ביאור:בראשית ג ח

בראשית ג ח: "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם, וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג ח.


וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִיםעריכה

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָהעריכה

אדם ואשתו ביחד שמעו את קול ה' ושניהם הגיבו בפחד. הכתוב מציג כאילו שאלוהים הסתובב בגן כהרגלו במשך היום. הם מיד הבינו שזה אלוהים ושהם צריכים לעשות משהו. הם ידעו שהם חטאו, ואולי הם למדו מעץ הדעת שהם עשו את הרע בעיני אלוהים.

וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹעריכה

המילה "וַיִּתְחַבֵּא" מופיעה ביחיד ולא ברבים 'ויתחבאו אדם ואשתו'. ניתן להבין שכאשר מספר אנשים עוברים ביחד עבירה, כל אחד מהם אחראי לבדו, וישפט על מעשיו שלו. עבירה נוספת היא הכנוניה שהם עשו יחד, אבל גם אז כל אחד ישפט לבדו לפני אלוהים ולפני הציבור.

עצם התגובה שהם התחבאו מעידה שהם הבינו שהם חטאו ועברו על החוק. היתה אפשרות שהם יאכלו מעץ ולא יברחו, וזה היה סימן שהם לא למדו דבר מהעץ, ולא מודעים לפשעם.

בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּןעריכה

אדם ואשתו לא רצו רחוק. הם התחבאו בתוך הגן שהכיל את עץ החיים ועץ הדעת, ככתוב: "וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" בראשית ב ט). הם התחבאו בתוך העץ עצמו, העץ שנאסר עליהם לאכול ממנו.

בשלב הזה הם כבר קיבלו דעת. הם חיפשו מחסה. הם רצו שהעץ ישמור ויסתיר אותם. ייתכן שהם קיוו שאלוהים לא יפגע בהם בברק, כי אז גם העץ יפגע.

להתחבא - כיסוי הפשע והודיה באשמהעריכה

סביר שאדם לא היה ליד אשתו כאשר הנחש דיבר איתה, כי הוא לא הצטרף לשיחה, הנחש דיבר רק עם האישה, האישה לא שאלה לדעתו, והוא לא אסר על האישה לאכול. לאחר שהאישה אכלה מהפרי, כתוב: "וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל" (ביאור:בראשית ג ו), היא לא כיסתה את מערומיה, היא לא התבישה ללכת ערומה לאדם ולתת לו לאכול מהפרי.

כידוע, ילד קטן עוצם את עיניו כאשר הוא מודע שהוא עשה דבר רע, ואנשים מכסים את פניהם מבושה. כך נוצר הביטוי "קבר את עצמו מבושה", וגם על המן נאמר: "וּפְנֵי הָמָן חָפוּ" (ביאור:אסתר ז ח), לאחר שהוא הלך לביתו "אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ" (ביאור:אסתר ו יב). כך גם הזיקית מחליפה צבעים, כדי לכסות את עצמו בהסוואה.

האישה לא הבינה שהיא חטאה. לדעתה אדם אמר לה לא לאכול ולא לגעת פן היא תמות, והיא חשבה שהעץ הוא עץ רעל. אולם היא ראתה חיות נוגעות בעץ ואוכלות את הפרות הרקובים, ולא מתות. לאחר שהיא אכלה ולא מתה, היא חשבה שאדם לא הבין את דברי אלוהים, ולכן היא מיהרה להראות לאדם שהעץ אינו עץ רעל. כאשר אדם אכל וגילה שהוא אכל מהעץ האסור, הוא הבין שהעץ אינו עץ רעל, אבל אלוהים יעניש אותו. אדם הכיר בחטאו, ולכן, מרוב בושה והצורך בהגנה עצמית, הוא ניסה לכסות את עצמו בעלים כדי להתחבא מאלוהים, וכך הוא מסביר לאלוהים: "וָאִירָא, כִּי עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא" (ביאור:בראשית ג י), אחבא במשמעות כיסוי הגוף.

אין ספק שעלה של תאנה מגרד ואינו מתאים לבגד, לכן הסיבה לשימוש בעלי התאנה לא היה ללבוש אלא נסיון להתחבא.