להיעשות על מנת להתחדש ברוח הזמן, אולם בהמשך הקטע נאמר: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְותָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה... לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְותָיו וְחֻקֹּתָיו ומִּשְׁפָּטָיו" (דברים ל טז). לכן שינויים חייבים להיות מקובלים על הרוב ומטרתם היא לשפר את אהבת אדוני, ולא ליצור שינויים שנועדו לאפליה ואיבה. כדברי הרב ניסן מינדל בספרו "חגי ישראל ומועדיו" בהוצאת קה"ת: "עד כמה חשובים לנו השלום והאחדות, ואלה ישכנו במעוננו רק אם נלך בדרך התורה כי הלא "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג יז)."
- בית שמעי ובית הילל הראו את המתח בעם, ככתוב על הלל הזקן - "אחד הגרים הללו ביקש להתגייר תוך כדי לימוד כל התורה בעומדו על רגל אחת. לאחר שנדחה על ידי שמאי, בא לפני הלל. הלל גייר אותו ואמר לו: "דעלך סני - לחברך לא תעביד. זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". כלומר: מה שעליך שנוא לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה (על רגל אחת) והשאר פירוש הוא, לך ללומדו (תלמוד בבלי שבת לא/א). המהרש"א מפרש שם, שהדבר נלמד ממצוות "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח)." כיוון שחז"ל בחרו בבית שמעי, הנצרות, המקילה, נוצרה.
- על בית המקדש השני נאמר שהוא נחרב בגלל מלחמת אחים.
- חכמי היהדות החמירו והחמירו בבנית סוכה, עד שנאמר שמעולם לא נבנתה סוכה כשרה אחת, וכך גם בשאר המצוות.
- ראה את פיצול העם ליהודים קראים ויהודים רבנים.
- ראת את הפיצול בין החסידים והמתנגדים.
- וגם בימינו לא חסרות מלחמות בעמנו.