רש"י על בראשית יז
<< · רש"י על בראשית · יז · >>
פסוק א
"אני אל שדי" - אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה. לפיכך התהלך לפני ואהי' לך לאלוה ולפטרון. וכן כל מקום שהוא במקרא פירושו כך, די שלו [ס״א די יש לו] והכל לפי הענין (ב״ר מו:ג).
"התהלך לפני" - כתרגומו, פלח קדמי, הדבק בעבודתי.
"והיה תמים" - אף זה צווי אחר צווי, היה שלם בכל נסיונותי. ולפי מדרשו, התהלך לפני במצות מילה ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני (ב״ר שם ד). ד"א, והיה תמים, עכשיו אתה חסר ה' אברים, ב' עינים ב' אזנים וראש הגויה. אוסיף לך אות על שמך ויהיו מנין אותיותיך רמ"ח כמנין איבריך (תנחומא טז; נדרים לב:).פסוק ב
פסוק ג
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"ביני וביניכם וגו'" - אותם של עכשיו
"ובין זרעך אחריך" - העתידין להוולד אחריך
"המול" - כמו להמול כמו שאתה אומר עשות כמו לעשותפסוק יא
פסוק יב
"יליד בית" - שילדתו השפחה בבית
"ומקנת כסף" - שקנאו משנולדפסוק יג
פסוק יד
"וערל זכר" - כאן למד שהמילה באותו מקום שהוא ניכר בין זכר לנקבה (ב"ר)
"אשר לא ימול" - משיגיע לכלל עונשין ונכרתה אבל אביו אין ענוש עליו כרת אבל עובר בעשה
"ונכרתה הנפש" - הולך ערירי ומת קודם זמנו (שבת קד)פסוק טו
פסוק טז
"וברכתי אותה" - ומה היא הברכה שחזרה לנערותה שנאמר (לקמן יח) היתה לי עדנה
"וברכתיה" - בהנקת שדים כשנצרכה לכך ביום משתה של יצחק שהיו מרננים עליהם שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא והביאה כל אחת בנה עמה ומניקתה לא הביאה והיא היניקה את כולם הוא שנאמר היניקה בנים שרה ב"ר רמזו במקצתפסוק יז
"ויפל אברהם על פניו ויצחק" - זה ת"א לשון שמחה וחדי ושל שרה לשון מחוך למדת שאברהם האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה וזהו שהקפיד הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם
"הלבן" - יש תמיהות שהן קיימות כמו (ש"א ב) הנגלה נגליתי (ש"ב טו) הרואה אתה אף זו היא קיימת וכך אמר בלבו הנעשה חסד זה לאחר מה שהקב"ה עושה לי
"ואם שרה הבת תשעים שנה" - היתה כדאי לילד ואע"פ שדורות הראשונים היו מולידין בני ת"ק שנה בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח בעולם וצא ולמד מעשרה דורות שמנח ועד אברהם שמיהרו תולדותיהן בני ס' ובני ע'פסוק יח
"לו ישמעאל יחיה" - הלואי שיחיה ישמעאל איני כדאי לקבל מתן שכר כזה
"יחיה לפניך" - יחיה ביראתך כמו התהלך לפני פלח קדמיפסוק יט
"אבל" - ל' אמתת דברים וכן (לקמן מב) אבל אשמים אנחנו (מ"ב ד) אבל בן אין לה
"וקראת את שמו יצחק" - על שם הצחוק וי"א על שם העשרה נסיונות וצ' שנה של שרה וח' ימים שנימול וק' שנה של אברהם (ס"א ואת בריתי למה נאמר הרי כבר כתיב ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך וגו' אלא לפי שאומר והקמותי וגו' יכול בני ישמעאל ובני קטורה בכלל הקיום ת"ל והקמותי את בריתי אתו ולא עם אחרים ואת בריתי אקים את יצחק למה נאמר אלא למד שהיה קדוש מבטן ד"א אמר ר' אבא מכאן למד ק"ו בן הגבירה מבן האמה כתיב הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו זה ישמעאל וק"ו ואת בריתי אקים את יצחק)
"את בריתי" - ברית המילה תהא מסורה לזרעו של יצחקפסוק כ
פסוק כב
פסוק כג
"בעצם היום" - בו ביום שנצטוה ביום ולא בלילה לא נתיירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקיים מצותו של מקום
"וימל" - ל' ויפעלפסוק כד
פסוק כה
פסוק כו
"בעצם היום הזה" - שמלאו לאברהם צ"ט שנה ולישמעאל שלש עשרה שנים נמול אברהם וישמעאל בנו חסלת פרשת לך לך
<< · רש"י על בראשית · יז · >>