ביאור:בראשית ג יג

בראשית ג יג: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה: מַה זֹּאת עָשִׂית. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג יג.


הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵלעריכה

מַה זֹּאת עָשִׂיתעריכה

אלוהים יודע שאדם אמר את האמת, והאישה הגישה לו את הפרי.
אלוהים פונה לאישה בהאשמה: "מַה זֹּאת עָשִׂית"? השאלה אינה: 'מדוע עשית זאת?' ייתכן שיש כאן גם הצהרת יאוש: 'עשית רע, מה אני עושה עכשו, כאשר כבר אכלתם מהפרי?'

אלוהים העניק לבני האדם זכות בחירה חופשית, גם לעשות את הרע. עכשו אלוהים עומד לפני התוצאה והוא צריך למצוא עונש מתאים.

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁהעריכה

האישה יכלה לענות:

  • רציתי ללמוד את הטוב והרע.
  • רציתי ללמוד את דרך אלוהים.
  • אתה הבאת את העץ בכוונה שנאכל ממנו. למה עשית אותו? למה לא הקפת אותו בחומה שלא נראה אותו, אם אתה צריך אותו?
  • אתה עשית את העץ שיהיה תאווה לעינים.
  • אתה עשית את הנחש הערום.
  • אתה ידעת שאני אוכל.
  • אתה לא אמרת לי, אישית, לא לאכול.
  • אתה אמרת לאדם והוא אמר לי לא לגעת ולא לאכול, כי העץ הוא רעל. ראיתי שחיות אוכלות ונוגעות ולא מתות.
  • הנחש גילה לי את מעלות העץ - "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (ביאור:בראשית ג ה).

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵלעריכה

האישה מגלה שהנחש דיבר איתה, ולמעשה המילה "הִשִּׁיאַנִי" כוללת את כל התשובות האפשריות שלמעלה.

"הִשִּׁיאַנִי" גרם לי, שיכנע אותי, הרים את ידי, הוביל אותי, הפנה אותי.

למעשה האישה אומרת אמת. כך באמת קרה. האישה מסכימה שאדם אמר את האמת, ושהיא נתנה לו.
היא אמנם חמדה את הפרי, והלכה לבדה לפני העץ. היא רק חיפשה תרוץ לאכול מהעץ, והנחש העניק לה את התרוץ הזה, וכך היא לא אשמה לבדה.

הִשִּׁיאַנִיעריכה

"הִשִׂיאַנִי" - לשאת, לחתן בן או בת. (הניקוד נוסף מאות שנים אחר כך ואינו תמיד מחייב - שִּׁ / שִׂ )
לפני האכילה אדם ואשתו דבקו אחד בשני לבשר אחד, אבל חיו לחוד, כזרים. האישה לא התיעצה עם אדם לפני שהיא אכלה מהעץ. אולם לאחר האכילה היא האכילה אותו והם פעלו יחד לעשות את החגורות, והתחבאו ביחד.

ניתן לראות שהנחש גרם שהם יתחתנו ויהפכו לזוג נשואי.