פסוק ה עריכה

בד"ה שאף יוד כו' הרי"ש של אברהם נ"ב וק"ק מה בכך שיתרעם הלא היו"ד בלאו הכי מתרעם ונ"ל דיו"ד אעפ"י שהתרעם מ"מ הקב"ה פייס' שנתנה בראש הצדיק יהושיע כדאית' במדרש מה שלא היה יכול לפייס הרי"ש ועי"ל היו"ד התרעם אעפ"י שהקב"ה חלקה ונתן הי"א אחת לה והי"א אחת לאברה' ואם היה לוקח רי"ש בלא חילוק איך היה מתרעם ודוק מהרש"ל:

פסוק יז עריכה

בד"ה יש תמיהות כו' גם זו מהמכחישות היא כו' ונראה דודאי היא תמיה קיימת ומה שפרש"י הנעשה חסד זה לאחר הוצרך לזה דאל"כ לא הוי אפי' תמיה קיימת דמאי רבות' היא לכן פירש הנעשה חסד זה לאח' כו' וא"כ שפיר תמיה קיימת היא ומה שלא פי' הלבן מאה שנה יולד על אחר והוי תמיה מכחשת משום דמפרש דומיא ואם שרה הבת תשעים כו' שהוא בע"כ תמיה קיימת ודוק כנ"ל: בד"ה ואעפ"י שדורות כו' שנתמעטו השנים נ"ב ול"נ דעיקר הקושי' הי' מתחילה כך אעפ"י שדורות הראשונים הולידו עד שהגיעו יותר מחצי ימיהם והגיעו לזקנה למה לא הוליד נמי אברהם לק' אעפ"י שהית' יותר מחצי ימיו והגיע לזקנה לכך תירץ שנתמעטו השני' ומה שהקשה שנח על פי הגזירה היה לא נ"ל כי לא היה בגזיר' אלא מה שנסתם מעיינו אבל מה שהוליד אחר ה' מאות לא היה בגזירה אלא בטבע ודוק ומה שכתב רש"י אח"כ שמיהרו תולדותיהן כו' ה"ק בתחילה לא היו ראויים להוליד מיד אלא לאחר ק' וק"ה שנים כי באותן השנים הי' בן מאה נער כבן י"ג עכשיו וכן לעונשים כדפרש"י לעיל ואח"כ נתמעטו השנים שהתחילו להוליד לל' שנים וק"ל והא ראי' שעכשיו מולידין לי"ד וט"ו ודוק ומאדם הראשון שהוליד מיד אין ראי' שהי' בגן עדן ומה שהוליד אברהם אח"כ לבן ק"ס שנים לק"מ כי עיקר התימה שזקן שנחלש פעולתו יוליד עם זקנה וזו היתה תמיהת שרה ואדוני זקן וק"ל מהרש"ל:

פסוק יח עריכה

בד"ה יחיה כו' אינו עושה נ"ב מה שפירש רש"י וקראת שמו יצחק בעבור י' נסיונות ולא סגי לו בשם של צחוק לבד דאם כך למה לא ציוה לו לקרותו צחוק ומדיו"ד לדרשה כולהו לדרשה מהרש"ל:

פסוק כה עריכה

בד"ה שמלאו לאברהם צ"ט נ"ב נראה בעיני מה שלמד הכתוב שמלאו שנותיו היינו להודיע מעלת המילה כאלו עכשיו נולד כגר שנתגייר ולכן מילא שנותיו מתחילת הלידה עד המילה ומן המילה עד הלידה כי הקדו' ברוך הוא מילא שנותיהן של צדיקים מיום אל יום ודוק מהרש"ל: