ביאור:בראשית ג יח

בראשית ג יח: "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ, וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג יח.


וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶהעריכה

אלוהים הודיע לאדם את העתיד:

וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְעריכה

בגן עדן צמחו עצים יפים והכל היה נפלא.
בעתיד הקרוב אדם יצא מהגן ויצטרך לעבוד למחיתו. העבודה תהיה קשה, והשדות יצמיחו קוץ ודרדר.

כמובן זה לא יותר גרוע ממה שצומח עכשו במקומות לא מעובדים. יש קוצים, ויש פרחים. חיות הבר אוכלות מהצומח מהאדמה. החיות נשלחו מגן עדן למרות שהן לא חטאו. פשוט מקומם של בני האדם והחיות הוא מחוץ לגן עדן.

אלוהים מזהיר את האדם ומספק לו מידע מה יקרה אם הוא יתעצל ולא יעבוד. אלוהים אומר לאדם שהוא יודע שזה יהיה קשה, אבל האדם לא יכול לחזור לגן עדן, ולא יעזור לו לבכות ליד השער, כי אלוהים לא יקשיב לו. חובתו של האדם לעבוד, להאבק בקוצים, לזרוע שדות, ולאכל מפרי האדמה.

וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶהעריכה

אלוהים מודעי שעשב יצמח בשדות. עשב טוב למאכל של בני אדם וחיות. בני אדם יהיו רשאים לביית את החיות, להשתמש בהם לעבודות השדה ולמחיה.

למעשה אלוהים התחיל ללמד את האדם להיות חקלאי, והבטיח לו אוכל מהשדה. וכך בניו של אדם גדלו. קין נעשה איש שדה, והבל נעשה רועה צאן.

עונשם של הנחש, האישה והאישעריכה

  • אלוהים קבע את עונשם של האישה והנחש: "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (ביאור:בראשית ג טו)
  • אלוהים קבע את עונשו של האדם: "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ, וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה."

קימת הקבלה בין העונשים. הנחש מכיש כהגנה עצמית, ואנו פוגעים בו כהגנה עצמית. כך גם עשב השדה ילחם בנו ויגדל קוצים כהגנה עצמית, ואנו נצרך להתגבר על הקוצים כדי להנות מפרי האדמה. אלוהים העניש אותנו להיות חלק מהטבע ולהלחם בשאר היצורים והצמחים שרוצים לחיות ולהצליח לשמר את מקומם ביצירתו של אלוהים.