פתיחת התפריט הראשי

רש"י על בראשית ג


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנחש היה ערום" - מה ענין זה לכאן היה לו לסמוך ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אלא ללמדך מאיזו סבה קפץ הנחש עליהם ראה אותם ערומים ועוסקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה

"ערום מכל" - לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו ערום מכל ארור מכל (ב"ר)

"אף כי אמר וגו'" - שמא אמר לכם לא תאכלו מכל וגו' ואע"פ שראה אותם אוכלים משאר פירות הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא תגעו בו" - הוסיפה על הצווי לפיכך באה לידי גרעון הוא שנאמר (משלי ל) אל תוסף על דבריו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא מות תמותון" - דחפה עד שנגעה בו אמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה (ב"ר)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יודע" - כל אומן שונא את בני אומנתו מן העץ אכל וברא את העולם (ב"ר)

"והייתם כאלהים" - יוצרי עולמות

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותרא האשה" - ראתה דבריו של נחש והנאו לה והאמינתו (ב"ר)

"כי טוב העץ" - להיות כאלהים

"וכי תאוה הוא לעינים" - כמו שאמר לה ונפקחו עיניכם

"ונחמד העץ להשכיל" - כמו שאמר לה יודעי טוב ורע

"ותתן גם לאישה" - שלא תמות היא ויחיה הוא וישא אחרת

"גם" - לרבות בהמה וחיה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותפקחנה וגו'" - לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש וסוף המקרא מוכיח

"וידעו כי עירומים הם" - אף הסומא יודע כשהוא ערום אלא מהו וידעו כי עירומים הם מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה (ב"ר)

"עלה תאנה" - הוא העץ שאכלו ממנו בדבר שנתקלקלו בו נתקנו (סנהדרין ע) אבל שאר העצים מנעום מליטול עליהם ומפני מה לא נתפרסם העץ שאין הקב"ה חפץ להונות בריה שלא יכלימוהו ויאמרו זהו שלקה העולם ע"י (מדרש רבי תנחומא)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמעו" - יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בב"ר ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו

"וישמעו" - מה שמעו שמעו את קול הקב"ה שהיה מתהלך בגן

"לרוח היום" - לאותו רוח שהשמש באה משם (ס"א לשם ודוק כי כן עיקר) וזו היא מערבית שלפנות ערב חמה במערב והמה סרחו בעשירית (שם לח)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איכה" - יודע היה היכן הוא אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום (ב"ר) וכן בקין (בראשית ד) אמר לו אי הבל אחיך וכן בבלעם (במדבר כב) מי האנשים האלה עמך ליכנס עמהם בדברים וכן בחזקיהו בשלוחי מרודך בלאדן (ישעיהו לט)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי הגיד לך" - מאין לך לדעת מה בשת יש בעומד ערום

"המן העץ" - בתמיה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר נתת עמדי" - (ע"ז ה) כאן כפר בטובה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השיאני" - הטעני כמו (ישעיהו לו) אל ישיא לכם חזקיהו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עשית זאת" - מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית שאילו שאלו למה עשית זאת היה לו להשיב דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין (סנהדרין כט)

"מכל הבהמה ומכל חית השדה" - אם מבהמה נתקלל מחיה לא כל שכן העמידו רבותינו מדרש זה במסכת (בכורות דף ח) ללמד שימי עיבורו של נחש שבע שנים

"על גחונך תלך" - רגלים היו לו ונקצצו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואיבה אשית" - אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את חוה ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי שהנשים דעתן קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן לפיכך ואיבה אשית

"ישופך" - (סוטה ט) יכתתך כמו (דברים ט) ואכות אותו ותרגומו ושפית יתיה

"ואתה תשופנו עקב" - לא יהא לך קומה ותשכנו בעקבו ואף משם תמיתנו ולשון תשופנו כמו נשף בהם (ישעיהו מ) כשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה ולפי שהלשון נופל על הלשון כתב לשון נשיפה בשניהם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עצבונך" - זה צער גידול בנים (עירובין ק)

"והרונך" - זה צער העיבור

"בעצב תלדי בנים" - זה צער הלידה

"ואל אישך תשוקתך" - לתשמיש ואעפ"כ אין לך מצח לתובעו בפה אלא הוא ימשול בך הכל ממנו ולא ממך

"תשוקתך" - תאותך כמו (ישעיהו כט) ונפשו שוקקה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארורה האדמה בעבורך" - תעלה לך דברים ארורים כגון זבובים ופרעושים ונמלים משל ליוצא לתרבות רעה והבריות מקללות שדים שינק מהם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקוץ ודרדר תצמיח לך" - הארץ כשתזרענה מיני זרעים תצמיח קוץ ודרדר קונדס ועכביות והן נאכלין ע"י תקון (ביצה לד)

"ואכלת את עשב השדה" - ומה קללה היא זו והלא בברכה נאמר לו הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו' אלא מה אמור כאן בראש הענין ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך כשתזרענה קטניות או ירקות גנה היא תצמיח לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי שדה ועל כרחך תאכלם

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בזעת אפיך" - לאחר שתטריח בו הרבה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא האדם" - חזר הכתוב לענינו הראשון ויקרא האדם שמות ולא הפסיק אלא ללמדך שעל ידי קריאת שמות נזדווגה לו חוה כמו שכתוב ולאדם לא מצא עזר כנגדו לפיכך ויפל תרדמה וע"י שכתב ויהיו שניהם ערומים סמך לו פרשת הנחש להודיעך שמתוך שראה אותם ערומים וראה אותם עסוקים בתשמיש נתאוה לה ובא עליהם במחשבה ובמרמה

"חוה" - נופל על לשון חיה שמחיה את ולדותיה כאשר תאמר מה הוה לאדם (קוהלת ב) בל' היה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתנות עור" - יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן וי"א דבר הבא מן העור כגון צמר הארנבת שהוא רך וחם ועשה להם כתנות ממנו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היה כאחד ממנו" - הרי הוא יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים ומה היא יחידתו לדעת טוב ורע מה שאין כן בבהמה וחיה

"ועתה פן ישלח ידו וגו'" - ומשיחיה לעולם הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו ולומר אף הוא אלוה ויש מדרשי אגדה אבל אין מיושבין על פשוטו

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקדם לגן עדן" - במזרחו של גן עדן חוץ לגן

"את הכרובים" - מלאכי חבלה

"החרב המתהפכת" - ולה להט לאיים עליו מליכנס עוד לגן תרגום להט שנן כמו שלף שננא ובלשון לע"ז (למ"א קלינגע) ומדרש אגדה יש ואני איני בא אלא לפשוטו