ביאור:בראשית ג א

בראשית ג א: "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה: אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן"



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג א.


הנחש מתחיל את הפיתוי בהפניית המבט אל מה שחסרעריכה

אחת מתחבולות הפיתוי של יצר הרע היא, להפנות את נקודת המבט של האדם אל מה שאין לו ואל מה שנאסר עליו. כך עשה הנחש הקדמוני כשפנה אל חוה:

(בראשית ג א): "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה 'אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן...'"

לגבי מהותו של הנחש, מי היה ואיך דיבר, ראו בפירוש שד"ל: " "נבוכו המפרשים בענין הנחש הזה, ודון יצחק אמר, כי הנחש לא דיבר, אלא האשה ראתה אותו שאכל ולא מת, והתעוררה בעצמה לאכול גם היא; ולפי זה אין מקום להודיע כי הנחש היה ערום, גם אין ראוי שיקולל. ובספר אמונת זורואסטר נמצא כתוב, כי אהרימן, שהוא אל הרע, התחפש בצורת נחש, והסית האדם והאשה הראשונים לחטוא; וקצת מחכמי ישראל חשבו, כי הנהש הקדמוני הוא השטן, ובעל הכמת שלמה (ב' כ"ד) כתב: בקנאת השטן בא מות לעולם; ואחרים אמרו, כי השטן נשתמש בנחש להסית את חוה..." " ( שד"ל ) . ראו גם: הנחש כיצור תבוני שווה ערך לאדם / שמואל, עצור כאן חושבים .

ערמה היא כישרון להטעות ולפתות , ואכן יש אומרים שהנחש בפרשתנו הוא משל ליצר הרע, הנמצא בכל אדם ומפתה אותו לעבור על דבר ה'.

הנחש משתמש בכמה תחבולות של פיתוי, שתיים מהן נזכרות בפסוקנו: "אף כי אמר אלהים ' לא תאכלו מכל עץ הגן'". הנחש מצטט את דבר ה' בצורה מעוותת, שהרי (בראשית ב טז): "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר 'מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ..."; בדבריו של הנחש ישנם שני עיוותים:

א. שקר קיצוני הגורם לשקר מתון. הנחש אומר שה' אסר לאכול מכל העצים, בעוד שה' אסר לאכול רק מעץ אחד. הנחש יודע שזה שקר, והוא יודע שהאישה יודעת שזה שקר, אבל השקר הזה מצליח לבלבל אותה: כשהיא עונה לנחש, היא כבר מבולבלת ואינה זוכרת את הציווי המקורי כלשונו, היא עושה "פשרה" בין האמת לבין השקר של הנחש, (בראשית ג ב): "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ 'מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל, וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן - אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן'". האיסור המקורי התייחס רק לעץ הדעת טוב ורע, אך האישה אמרה שהאיסור כולל את כל "פרי העץ אשר בתוך הגן", הכולל גם את עץ החיים בראשית ב ט; האיסור המקורי התייחס רק לאכילה, אך האישה אמרה שהאיסור כולל גם נגיעה. הבלבול הזה בסופו של דבר גורם לה להפר את הציווי כולו.

ב. שינוי סדר העדיפויות. הנחש מדגיש את האיסור, בעוד שה' התחיל את דבריו דווקא במצוה חיובית - לאכול מכל עץ הגן! רק לאחר מכן בא האיסור המציב גבולות " "הסדר כאן הוא משמעותי... דבר ה' בא אלינו, לא כדי למנוע או להגביל, אלא להיפך, כדי להעצים את כוחות העשיה ולכוונם למקום המדוייק שלהם... וזו בדיוק היתה עצתו הרעה של הנחש, שהפך את היוצרות וצבע את כל העולם בציור של 'אסור' ו'אל תיגע'. ואז מתחיל דיון, מה בדיוק אסור, וכמה אסור, האם רק לאכול או גם לגעת, וכבר בעצם ההשאה [העתקה] הזאת ניצח הנחש... ברגע שהדיון עובר ממקומו המקורי, שהוא מה צריך לעשות, אל מקומו המזוייף, שהוא מה אסור..." " (הרב אייל ורד, "להיות גנן נאמן", עלון השבת של רבני צוהר, פרשת בראשית ה'תש"ע) .

היצר המפתה גורם לאדם להצטער על מה שאין לו ועל מה שאסור לו לעשות, במקום שישמח במה שיש לו ובמה שמותר לו לעשות, וכך גורם לו להיכשל.

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

לפי החלוקה העברית, הפרק היה צריך להתחיל בפסוק הקודם (בראשית ב כה): "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו": " "זוהי הכותרת לפרשה: האדם ואשתו ערומים. הנחש מפתה את האישה. אדם ואשתו מתחבאים בשמעם את קול ה', כי ערומים הם. וסיום הפרשה: "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם" "; חלוקת הפרקים שלפנינו היא נוצרית: " "ומדוע הפריד מחלק הפרקים הנוצרי את הפסוק ממקומו הנכון, ושיבץ אותו בסוף פרשת בריאת האישה? התשובה טמונה באחד מיסודות הנצרות: עניין החטא הקדמון, שהוא יסוד מוסד בנצרות. האנושות כולה סובלת מן החטא הקדמון לפי האמונה הנוצרית, ועל כן חטא זה צריך להיות מודגש. פסוק הפתיחה לפרשת הנחש מפריע להדגשת רעיון זה, ועל כן הוא סולק ממקומו, וכך נוצרה פרשה חדשה, בהדגש חדש: לא היות אדם אשתו ערומים, ותקנתם הוא נושא הפרשה, אלא הנחש, המפתה, מעורר החטא הקדמון" "  (יהודה אייזנברג, חלוקת הפרקים במקרא ).

הנחש היה מיוחד, וגם עונשו היה מיוחד - הוא היה "ערום מכל חיית השדה", ונענש ב (בראשית ג יד): "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה...": " "לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו - ערום מכל, ארור מכל" " (רש"י בשם בראשית רבה) .

מדוע פנה הנחש דווקא אל האישה? אולי משום שהיא לא קיבלה את הציווי ישירות מה' אלא דרך אדם, ולכן היה לו קל יחסית לבלבל אותה בפרשנות שגויה. ראו מדוע לא נזכר שה' אסר גם על האישה לאכול מהעץ? .

המפרשים והמתרגמים נחלקו לגבי משמעות הביטוי אף כי בפסוקנו:

1. יש שפירשו אותו כביטוי של הדגשה: " "בקושטא, ארי אמר יי לא תיכלון מכול אילן גינתא" " (אונקלוס) - "באמת אמר ה' שלא תאכלו מכל עץ הגן"

2. ויש שפירשו אותו כביטוי של תמיהה: " "הַקֻשְׁטָא דְאָמַר יְיָ אֱלֹהִים לָא תֵיכְלוּן מִכָּל אִילַן גִינוּנִיתָא?!" " (יונתן, וכן רש"י ו שד"ל ) - "האמנם אמר ה' שלא תאכלו מכל עץ הגן?!". בכל מקרה המטרה היא דומה - להפנות את תשומת ליבה של האישה למה שאסור במקום למה שמותר, " "ואע"פ שראה אותם אוכלים משאר פירות, הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ" " ( רש"י ) .

3. ויש שפירשו, שדברי הנחש נקטעו באמצע על-ידי דברי המחאה הנחרצים של האישה, וההמשך שלהם נמצא בהמשך "... לא מות תמותון", ולמעשה, דבריו הם: "אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן - לא מות תמותון"; למרות שה' אמר לכם שלא לאכול מכל העצים, אני יודע שאתם יכולים לאכול ולא תמותו ( שד"ל בשם 'יש אומרים') .

ראו עוד על הביטוי אף כי במקרא .

מאמרים נוספים - באדיבות גוגלעריכה

  1. סוד הנחש : ואחר שהודענוך אלו העקרים דע כי הנחש הקדמוני בתחילת ברייתו של עולם הוא עומד מבחוץ לחומות הקדש כולן דכתי' " והנחש היה ערום מכל חית השדה" ממש, ... ( cache )
  2. קטעים מפירוש אברבנאל לסיפור האכילה מעץ הדעת : ולזה נאמר בתחלת הספור הזה " והנחש היה ערום מכל חית השדה". ולא היתה ערמתו ידועה והשכל וטענות נצחיות, אבל היה בעלותו בעץ לאכול לשבעה מפריו מה שלא היו עושים שאר ... ( cache )
  3. מה צורה היתה לנחש בגן עדן? : ראש וראשון לבעלי החיים שאנו פוגשים לאחר השלמת הבריאה הוא הנחש: " והנחש היה ערום מכל חיית השדה אשר עשה ה' אלהים..." (בראשית ג, א). מגמתו הפולמוסית של הכתוב ... ( cache )
  4. תרומת הספרות המקובלת לפרשנות כתבי הקודש : הירונימוס בדק ומצא שהמקור העברי אומר: " והנחש היה ערום מכל חיית השדה." (בראשית ג, 1). על כך העיר: "לגבי 'חכם' העברית אומרת 'ערום' ג€¦ ... ( cache )
  5. שיחות בספר הושע : והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה' אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן: לפי חלוקת הפרקים, הפסוק "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא ... ( cache )
  6. נחשים, מקדשים, לחשים ונשים : ראש וראשון לבעלי החיים שאנו פוגשים לאחר השלמת הבריאה הוא הנחש: ' והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה' אלהים' (בראשית ג א). מגמתו הפולמוסית של הכתוב, ... ( cache )
  7. נחשים, מקדשים, לחשים ונשים : ראש וראשון לבעלי החיים שאנו פוגשים לאחר השלמת הבריאה הוא הנחש: 'והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה' אלהים' (בראשית ג א). מגמתו הפולמוסית של הכתוב, ... ( cache )
  8. פרשת בראשית : ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים אמר רבי חנינא בן סנסן: ארבעה הן שפתהו באף ונאבדו באף, ואלו הן: נחש ושר האופים ועדת קורח ... ( cache )
  9. דף קשר מספר 779 - פרשת בראשית - חטא אדם הראשון - אקטואליות / שלומי... : "ויאמר אל האשה אף כי אמר א-לקים לא תאכלו מכל עץ הגן(4)" (ג', א). הנחש עולה בשאלתו על נקודה מאד משמעותית שבמבט ראשוני די מוסתרת מפנינו. ... ( cache )
  10. והכל בגלל הסקס.... התזה (תכינו את עצמכם- זה ארוך אבל מעניין... : והנחש היה ערום מכל חיות השדה אשר עשה יהוה אלוהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלוהים לא תאכלו מכל עץ הגן: ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל: ומפרי העץ אשר בתוך ... ( cache )
  11. מדרש הנעלם : ויאמר אל האשה אף כי אמר אלקים, מיד פתח באף. מהכא, דבתחלת דבריו של אדם ניכר מי הוא. כך הוא פתח באף, להודיע מי הוא: נטל סימן זה, אם תקבל, אם לא תקבל. ... ( cache )

תגובותעריכה

ועל כך נאמר - "מים גנובים ימתקו".

-- hagai hoffer, 2009-11-23 00:03:52

שלום אראל,

במאמרי "מידע אנושי" שפרסמתי באתרך, עמדתי על מונח "הנחש" והיגעתי למסקנה זו: לא מדובר בנחש כי-אם בתכונה שלבשה את חוה ולתכונה הזו קראה התורה "נחש". במילים אחרות, וכאשר אומרים "ויאמר הנחש אל חוה" הכוונה היא - ותאמר חווה אל עצמה... היינו אל הצד "הנחשי" שבה... היא דיברה אל עצמה, והתורה תיארה את השיחה העצמית הזו באופן ציורי וכאילו מדובר בעוד ישות שהשתתפה במשחק... את כל זה תמצא בפירוט בפרק מס' 20 של "מידע אנושי" שנמצא באתרך.

אלברט שבות

-- אלברט שבות, 2009-11-23 17:10:28

תודה, המאמר נמצא כאן: [1]

-- אראל, 2009-11-24 00:22:47

שלום למלומדים.

אני אדם חילוני שרק לאחרונה התחיל לקרוא ולחקור לעומק את התנ"ך. אני מקווה שאיני חצוף אבל אינני רואה כיצד ניתן לקבל את ההסברים כי הנחש היה "תכונה" של חווה או השטן או כל תירוץ אחר.

שהרי אלוהים מעניש את הנחש בסוף הפרק:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ: "כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. טו וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ. הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.


יש לשים לב כי הפסוק הזה מנבא במדויק אלפי שנים (לכל הפחות) של מאבקים בין האדם לנחש, שהרי הנחש הוא אחת החיות המסוכנות לאדם אפילו בימינו בתקופה המודרנית.

מיליוני בני אדם מוכשים בכל שנה ע"י נחשים ומתוכם מתים מאות אלפים. בעבר בטרם החיים בעיר ולפני הרפואה המודרנית הנחש היווה גורם מרכזי למוות בקרב בני אדם.

כמובן שגם האדם בתגובה היה חייב להרוג נחשים רבים ממש כפי שנאמר: איבה בין האדם לנחש לדורות. הנחש מכיש את האדם בעקב והאדם מכה בנחש בראש.

לא יתכן כי תיאור מדויק שכזה לא התייחס ממש לנחש אלא למשהו אחר. אגב הנחש בגלגוליו האבולוציוניים הקודמים היה בעל רגליים.


ההסבר לכך שהנחש מדבר הוא פשוט מאוד לטעמי. הנחש אכל מעץ הדעת ! אנו יודעים בודאות כי אכילה מעץ הדעת מעניקה יכלת אינטליגנטית גבוהה, שהרי ברגע שאדם וחווה אכלו ממנו: וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם !

כאשר הנחש אומר לאשה: לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן, הוא אומר לה בעצם: הנה תראי, אני אכלתי מעץ הדעת ולא רק שאני לא מת אלא אני חכם יותר משהיתי.

תגובת האשה היא: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל. כלומר האשה רואה כי טוב לאכול מהעץ. לא רק שלא מתים אלא האכילה משכילה את מי שאוכל ממנו.

כיצד היא רואה זאת ? היא רואה זאת כי היא מבינה שהנחש אכל מעץ הדעת וזה מה שקרה לו.


השאלה שצריכה להישאל היא מה קרה לנחש שהוא אינו מדבר גם היום והתשובה היא בקללה שאלוהים נתן לנחש:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.

הנחש הוא ארור מכל שאר החיות ולכן לא יתכן לתת לו יתרון הישרדותי כה גדול בטבע. קל וחומר שבפרקים קודמים רק האדם קיבל את הברכה למשול בכל בעלי החיים.

העונש של הנחש הוא רגרסיה באבולוציה שבאה לידי ביטוי באיבוד הרגליים (כאמור לנחש הקדמוני אכן היו רגליים) ולכן אין זה מפתיע שתחילת העונש היא ביטול התוספת האינטליגנטית שזכה לה מאכילה מעץ הדעת.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הנחש מתחיל את הפיתוי בהפניית המבט אל מה שחסר


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-11-22.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_la_0