ביאור:בראשית ג ב
בראשית ג ב: "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ: מִפְּרִי עֵץ הַגָּן, נֹאכֵל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג ב.
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ
עריכהמִפְּרִי עֵץ הַגָּן, נֹאכֵל
עריכההאישה נמצאה במרחק ראיה מעץ הדעת, כי בסוף השיחה נאמר: "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" (ביאור:בראשית ג ו), והנחש הופיע לידה ופתח בשיחה איתה.
הנחש אמר לאישה: "אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן" (ביאור:בראשית ג א). ("אַף כִּי" - 'למרות' (מילוג), שד"ל בשם 'יש אומרים'.) כלומר הנחש אמר: 'למרות שאלוהים אמר: לא תאכלו מכל עץ הגן...', ואז האישה חותכת את דבריו ומתקנת אותו: "מִפְּרִי עֵץ הַגָּן, נֹאכֵל", כפי שאלוהים אמר לאדם לפני הווצרה: "מִכֹּל עֵץ הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל" (בראשית ב טז).
הנחש האשים את האישה שהיא כבר אכלה מכל עץ הגן, וכך היא כבר עברה על החוק. הנחש שיקר בכוונה, כדי שהאישה תענה לו.
לא ברור בדיוק מה היה הנחש אומר בסוף המשפט לולי האישה קטעה את דבריו, אולם בסוף הוא מסיים את דבריו ב"לֹא מוֹת תְּמֻתוּן, כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם".
מִפְּרִי
עריכהפרי - מהשורש 'פ-ר-י/ה' (ויקימילון), תנובת העץ, יְבוּל, פִּרְיוֹן, תּוֹצָר, תּוֹצֶרֶת, תְּנוּבָה, תְּפוּקָה (מילוג).
לאחר שאלוהים ברא את האדם, זכר ונקבה, אלוהים הורה להם: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית א כח), והוסיף ואמר להם: "וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ביאור:בראשית כ כט). ניתן לראות שפרי קשור לפריה ורביה - מצווה שאליהם לקיים.
אלהים אסר לאכול מעץ הדעת טוב ורע בלי להזכיר את הפרי של העץ (ביאור:בראשית ב יז). האישה היא הראשונה והיחידה שמזכירה את הפרי בהקשר לעץ הדעת טוב ורע, וייתכן שהיא רומזת למצווה "פְּרוּ וּרְבוּ", ולכן היא חושבת שהפרי הוא "תַאֲוָה" (ביאור:בראשית ג ו). ייתכן שהאישה קשרה את הפרי הזה לרצון שבה לקבל ילדים. ואכן בגלל אכילת הפרי, אדם ואשתו ראו שהם ערומים, ואחר כך נאמר: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר" (ביאור:בראשית ד א).