ביאור:בראשית ג יא

בראשית ג יא: "וַיֹּאמֶר: מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה, הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ראו: פסוק ז

מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּהעריכה

מִי הִגִּיד לְךָעריכה

קשה להבין מה הקשר המידי, היחיד, והמוחלט שפרי עץ הדעת טוב ורע לימד את אדם ואשתו לכסות את מערומיהם. למעשה העץ לימד אותם, אבל לא 'אמר' להם.

אלוהים רומז שאדם בעצמו לא חשב לכסות את מערומיו, אלא שמישהו אמר לו זאת.
לא ברור באמת מי העלה את ענין הערום, ואדם ואשתו עשו להם חגורות.
תשובתו של אדם אינה שקר. לפחות אלוהים מרוצה שאדם אינו שקרן כמו קין בעתיד.

אדם מתעלם מהשאלה "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה", כי אפשרי שאף אחד לא אמר לו זאת, והוא עונה: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ, וָאֹכֵל" (ביאור:בראשית ג יב).

כִּי עֵירֹם אָתָּהעריכה

אלוהים עושה משחק מילים על המילה 'ערום':

  1. ערום - גוף חשוף ללא כיסוי.
  2. ערום - אדם חכם להרע, תחבולן, תככן כמו הנחש (ביאור:בראשית ג א).

אלוהים שאל למה אתה ערום, ללא בגדים ותחבולן. מי אמר לך להיות חכם כזה?

הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּעריכה

אלוהים מקצר את הוויכוח - אלוהים מודיע: אני יודע שאכלת מפרי העץ האסור, עברת על מצווה מפורשת.

אולם אלוהים לא מזכיר את עונש המוות המידי. בשלב זה אדם כבר יודע שפרי העץ אינו רעל, והאפשרות היחידה למות הוא מידי אלוהים.