קטגוריה:בראשית ג ה
כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכׇלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּ/יוֹם֙ אֲכָלְ/כֶ֣ם מִמֶּ֔/נּוּ וְ/נִפְקְח֖וּ עֵֽינֵי/כֶ֑ם וִ/הְיִיתֶם֙ כֵּֽ/אלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָ/רָֽע׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי גְּלֵי קֳדָם יְיָ אֲרֵי בְּיוֹמָא דְּתֵיכְלוּן מִנֵּיהּ יִתְפַּתְּחָן עֵינֵיכוֹן וּתְהוֹן כְּרַבְרְבִין חָכְמִין בֵּין טָב לְבִישׁ׃ |
אונקלוס (דפוס): | אֲרֵי גְּלֵי קֳדָם יְיָ אֲרֵי בְּיוֹמָא דְּתֵיכְלוּן מִנֵּיהּ [וְ]יִתְפַּתְּחָן עֵינֵיכוֹן וּתְהוֹן כְּרַבְרְבִין חָכְמִין בֵּין טָב לְבִישׁ׃ |
ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם גְלֵי קֳדָם יְיָ אֲרוּם בְּיוֹמָא דְתֵיכְלוּן מִנֵיהּ וְתֶהֱווֹן כְּמַלְאָכִין רַבְרְבִין דְחַכְּמִין לְמִנְדַע בֵּין טַב לְבִישׁ: |
רש"י
"כי יודע" - כל אומן שונא את בני אומנתו מן העץ אכל וברא את העולם (ב"ר)
"והייתם כאלהים" - יוצרי עולמות
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים – יוֹצְרֵי עוֹלָמוֹת.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והייתם כאלהים יודעי טוב ורע. נראה כי קודם חטאו של אדם לא היתה לו מעלה לדעת ולהבחין בין טוב לרע, וא"כ מצאנו חוטא נשכר שיקנה הוא בחטאו מעלה שלא היתה לו מתחלה, והמובן לי מזה כי לא היתה הכונה באדם שיהיה בלתי שכל כבהמות והחיות שאינן יודעים טוב ורע, אבל זה אינו כי פירוש והייתם כאלהים ענינו כתרגומו ותהון כרברביא חכמין בין טב לביש ובודאי כוונת הבריאה באדם שיהיה בעל שכל, וזהו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו והצלם הוא השכל ובסבת השכל צוה אותו שנאמר ויצו ה' אלהים ואין דבור ה' יתברך ומצותיו לבהמות ולא למי שאין לו השכל ועם השכל יבחין האדם בין האמת והשקר, אבל הידיעה בין טוב לרע אין זה במושכלות כי לא יאמר אדם השמים כדוריים נאים והארץ פשוטה מכוערת אבל יאמר בהם אמת ושקר.
והנה קודם החטא היה כלו שכלי אלהי לא היה מתעסק בדברים גופנים ולא היה יודע אותם וגלוי ערוה אצלו לא היה בעיניו דבר מגונה כי אם כשאר האברים, וכאשר חטא והשיג כח התאוה ונמשך אחר תענוגי הגוף וראה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים וגו' נענש מיד כי הופשט מן ההשגה השכלית ונתלבש בתאוה הגופנית וטבע המדות היופי והכעור, וע"כ אמר והייתם כאלהים יודעי טוב ורע ולא אמר יודעי אמת ושקר או משיגי אמת ושקר. והסתכל אמרו ותפקחנה עיני שניהם וידעו ולא אמר ויראו כי מה שראו עתה ראו תחלה. אבל הכונה שהשיג ענין מחודש היה מגנהו עכשיו ולא היה מגנהו בתחלה והיה עונשו מדה כ"מ לפי שעבר על המדה ונטה לבו לתענוגי העולם לאכול מה שנמנע ממנו ולבקש תאות הגוף כבהמות ע"כ הענישו במאכל הבהמות והשוה אותו להן הוא שכתוב ואכלת את עשב השדה זה לשון הרמב"ם.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ה) "כי יודע אלהים." כבר בארתי למעלה שעץ הדעת טו"ר היה ענינו לצייר בנפשו ציורים מן הטוב המדומה והרע המדומה, כמו בקשת העושר והשררה והתאוה שנדמה לו שהוא טוב והוא רע באמת. והנה האדם שהוא בעל שכל, יוכל להבחין בין טוב האמתי וטוב המדומה מצד שכלו, וכן מצד שנפשו הוא מעולם העליון ימאס בתענוגות גופו ומשאלותיו וכל מה שהוא טוב לגופו, מפני שיצמח מזה רעה לנשמתו שהוא עקר האדם, אבל הנחש שהיה מן חית הארץ הגם שהיה לו ערמה לא היה לו שכל, כי ערמת הנחש הוא מכח המדמה שלו, ומצד כח הדמיון א"א שידע מה הטוב המוחלט, וכל שהוא טוב לשעתו לפי דמיונו הוא אצלו הטוב המוחלט וכל הרע לשעתו הוא אצלו רע מוחלט, הגם שאחריתו טוב, וכן א"א לו לעזוב מה שהוא טוב לגויה מפני שהוא רע לנפש, כי הבהמה והחיה אין להם נפש שתהיה מעולם אחר נפרדת מן הגויה, וע"כ לפי השגת הנחש בכח דמיונו, הטוב והרע המדומה שהוזהרו עליה באכילת עץ הדעת, הוא הטוב האמתי, ומה שעתה אין יודעים לבחור בטוב כזה הוא כי טח עיניהם מראות, וע"ז אמר ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם, וכן לפי דעתו גם האלהים הם יודעי טוב ורע המדומה ובו ברא את העולם, שהטוב שבכלל העולם הוא הטוב המדומה, וע"ז אמר במדרש מן העץ הזה אכל וברא את העולם, ואמר במדרש כל הנברא אחר חברו שליט בחברו, קדמו ואכלו עד שלא יברא עולם אחר שישלוט בכם. ר"ל שראה שמה שימנעו מלהשתמש בטוב המדומה שהוא טוב לגוף כמו התאוה והעושר וכל הנתלה בהם, הוא מפני שעולם אחר שהיא הנשמה שבהם וחלק הרוחני [שהוא עולם אחר לפי השגת הנחש שאין מכיר ענין הנשמה והרכבתה עם הגויה] שולט עליהם וימנע אותם מלבחור בדברים שהם לטוב ולעונג לגופם, וע"ז אמר שיקדמו ויאכלו עד שלא ישלוט בהם עולם אחר, ר"ל ענין הרוחני שאינו מעולמם שהוא שם עתה משטרו עליהם:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
כי יודע אלהים. 'כי יודעים אלהים' אין כתיב כאן. התחיל אומר דלטוריא על בוראו, אמר לה: מאילן זה אכל וברא את העולם, והוא אמר לכם: "לא תאכלו ממנו", שלא תבראו עולמות אחרות, דכל אנש סני בר אומנותיה. כל מה שנברא אחר חבירו שליט בחבירו. שמים בראשון ורקיע בשני, אינו סובלן? רקיע בשני דשאים בשלישי, אינן מספקין את מימיו? דשאים בשלישי מאורות ברביעי וכו'. עופות בחמישי, זיז שדי עוף טהור הוא, בשעה שהוא פורח מכהה גלגל חמה. ואתם נבראתם אחר הכל לשלוט בכל, קדמו ואכלו עד שלא יברא עולמות אחרות וישלטו בכם. הדא הוא דכתיב: "ותרא האשה כי טוב" (פסוק ו), ראתה דבריו של נחש.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג ה.
הנחש האשים את ה' באינטרס אישי
אחת הדרכים שבהן מסיתים מנסים להמריד את הציבור נגד המנהיגים היא האשמת המנהיגים באינטרס אישי. הראשון שהשתמש בדרך זו היה הנחש, שאמר לאשה:
(בראשית ג ה): "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע"
ה' אסר על האדם לאכול מהעץ לטובתו של האדם (ראו דעת טוב ורע ), אולם הנחש טען שה' פעל מתוך אינטרס אישי - הוא רצה לשמור על הכבוד והמעמד שלו ולמנוע תחרות: " "כל אומן שונא את בני אומנתו, מן העץ אכל וברא את העולם" " ( רש"י ע"פ בראשית רבה ) .
הנחש דיבר אמת כשאמר שתכונת דעת טוב ורע היא תכונה אלהית, כמו שנאמר ב (בראשית ג כב): "ויאמר ה' אלהים 'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע...'", אולם הוא חטא בהוצאת דיבר כשטען שה' פעל מתוך אינטרס אישי; זו אחת הסיבות שהנחש נחשב, בדברי חז"ל, כמוציא הדיבה הראשון.
וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם ... יֹדְעֵי טוֹב וָרָע
יודעי טוב ורע זה דבר טוב.
חשוב היה לאלוהים שבני האדם ילמדו את דרך אלוהים. לבטח הוא לא רצה דורות ודורות של בני אדם חיים בגן עדן על חשבונו.
בהמשמטת המילה "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים" הנחש אמר דבר אמת. הנחש גרם שבני האדם יחכימו.
אין ספק שזבובים, תולעים, ציפורים ושאר חיות אכלו מפרי עץ הדעת על העץ או רקובים על הרצפה. לא נראה שהחיות האלה למדו דעת טוב ורע. רק בני אדם היו מיועדים ומסוגלים ללמוד מהעץ, ולכן האיסור חל עליהם בלבד.
וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים
במילים האלה הנחש הגזים. לא משנה כמה פירות בני האדם יאכלו הם לעולם לא יהיו כאלוהים, ואפילו לא קרוב לגדולתו.
גם אלוהים אמר: "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ג כב), אבל הכוונה שהם יבינו טוב ורע - יודעי חוק ומשפט. הם יהיו מסוגלים לעשות כאברהם: לשמור את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה), אבל זה עדין רמה נמוכה בהרבה מאלוהים.
בני אדם יכולים ללמוד הרבה. הם יכולים לבנות מגדלים לשמים, וחלליות למרחב. יגיע יום שנטייל ביקום, ואולי גם נפזר את הDNA שלנו בכוכבים אחרים וניצור שם חיים, אולם לעולם לא נגיע ליכולת של אלוהים.
גם אלוהים וגם הנחש משתמשים בתוספת "כֵּ", כלומר כמעט כמו, לא ממש. אלוהים אומר "כְּאַחַד מִמֶּנּוּ", כלומר כאחד מבני האלוהים שלו, אבל לא כמו עצמו, וכידוע הם לא התנהגו כל כך יפה כאשר הם לקחו "לָהֶם נָשִׁים" מבנות האדם (בראשית ו ב).
וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע
הנחש דיבר ברבים - "וִהְיִיתֶם", "יֹדְעֵי". הדעת נרכשת רק כאשר יותר מאדם אחד לומד ומלמד. דעת נרכשת בזוגיות.
רוב הדברים הטובים והרעים בחיי בני אדם באים מבן/בת זוג ומשפחתם (שבטם ועמם). את הדעת הזאת אלוהים הכין לאדם ואשתו, ואת זה הם למדו מיד כאשר שניהם אכלו מהעץ וגילו את אהבתם אחד לשני. ואמת טען הנחש: "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע", ואכן, אחרי האכילה וגילוי האהבה, אדם ואשתו זכו בכוח אלוהי. כאלוהים גם הם יכולים ליצור בני אדם, כפי שאלוהים יצר את האדם (ביאור:בראשית ב ז) ובנה את האישה (ביאור:בראשית ב כב).
חווה מודעת ליכולת האלוהית שהיא קיבלה, ולכן היא אומרת: "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהוָה", יצרתי איש כמו אלוהים. (ראו: פרוש למילה קניתי - הסבר 2).
אֲכָלְכֶם ... וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם
הנחש מדבר לאישה ברבים.
לא ברור אם אדם שמע את דברי הנחש, הן הוא לא ניסה למנוע ממנה, ואז גם טענתו לאלוהים שהאישה "נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל" (ביאור:בראשית ג יב), אינה מדויקת, הן גם הוא פותה על ידי הנחש והסכים למעשיה.
דברי הנחש הסבירו וכפו על האישה לתת מהפרי גם לאדם. הנחש כאילו אסר עליה להיות כאלוהים לבדה, ורמז שאם היא תאכל לבדה, היא לא תזכה להיות כאלוהים. לכן בהמשך, למרות שהאישה אכלה ראשונה ורק אחר כך נתנה לאדם, בכל זאת נאמר: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם" (ביאור:בראשית ג ז) ביחד, ולא נאמר שהיא כסתה את מערומיה כאשר היא באה לאדם לתת לו מהפרי.
- ניתן להבין שרק כאשר אדם אכל מהעץ, רק אז שניהם אכלו מהעץ, ורק אז שניהם קיבלו את ברכת העץ.
ניתן ללמוד מזה:
- דעת נוצרת ומתקיימת רק כאשר היא מופצת.
- דעת גדלה כאשר יותר ויותר אנשים עוסקים ותורמים לה.
העיקרון הזה כלול כאשר אלוהים אמר: "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (ביאור:בראשית ב יח), והכוונה לבעל, אישה, ילדיהם, ורעיהם.
הנחש היה ערום, אבל לא 'רע' לאלוהים
אלוהים נטע שני עצים בתוך הגן: "וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (ביאור:בראשית ב ט), אבל בלי להצביע על עץ הדעת, אלוהים אסר על אדם לאכול רק מעץ הדעת, ככתוב: "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (ביאור:בראשית ב יז). כיוון שאדם לא ידע מי הוא העץ האסור הוא לא אכל משני העצים בתוך הגן, וכך גם אדם הורה לאישה.
לא ברור אם הנחש ידע אודות עץ החיים. בהמשך נראה שלאלוהים היה חשוב שאדם ואשתו לא יאכלו מעץ החיים, וזאת הסיבה לגרוש מהגן והצבת שומר על עץ החיים, ככתוב: "וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם" (ביאור:בראשית ג כב).
בכל אופן הנחש לא הסביר לאישה את חשיבות העץ השני, שלפי דברי אלוהים היה מותר לאכילה, ולא המליץ לה, בהזדמנות חגיגית זאת, לאכול ביחד גם מהעץ השני, המיוחד. ניתן להסיק שהנחש רק רצה שאדם ואשתו ילמדו דעת, אבל לא רצה להפריע לאלוהים בתוכניתו.
מקורות ופירושים נוספים
לגבי המשמעות של תכונת דעת טוב ורע, והסיבה שהיא נחשבת לתכונה אלהית, ראו דעת טוב ורע .
בניגוד לה', שהוא יודע טוב ורע, תפקידו של האדם הוא לשמוע הטוב והרע . ראו גם: אנשים נוספים שנענשו על כך שרצו לחרוג ממקומם ומתפקידם .
מאמרים מאתר ויקיטקסט
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- "כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב": על המתחפשים לברוח מאת ה' : סיפור זה אכן מדגיש את הזיקה בין ראייה לידיעה, כדברי הנחש לאשה: ' כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע' (פסוק ה). ... ( cache )
- על פרשת בראשית : כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אכלכם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע. ... ( cache )
- עץ הדעת טוב ורע- הכרת חיים ומוות (בראשית ב'-ג') : בפרושים שהבאנו עד כה קיימת מגמה מרכזית, להסביר את 'מות תמות' בדברי ה' אלהים העומדים כנגד דברי הנחש האומר 'לא מות תמתון כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ... ( cache )
- הנחש המקראי והארה רוחנית : ... ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם ... ( cache )
- תיאורית ה"וו" : בראשית ג - מניעי חטא חוה ואדם ועונשם: בפרק ג בבראשית כל הפסוקים פותחים בוי"ו, חוץ משלושה: פסוק ה - "כי יֹדע א-לֹהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם ... ( cache )
- ישיבת ההסדר ירוחם - בראשית - חטא האדם וחטא קין - שיחת סעודה שלישית... : כי ידע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים יודעי טוב ורע.(3). האדם נמשך לאכול מן העץ מתוך רצון להיות כאלוקים, לא מתוך נהיה ריקנית אחר יצרים ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- סודו של הנחש : ... אלקים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: וַתֵּרֶא ... ( cache )
- גן עדן : ... אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (ג 5), וחוה נתנה מן הפרי לאדם. ... ( cache )
- BIBLIA ILUSTRADA ֲ» dios : כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיֹום אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טֹוב ... ( cache )
- אכיפה אלוהית פגומה : 19 יולי 2008 ... בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי , טוֹב וָרָע. ... ( cache )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-10-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ג ה"
קטגוריה זו מכילה את 19 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 19 דפים.