ביאור:בראשית ג יב
בראשית ג יב: "וַיֹּאמֶר הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ, וָאֹכֵל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג יב.
ראו מדוע נענש אדם
הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ, וָאֹכֵל
עריכההָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי
עריכהאדם מאשים את אלוהים: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" גרמה שאוכל. למעשה זאת אמת. במשך שנים אדם לא אכל מהעץ. אלוהים יצר חיות והציג אותם לאדם (ביאור:בראשית ב יט), אדם נתן שמות לחיות (ביאור:בראשית ב יט) ופיתח שפה. אחר כך אלוהים יצר את האישה מצלעו של אדם, וחיכה עד שהאישה גדלה לאישה.
ללא האישה, אדם לא היה אוכל מהפרי, ולא היה יוצא מגן עדן כדי לקיים את דברי אלוהים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א כח).
ניתן להבין שאלוהים גרם לאישה לאכול מהעץ ולהאכיל את אדם, כדי להמשיך בתוכניתו.
ואכן למרות שאלוהים אמר: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת" (ביאור:בראשית ב יז) הוא התעלם מדבריו ושינה את פסק הדין, בתוקף הנסיבות החדשות, שבגלל האישה שהוא נתן לאדם, הדבר קרה.
הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ
עריכהאדם טוען שהאישה נתנה לו, והוא רומז שהוא לא ידע מה הוא אכל.
האישה היתה עימו (ביאור:בראשית ג ו) כאשר היא נתנה לו מהפרי והוא אכל.
על הפרי לא היה כתוב מאיזה עץ הוא בא. סביר שאדם לא ידע, כי כאשר הנחש מדבר עם האישה פעמים נאמר שהוא דיבר רק איתה: "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה" (ביאור:בראשית ג א), "וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה" (ביאור:בראשית ג ד). לו אדם היה נוכח, הנחש היה מדבר אל שניהם. סביר שאדם היה מצטרף לשיחה, והאישה היתה נותנת כבוד לאדם לענות לנחש. סביר שהאישה היתה מבקשת אישור מאדם לפני שהיא שלחה את ידה לקחת את הפרי. סביר שהיא היתה מציעה לאדם לאכול ראשון. מכל זה סביר שאדם לא היה נוכח כאשר היא קטפה ואכלה מהפרי.
אם אדם היה נוכח, אז בשתיקותו הוא הסכים לדבריה ולמעשיה, ואז דבריו הם דברי שקר. זה שהאישה הגישה לו את הפרי לאחר שהוא אישר לה לקטוף ולאכול לא מצדיק האשמה 'שהיא נתנה לי מהעץ'.
וָאֹכֵל
עריכהאדם מודה שהוא אכל, בחוסר ידע, ברשלנות שהוא לא שאל מה הפרי הזה, אבל הוא מסכים שהוא אכל מהעץ האסור.