ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת פאה/פרק ראשון
פרק ראשון - אלו דברים עריכה
ירושלמי פאה, פרק א, הלכה א עריכה
-----------------------------------דף א עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף א עמוד א]
מתני’: אלו דברים שאין להם שיעור. א_אהפיאה א_ב והביכורים א_ג והראיון א_ד וגמילות חסדים א_ה ותלמוד תורה. אלו א_ודברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא. כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו, א_ז ותלמוד תורה כנגד כולן:
גמ’: אמר רבי בנימין בר לוי רבי בנימין בר לוי°. רבי יצחק רבי יצחק° ורבי אמי רבי אמי° הוון יתבון מקשיי ישבו והקשו . למה לא תנינן תרומה עמהן? שהרי חיטה אחת פוטרת את כל הכרי. אמר רבי אמי רבי אמי°. מפני שהיא במחלוקת. דתנינן תמן. המרבה בתרומה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אחד מעשרה כתרומת מעשר. הפריש יתר מכאן. אותה תוספת שהיא טבל ומעורבת במה שהפריש, יעשנה תרומה למקום אחר. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה. °רבי טרפון רבי טרפון ו°רבי עקיבא רבי עקיבא אומרים, עד שישייר שם חולין. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר. יש לה שיעור. שאדם א_חעושה כל שדהו ביכורים, א_טואין אדם עושה כל שדהו תרומה. דבעינן שיהיו שיריה ניכרים. התיבון, הרי הוא אומר פיאה. והרי אין אדם עושה כל שדהו פיאה. שהרי אינו מתחייב עד שיקצור שיבולת אחת לפחות, ותניתה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קצירת שיבולת הראשונה, דומה למירוחו. עד שלא קצר השיבולת הראשונה, לא נתחייבה שדהו בפיאה. משקצר שיבולת ראשונה, נתחייבה שדהו בפיאה. א_י ביקש לעשות כל שדהו פיאה, עושה. ברם הכא אבל כאן. א_יאעד שלא נתמרח הכרי, לא נתחייב כריו תרומה. נתמרח. ביקש לעשות כל כריו תרומה, אינו עושה. דתנינן תמן. האומר א_יב כל גרני תרומה א_יג וכל עיסתי חלה, לא אמר כלום עד שישייר מקצת. שיבולת הראשונה, מהו שתהא חייבת בפיאה וישלים איתה שיעור פאה? איפשר לומר כן? היא חייבת כל שדהו פיאה שהרי לפני שקצר את אותה שיבולת לא היה חייב בפאה, והיא חייבת בפיאה? קצר שיבולת הראשונה ונשרפה. מהו שיהא צריך לקצור פעם שנייה? נשמעינה מן הדא דתנן. א_יד קצר חציה ומכר מה שקצר. קצר חציה והקדיש מה שקצר. נותן מן המשוייר על הכל גם על מה שמכר או הקדיש. והקדש, לאו כשרוף הוא?
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף א עמוד ב]
הדא אמרה. קצר שבולת הראשונה ונשרף, אין צריך לקצור פעם שנייה. כילה את שדהו. את אמר א_טו חזרה פיאה לעומרין צריך להפריש פאה מהעמרים. מהו שתחזור פיאה לשיבולת הראשונה שקצר וישלים איתה שיעור פאה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. נילף נלמד פיאת עומרים שהיא תשלום על שלא הפריש בקמה, מפיאת קמה. מה פיאת קמה, לא חזרה פיאה לקצירת שיבולת הראשונה. אף פיאת עומרים, לא תחזור פיאה לשיבולת הראשונה שקצר. אית תנא תני הפיאה, יש לה שיעור מלמטן ואין לה שיעור מלמעלן. הביכורים והראיון, אין להם שיעור לא למעלן ולא למטן. אית תנא תני. א_טזהפיאה א_יזוהביכורים א_יחוהראיון אין להם שיעור, לא למעלן ולא למטן. מה נפיק מן ביניהון איזה הבדל הלכתי יצא בין שני הברייתות, והן שניהם מודים שלא יפחת מאחד מן ששים? מאן דאמר הפיאה יש לה שיעור מלמטן ואין לה שיעור מלמעלן. נתן פחות מאחד משישים, מה שנתן נתן. חזר והוסיף, פטור ממעשר על מה שהוסיף עד שעה שישלים. מאן דאמר הפיאה אין לה שיעור לא למעלן ולא למטן. מה שנתן, כבר נפטר. חזר והוסיף, חייב במעשרות על מה שהוסיף. רבי ברכיה רבי ברכיה° בעי. ולמה לא תנינן עפר סוטה? ולמה לא תנינן אפר פרה? ולמה לא תנינן רוק יבמה? ולמה לא תנינן דם ציפור של מצורע? לא אתינן מתני לא באנו למנות, אלא דברים שהוא מוסיף עליהן א_יטויש בעשייתן מצוה. ואילו, אף על פי שהוא מוסיף עליהן
[ע"א]
1 א_א מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה ט"ו, סמ"ג לאוין רפד:
2 א_ב מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ז, סמ"ג עשין רכז, סמ"ג לאוין רפד:
3 א_ג מיי' פ"א מהל' חגיגה הלכה ב', סמ"ג עשין רכז:
4 א_ד מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה א':
5 א_ה מיי' פ"א מהל' תלמוד תורה הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף ג':
6 א_ו סמ"ג עשין יב:
7 א_ז מיי' פ"ג מהל' תלמוד תורה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף י"ח, סמ"ג עשין רכז:
8 א_ח מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ז, סמ"ג עשין קלט:
9 א_ט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף א':
10 א_י מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה י"א:
11 א_יא מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה י"א, מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה י"ב, מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה י"ג, מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה א',טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף פ"ב:
12 א_יב מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"א:
13 א_יג מיי' פ"ה מהל' ביכורים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ב סעיף א', סמ"ג עשין קמא:
14 א_יד מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ה':
[ע"ב]
15 א_טו מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה ב':
16 א_טז מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה ט"ו:
17 א_יז מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ז, סמ"ג עשין רכז, סמ"ג לאוין רפד:
18 א_יח מיי' פ"א מהל' חגיגה הלכה ב', סמ"ג עשין רכז:
19 א_יט מיי' פ"א מהל' מתנות עניים הלכה ט"ו:
-----------------------------------דף ב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ב עמוד א]
אין בעשייתן מצוה. תנן, והראיון. מתניתין בראיית פנים מספר הפעמים שאדם רשאי לבא לבית המקדש. אבל בראיית קרבן, יש לה שיעור. ואתיא כיי דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. צריך שיהיה קרבן עולת ראיה שווה לפחות מעה כסף. וקרבן חגיגה שווה לפחות שתי כסף דבר תורה. תנא רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. א_כראיה כל שהוא. חכמים הן שאמרו מעה כסף שתי כסף. אמר לו, ויש כעין זו, שהתורה לא נתנה שיעור וחכמים נתנו? אמר רבי יונה רבי יונה°. וכל השיעורים לא חכמים הן שנתנו? כזית מן המת, כזית מן הנבלה, וכעדשה מן השרץ. לא אתא מישאול אלא על הדא לא בא לשאל אלא על מה דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה° (שמות משפטים כג טו) לא יראו פני ריקם, אפילו כל שהוא שהרי אף כל שהוא אין זה ריקם. חכמים הם שאמרו מעה כסף שתי כסף. וקשיא, מן דהוא סמך לדבר תורה, הוא אמר חכמים אמרו מעה כסף שתי כסף? האם מצאנו כעין זה שהתורה אמרה שאין שיעור וחכמים נתנו שיעור. אמר רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון°. רבי יוחנן רבי יוחנן° כדעתיה. דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, א_כאכל השיעורים הלכה למשה מסיני. דהוא אמר, מעה כסף שתי כסף דבר תורה. רבי הושעיא רבי אושעיא רבה° כדעתיה, דרבי הושעיא רבי אושעיא רבה° אמר. האוכל איסור בזמן הזה, צריך לרשום עליו את השיעור. שמא יעמוד בית דין אחר וישנה עליו את השיעורים, לכן ירשום כדי שיהיה יודע מאיזה שיעור אכל. אמרי, חזר ביה רבי יוחנן רבי יוחנן° מן הדא ואף הוא סובר שאין שיעור לקרבן מהתורה. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° תרוויהון אמרין, לא חזר ביה. וראיה דלא חזר ביה מן הדא. דאמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. איתפלגון נחלקו חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי יוחנן רבי יוחנן°. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר, חולק אדם את חובתו לשתי בהמות. ויכול בשתי כסף להביא שני בהמות לחגיגתו. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אין אדם חולק חובתו לשתי בהמות. וצריך שיהא בידו שתי כסף לכל בהמה ובהמה. מזה שרבי יוחנן רבי יוחנן° מקפיד שכל בהמה תהיה שווה לפחות שתי כסף, משמע שהוא סובר ששתי כסף זה מדאוריתא. ואמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, אדם טופל בהמה לבהמה. שאם יש לו הרבה אורחים ורוצה להביא כמה בהמות לשלמי חגיגתו, יכול להביא אחת בשתי כסף חולין, ולצרף בהמות אחרות שקנה בכסף מעשר שני
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ב עמוד ב]
ואין אדם טופל מעות למעות. ולכן אינו יכול להביא בהמה אחת שנקנתה בכסף חולין ומעשר. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, א_כבטופל אדם מעות למעות, ואין אדם טופל בהמה לבהמה. היאך עבידא הרי לדעת שניהם יכול להביא גם בהמות שנקנו בכסף מעשר לחגיגתו, אז איזה הבדל הלכתי נובע מהמחלוקת הזו? היו לפניו עשר בהמות לצורך שלמי חגיגה שקנה בשתי כסף של חולין והשאר בכסף מעשר, והקריב חמש ביום טוב הראשון. המותר, מהו שידחה ליום טוב אחרון? רבי קריספא רבי קריספא° אמר, איתפלגין נחלקו רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . חד אמר דוחה. וחרנא אמר אינו דוחה. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא ולא ידוע מי אמר את זה ומי אמר את זה. אמר רבי זירא רבי זירא° . נפרוש מיליהון דרבנן, מן מיליהון. רבי יוחנן רבי יוחנן° דהוא אמר אדם טופל מעות למעות ואין אדם טופל בהמה לבהמה. הוי דהוא אמר, דוחה. שבכל בהמה יש חלק מכסף חולין שהקדיש לחגיגתו. שהרי אינו יכול לטפול ולהביא בהמה שכולה מכסף מעשר לשלמי חגיגה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° , דהוא אמר, אדם טופל בהמה לבהמה ולכן אדם יכול לטפול בהמות שנקנו בכסף מעשר ולצרפם לבהמה שנקנתה בכסף חולין ולהביאם כולם לקרבן חגיגה, ואין אדם טופל מעות למעות. הוי דהוא אמר, אינו דוחה. דכיוון שאין אדם טופל מעות למעות, נמצא שרק הבהמה הראשונה הייתה לעיקר קרבן חגיגה ומה שקרב עימה ביום טוב ראשון היו טפלה לה. אבל שאר הבהמות נקנו רק בכספי מעשר ואינן קרבים ביום טוב שני שאין לו למי לטופלן שכבר הקריב קרבן חגיגתו. כי אתא שמעון בר ווא שמעון בר ווא°, אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. א_כגלעולם הוא מוסיף והולך ודוחה את יום טוב, עד דהוא אמר אין בדעתי להוסיף עוד כדעת רבי יוחנן רבי יוחנן° שבכל בהמה יש חלק מחובתו. תנן, גמילות חסדים: א_כדהדא דתימר, בגופו. אבל בממונו, יש לו שיעור. ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°, באושא נמנו א_כהשיהא אדם מפריש חומש מנכסיו למצוה. עד היכן השיעור למטה? רבן גמליאל בן אינינוא רבן גמליאל בן אינינוא° ורבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא°. חד אמר, עד כדי תרומה ותרומת מעשר שלוש למאה. שתרומה גדולה עין בינונית שתים למאה, ותרומה גדולה אחד למאה. וחרנא אמר כתיב (משלי ג ט) כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך. כמראשית כל תבואתך, כתרומה גדולה אחד מחמישים. רבי גמליאל בן אינינוא רבי גמליאל בן אינינוא° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°. מה? חומש בכל שנה ושנה. לחמש שנים הוא מפסיד כולה. אמר לו. א_כובתחלה לקרן. מכאן ואילך, לשכר רק על הרווחים. רב הונא רב הונא° אמר, למצוה עד שליש. מה, לכל המצות א_כזעד שליש? או למצוה אחת? סברין מימר, לכל המצות עד שליש. אמר רבי אבון רבי אבין° אפילו למצוה אחת. רבי חביבא רבי חביבא° אמר בשם רבנן דתמן. מהו שליש? לדמים. היאך עבידא? לקח אדם מצוה ומצא אחרת נאה הימנה. עד כמה מטריחים עליו שיוסיף עבור ההידור? עד שליש. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. כתיב זה אלי ואנוהו. וכי אפשר לו לאדם לנוואות את בוראו? אלא א_כחאנווהו לפניו במצות. אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, שופר נאה, ציצית נאין, תפילין נאין
[ע"א]
20 א_כ מיי' פ"א מהל' חגיגה הלכה ב':
21 א_כא מיי' פי"ד מהל' מאכלות אסורות הלכה ב':
[ע"ב]
22 א_כב מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה ח':
23 א_כג מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה ז':
24 א_כד מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה א':
25 א_כה מיי' פ"ז מהל' מתנות עניים הלכה ה', מיי' פ"ח מהל' ערכין הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ט סעיף א', סמ"ג עשין קסב:
26 א_כו טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ט סעיף א':
27 א_כז טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"ו:
28 א_כח מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה ד', מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"ו, סמ"ג עשין כה, סמ"ג עשין מד, סמ"ג לאוין שסד:
-----------------------------------דף ג עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ג עמוד א]
°אבא שאול אבא שאול אומר. אדמה לו. מה הוא רחום וחנון, אף את תהא רחום וחנון. מעשה ב°רבי ישבב רבי ישבב שעמד והחליק את כל נכסיו לעניים. שלח לו °רבן גמליאל רבן גמליאל, והלא אמרו חומש מנכסיו למצות. ו°רבן גמליאל רבן גמליאל לא קודם לאושא היה? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי לוי רבי לוי° . כך היתה הלכה בידם, ושכחוה, ועמדו השניים באושה, והסכימו על דעת הראשונים. ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשן עליו, הוא מתקיים כמה שנאמר למשה מסיני. ואתייא כיי דאמר רבי מנא רבי מנא° כתיב, כי לא דבר רק הוא מכם, ואם הוא רק, מכם הוא למה שאין אתם יגיעין בתורה. וכתיב, כי הוא חייכם. אימתי הוא חייכם כשאתם יגיעים בו. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא° בשם רב הונא רב הונא° כתיב (שמות פקודי לח כב) ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, עשה את כל אשר צוה ה' את משה. אותו משה אין כתיב כאן, אלא אשר צוה ה' את משה. אפילו דברים שלא שמע מפי רבו, הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי בנאה רבי בנאה° כתיב (יהושע י"א, ט"ו) כאשר צוה ה' את משה עבדו, כן צוה משה את יהושע, וכן עשה יהושע. לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה. אותו משה, אין כתיב כאן. אלא מכל אשר צוה ה' את משה. אפילו דברים שלא שמע מפי משה, הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי בניי רבי בניי°, ורב חונה רב הונא° אמר בשם °רבי רבי יהודה הנשיא, כתיב (מלאכי ב ו) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו. תורת אמת היתה בפיהו, דברים ששמע מפי רבו. ועולה לא נמצא בשפתיו, אפילו דברים שלא שמע מפי רבו. ורבנן אמרי כתיב (משלי ג כו) כי ה' אלהיך יהיה בכסלך, ושמר רגליך מלכד. אפילו דברים שאתה כסיל בהן, ושמר רגליך מלכד. °רבי דוסא רבי דוסא אמר, מן ההורייה שלא תטעה ותורה שלא כהלכה. ורבנן אמרי, מן העבירה. רבי לוי רבי לוי° אמר, מן המזיקין. אמר רבי אבא רבי אבא°. אם נתת מכיסך צדקה, הקדוש ברוך הוא משמרך מן הפיסין, ומן הזימיות, ומן הגלגלות, ומן הארנוניות. כל מיני מיסים מונבז המלך, עמד ובזבז כל נכסיו לעניים. שלחו לו קרוביו ואמרו לו. אבותיך הוסיפו על שלהן ועל של אבותיהן, ואתה ביזבזתה את שלך ואת של אבותיך. אמר להם, כל שכן. אבותי גנזו בארץ, ואני גנזתי בשמים. שנאמר (תהילים פה יב) אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף. אבותי גנזו אוצרות שאין עושין פירות, ואני גנזתי אוצרות שהן עושין פירות. שנאמר (ישעיהו ג', י') אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו. אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו. שנאמר (תהילים צז ב) צדק ומשפט מכון כסאך וגו'. אבותי גנזו ממון, ואני גנזתי נפשות. שנאמר (משלי יא ל) ולוקח נפשות חכם. אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי. שנאמר (דברים כי תצא כד יג) ולך תהיה צדקה. אבותי גנזו בעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא. שנאמר (משלי י ב) וצדקה תציל ממות. ולא מית? אלא שלא ימות לעולם הבא. צדקה וגמילת חסדים שקולות כנגד כל מצותיה של תורה. אלא שהצדקה נוהגת בחיים, וגמילת חסדים נוהגת בחיים ובמתים. הצדקה נוהגת לעניים, וגמילות חסדים נוהגת לעניים ולעשירים. הצדקה נוהגת בממונו של אדם, וגמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו. אמר רבי יוחנן בר מריא רבי יוחנן בר מריא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אין אנו יודעין איזה מהן חביב, צדקה או גמילות חסדים? כשהוא אומר (תהילים קג יז) וחסד ה', מעולם ועד עולם על יראיו, וצדקתו לבני בנים. הדא אמרה, שגמילות חסדים חביבה יותר מן הצדקה: תנן, ותלמוד תורה: שאלו את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה . מהו שילמד אדם את בנו יוונית? אמר להם, ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה. דכתיב (יהושע א', ח') והגית בו יומם ולילה. והתני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, ובחרת בחיים, זו אומנות. מעתה, אסור ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב (יהושע א', ח') והגית בו יומם ולילה? אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר ווא רבי אבא בריה דרבי חייא בר ווא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אסרו ללמוד יונית מפני המסורות. שאם ידע את שפת השלטון. שמא בעל כרחו ישתף פעולה עם השילטון ויהיה מוסר. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מותר לאדם ללמד את בתו יוונית, מפני שהוא תכשיט לה. שמע שמעון ואמר, בגין דהוא בעי מלפה בנתי הוא תלי ליה בגלל שהוא רוצה ללמד את ביתו הוא תולה את זה ברבי יוחנן רבי יוחנן°. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. יבוא עלי אם לא שמעתיה מרבי יוחנן רבי יוחנן°: כיבוד אב ואם. אמר רבי אבוה רבי אבוה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. שאלו את °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם. ולי אתם שואלין? לכו ושאלו את דמה בן נתינה. דמה בן נתינה ראש פטרבולי שר צבא היה. פעם אחת היתה אמו מסטרתו בפני כל בולי שלו. ונפל קורדקן כפפה שלה מידה, והושיט לה שלא תצטער. אמר רבי חזקיה רבי חזקיה°. דמה בן נתינה, גוי אשקלוני היה. וראש פטרבולי שר צבא היה. ואבן שישב אביו עליה, לא ישב עליה מימיו. וכיון שמת אביו, עשה אותה יראה שלו. פעם אחת אבדה ישפה של בנימין. אמרו, מאן אית ליה טבא דכוותה למי יש אבן טובה כזו? אמרו אית ליה לדמה בן נתינה. אזלון לגביה הלכו אליו, ופסקו עמיה וסיכממו איתו במאה דינר. סליק ובעי מייתו להו הלך וביקש להביא להם, ואשכח אבוה דמיך ומצא שאביו ישן. אית דאמרין, מפתח דתיבותא הוה יתיב גו אצבעתיה דאבוי יש אומרים שמפתח התיבה היה בין אצבעותיו של אביו. ואית דאמרין, ריגלוהי דאבוה הוות פשיטא על תיבותא ויש אומרים שרגלו של אביו היתה מונחת על התיבה. נחת לגבון ירד אליהם ואמר לון, לא יכילית מייתותיה לכון אנני יכול להביא אותה לכם. אמרי, דילמא דהוא בעי פריטן טובא אולי הוא רוצה יותר כסף. אסקוניה העלו את המחיר למאתים. אסקוניה לאלף. כיון דאיתער אבוה מן שינתיה כיוון שהתעורר אביו משנתו, סליק ואייתותיה לון הלך והביא אותה להם. בעון מיתן ליה בסיפקולא אחרייא רצו לתת לו לפי הסכום האחרון שהציעו לו ולא קביל עלוי. אמר, מה אנא מזבין לכון איקרא דאבהתי בפריטין מה אני ימכור לכם את כבוד אבי בכסף? איני נהנה מכבוד אבותי כלום. מה פרע ליה הקדוש ברוך הוא שכר? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, בו בלילה ילדה פרתו פרה אדומה, ושקלו לו כל ישראל משקלה זהב ונטלוה. אמר רבי שבתי רבי שבתי°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ג עמוד ב]
כתיב (איוב לז כג) ומשפט ורב צדקה לא יענה. אין הקדוש ברוך הוא משהא מתן שכרן של עושה מצות בגוי. אמו של °רבי טרפון רבי טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת. ונפסקה לה רצועה הלך °רבי טרפון רבי טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה. והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה, ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן, התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי. אמרו לה, מה עביד ליך? ותניית להון עובדא וסיפרה להם את המעשה. אמרו לה, אפילו עושה כן אלף אלפים, עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע. אמו של °רבי ישמעאל רבי ישמעאל באת וקיבלת עלוי והתלוננה עליו לרבותינו. אמרה להן, גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד. באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו. אמרו אפשר °רבי ישמעאל רבי ישמעאל לא נהג בכבוד אבותיו? אמרו לה, מה עביד ליך? אמרה, כד דהוא נפק מבית וועדה כשהוא יוצא מהישיבה. אנא בעי משגז ריגלוי אני רוצה אני לרחוץ את רגליו ומישתי מימיהן. ולא שביק לי והוא לא מניח לי. אמרו לו, הואיל והוא רצונה הוא כבודה. אמר רבי מנא רבי מנא°. יאות אילין טחונייא אמרין נכון מה שהטוחנים אומרים. כל בר נש ובר נש, זכותיה גו קופתיה. שמכל שק חיטה יוצא כמות אחרת של קמח אימיה ד°רבי טרפון רבי טרפון אמרה לון אכין, ואגיבונה אכין. אימיה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמרה לון אכין, ואגיבוניה אכין. רבי זירא רבי זירא° הוה מצטער ואמר, הלואי היה לי אבא ואימא דאיקרינון שאכבד אותם דנירת גן עדן. כד שמע אילין תרתין אולפניא, אמר. בריך רחמנא דלית לי לא אבא ולא אימא. לא כ°רבי טרפון רבי טרפון הוות יכילנא למעבד, ולא כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל הוינא מקבלה עלוי. אמר רבי אבון רבי אבין°, פטור אני מכיבוד אב ואם. אמרו, כד עברית ליה אימיה מית אבוי. כד ילדתיה מית אימיה. א_כטיש שהוא מאכיל את אביו פטומות, ויורש גיהנם. ויש שהוא כודנו קושרו ברחיים ויורש גן עדן. כיצד מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם? חד בר נש הוה מייכיל את אביו תרנגולים פטומים. חד זמן אמר ליה אביו, ברי. אילין מנין ליך? אמר ליה, סבא סבא אכול ואדיש ותשתוק. דכלבין אכלין ואדשין כמו הכלבים שאוכלים ושותקים. ונמצא מאכיל את אביו פטומין ויורש גיהנם. כיצד כודנו קושרו בריחיים ויורש גן עדן? חד בר נש איטחין בריחיים. אתית מצוותא לטיחנייא כינוס טוחנים לעבודת המלך. אמר לו, אבא עול כנס טחון תחתי ואני אלך במקומך. אין מטת מבזייא אם מבזים שם את הפועלים, טב לי אנא ולא את עדיף שאתבזה אני ולא אתה. אין מטת מילקי אם מלקים, טב לי אנא ולא את עדיף שאלקה אני ולא אתה. נמצא כודנו בריחייא ויורש גן עדן. נאמר (ויקרא קדשים יט ג) איש אמו ואביו תיראו. ונאמר (דברים ואתחנן ו יג) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד. א_להקיש מורא אב ואם למורא שמים. נאמר (שמות יתרו כ יב) כבד את אביך ואת אמך, ונאמר (משלי ג ט) כבד את ה' מהונך. הקיש כיבוד אב ואם לכיבוד המקום. נאמר (שמות משפטים כא יז) ומקלל אביו ואמו מות יומת, ונאמר (ויקרא אמור כד טו) איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו. הקיש קללת אב ואם לקללת המקום. אבל אי אפשר לומר מכה כלפי מעלה ולכן לא נאמר מכה אלוקיו כמו שנאמר מכה אביו ואימו. וכן בדין. ששלשתן שותפין בו. איזהו מורא? א_לאלא ישב במקומו, ולא מדבר במקומו, ולא יסתור דבריו. איזהו כיבוד? א_לבמאכיל ומשקה, מלביש ומנעיל, מכניס ומוציא. ההוצאות מין דמאן? הונא בר חייא הונא בר חייא° אמר, א_לגמשל זקן. ואית דבעי מימר, משלו. ולא כן אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° . מניין אפילו אמר ליה אביו השלך את הארנקי לים, שישמע לו? בההיא דאייתי ליה האב חורן שמביא לו האב אחר בתמורתו, ובעושה נחת רוח לאביו שאחרת אסור משום בל תשחית: א_לדאחד האיש ואחד האשה חייבים בכיבוד אב ואם, אלא שהאיש ספיקו בידו. והאשה אין ספיקה בידה מפני שרשות אחרים עליה. א_להנתארמלה נתאלמנה או נתגרשה, כמי שהיא ספיקה בידה היא וחייבת. מילתיה דרבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°, פליגא. דהוא אמר, רבי יודן רבי יודן° בן דודתי אמר ד°רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי היא הברייתא שאמרה מניין אפילו אמר ליה אביו השלך את הארנקי לים, שישמע לו. דתני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אומר, גדול הוא כיבוד אב ואם, שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו. נאמר (שמות יתרו כ יב) כבד את אביך ואת אמך. ונאמר (משלי ג ט) כבד את ה' מהונך. ממה את מכבדו? ממה שיחננך. מפריש לקט, שכחה, פיאה. מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, ומעשר עני, וחלה, ועושה סוכה, ולולב, ושופר, ותפילין, וציצית, ומאכיל את העניים ואת הרעבים, ומשקה את הצמאים. אם יש לך, אתה חייב בכולן. ואם אין לך, אין אתה חייב באחת מהן. אבל כשהוא בא אצל כיבוד אב ואם, בין שיש לך הון, בין שאין לך הון. כבד את אביך ואת אמך, ואפילו אתה מסבב על הפתחים. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבא בר כהנה רבי אבא בר כהנה° . כתיב (משלי ה ו) אורח חיים פן תפלס, נעו מעגלותיה לא תדע. טילטל הקדוש ברוך הוא מתן שכרן של עושי מצות, כדי שיהיו עושין אותן באמונה. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי יצחק רבי יצחק°. כתיב (משלי ד כג) מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאת חיים. מכל מה שנאמר לך בתורה השמר. שאין אתה יודע מאיזה מהן יוצא לך חיים. אמר רבי אבא בר כהנה רבי אבא בר כהנה° . השוה הכתוב מצוה קלה שבקלות למצוה חמורה שבחמורות. מצוה קלה שבקלות זה שלוח הקן. ומצוה חמורה שבחמורות זה כיבוד אב ואם. ובשתיהן כתיב והארכת ימים. אמר רבי אבון רבי אבין° . ומה אם כיבוד אב ואם שזה דבר שהוא פריעת חוב, כתיב בו למען ייטב לך ולמען יאריכון ימיך. דבר שיש בו חסרון כיס וסיכון נפשות, לא כל שכן?
[ע"א]
[ע"ב]
29 א_כט טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ד':
30 א_ל מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה א', מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ב':
31 א_לא מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה א', מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ב':
32 א_לב מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ה', סמ"ג עשין קיב:
33 א_לג מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ה', סמ"ג עשין קיב:
34 א_לד מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף י"ז, סמ"ג עשין קיב:
35 א_לה מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף י"ז, סמ"ג עשין קיב:
-----------------------------------דף ד עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ד עמוד א]
אמר רבי לוי רבי לוי° . והוא דרבה מינה? בדיוק ההיפך גדול הוא דבר שהוא פריעת חוב, מדבר שאינו בפריעת חוב. °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אומר. כשם שמתן שכרן שוה, כן פורענותן שוה. מה טעם? דכתיב (משלי ל יז) עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם, יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר. עין שהלעיגה על כיבוד אב ואם וביזתה על לא תקח אם על הבנים, יקרוה עורבי נחל. יבא עורב שהוא אכזרי ויקרנה ואל יהנה ממנה. ויבא נשר שהוא רחמן ויאכלנה ויהנה ממנה. רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° ורבי ינאי רבי ינאי° הוו יתבון ישבו. אתא חד בר נש, ונשק ריגלוי בא איש אחד ונשק את רגליו דרבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. אמר לו רבי ינאי רבי ינאי°, מה טובה עשיתה לו דהוא שלים לך מן ימוי? אמר לו, חד זמן אתא קיבל לי על בריה דיזנוניה פעם אחת התלונן שיזון אותו. אמרית ליה, איזיל צעק בי כנישתא עלוי ובזיתיה לך תצעק עליו בבית הכנסת ותבזה אותו. אמר לו, ולמה לא כפיתיה? אמר לו א_לווכופין ליה? אמר לו ועדיין את לזו אתה מסופק בדין זה? חזר ביה רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° וקבעה שמועה מן שמיה. כהא דכי אתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, כופין את הבן לזון את האב. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. הלואי הוון כל שמועתה ההלכות ברירין לי כהדא שכופין את הבן לזון את האב. תנן, וגמילת חסדים: אף מי שעוסק בגמילות חסדים זוכה לאריכות ימים דכתיב (משלי כא כא) רודף צדקה וחסד, ימצא חיים צדקה וכבוד. כבוד בעולם הזה, וחיים לעולם הבא. רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° הוה נסיב שיבשתיה היה לוקח הדסים והוה מהדס קומי כלה מרקד לפני הכלה. והוה רבי זירא רבי זירא° חמי ליה ומיטמר מן קומוי רואה אותו ומתחבא מפניו. אמר, חמי להדין סבא, איך הוא מבהית לן ראו זקן זה איך הוא מביש אותנו. וכיון דדמך שמת, הוה תלת שעין קלין וברקין בעלמא. נפקת ברת קלא ואמרה, דדמוך שמת רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° גמיל חסידים. נפקון יצאו למגמל ליה חסד. נחתת אישתא ירדה אש מן שמיא, ואיתעבידת כעין שבשא דנור ונעשה בצורה של הדס מאש בין ערסיה לציבורא בין מטתו לציבור. והוון ברייתי אמרין חזו להדין סבא, דקמת ליה שבשתיה ראו זקן זה שעמדה לו הזכות של ההדסים שלו: והבאת שלום בין אדם לחבירו כתיב (תהילים לד טו) סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. בקשיהו במקומך, ורדפהו במקום אחר. אמר רבי טביומי רבי טביומי° . נאמר כאן בקש שלום ורדפהו. ונאמר להלן רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד. מה רדיפה שנאמר להלן, כבוד בעולם הזה, וחיים לעולם הבא. אף הכא כן: ותלמוד תורה כנגד כולם. רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי חייא דכפר דחומין רבי חייא דכפר דחומין°. חד אמר אפילו כל העולם כולו, אינו שוה לדבר אחד של תורה. וחד אמר. אפילו כל מצותיה של תורה, אינן שוות לדבר אחד מן התורה הכוונה למצוות לימוד תורה. רבי תנחומא רבי תנחומא° ורבי יוסי בן זימרא רבי יוסי בן זימרא°. חד אמר כהדא. וחד אמר כהדא. אמר רבי אבא רבי אבא° אבוי דרבי אבא בר מרי רבי אבא בר מרי° בשם רבי אחא רב אחא°. כתוב אחד אומר (משלי ח יא) וכל חפצים לא ישוו בה. וכתוב אחד אומר (משלי ג טו) וכל חפציך לא ישוו בה. חפצים, אלו אבנים טובות ומרגליות. חפציך, אלו דברי תורה. דכתיב (ירמיהו ט כג) כי באלה חפצתי נאם ה'. מכאן שאף כל מצוות התורה אינן שוים למצוות לימוד תורה. ארטבון יש אומרים שהיה מלך פרס ויש אומרים שהיה יהודי עשיר שלח ל°רבינו הקדוש רבינו הקדוש חד מרגלי טבא אטימיטון שאין לה מחיר. אמר לו, שלח לי מילה דטבא דכוותה דבר ששווה כמותה. שלח ליה חד מזוזה. אמר לו, אנא שלחי לך מילה דלית לה טימי דבר שאין לו מחיר, ואת שלחת לי מילה דטבא חד פולר? אמר לו. חפציך וחפצי לא ישוו בה. ולא עוד, אלא דאת שלחית לי מילה דאנא מנטיר לה שאני שומר אותה. ואנא שלחית לך מילה דאת דמך לך, והיא מנטרא לך אתה ישן לך והיא שומרת עליך. דכתיב (משלי ו כב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך וגו'. רבי מנא רבי מנא° שמע כולהון מן הדין קריא מצא רמז לכולם מפסוק זה (דברים האזינו לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה. כי לא דבר רק הוא מכם, זה תלמוד תורה. כי הוא חייכם, זה כיבוד אב ואם. ובדבר הזה תאריכו ימים, זו גמילת חסדים. על האדמה, זה הבאת שלום בין אדם לחבירו. וכנגדן א_לזארבעה דברים שהן נפרעין מן האדם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן. עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולן. עבודה זרה מניין? דכתיב (במדבר שלח טו לא) הכרת תכרת הנפש ההיא, עונה בה. מה תלמוד לומר עונה בה? מלמד שהנפש נכרתת, ועונה בה. וכתיב (שמות כי תשא לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב. גילוי עריות מנין? גזרה שווה. נאמר גדולה בעבודה זרה ונאמר גדולה בגילוי עריות דכתיב (בראשית וישב לט ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, וחטאתי לאלהים. שפיכות דמים מנין? דכתיב (בראשית בראשית ד יג) ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא. כשהוא בא אצל לשון הרע מהו אומר? לא גדול, ולא גדולה, ולא הגדיל, אלא גדולות. דכתיב (תהילים יב ד) יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. כתיב (בראשית וישב לז ב) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. מה אמר? °רבי מאיר רבי מאיר אמר חשודים הן על אבר מן החי. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגין בהן כעבדים. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר נותנין הן עיניהן בבנות הארץ. אמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° . כתיב (משלי טז יא) פלס מאזני משפט לה' מעשהו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ד עמוד ב]
כל אבני כיס. מכאן שהקב’ה משלם לאדם מידה כנגד מידה. מה אמר? חשודין הן על אבר מן החי. אמר הקדוש ברוך הוא, כך הוא אומר, אני מוכיח עליהן שהן שוחטין ואזלין דכתיב (בראשית וישב לז א) וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם. מה אמר? מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגים בהן כעבדים. לעבד נמכר יוסף. מה אמר. נותנים עיניהם בבנות הארץ. הא דובא מתגריא לך דובה מתגרה בך דכתיב (בראשית וישב לט ז) ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף וגו'. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. זה שהוא אומר לשון הרע, אינו אומר א_לחעד שהוא כופר בעיקר. ומה טעמא? דכתיב (תהילים יב ה) אשר אמרו ללשונינו נגביר, שפתינו אתנו מי אדון לנו. כל העבירות אדם חוטא בארץ. ואלו חוטאין בשמים ובארץ. מה טעמא? דכתיב שתו בשמים פיהם, ולשונם תהלך בארץ. רבי יצחק רבי יצחק° אמר מדכתיב (תהילים נ כב) תשב באחיך תדבר בבן אימך וכ’ו בינו נא זאת שוכחי אלוה, פן אטרף ואין מציל. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר מדכתיב (תהילים נ כ) תשב באחיך תדבר, בבן אמך תתן דופי. מה כתיב תמן? (תהילים נ טז) ולרשע אמר אלהים, מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך: אזהרה ללשון הרע מנין? שנאמר (דברים כי תצא כג י) ונשמרת מכל דבר רע. מכל דיבור רע. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. לא תלך רכיל בעמך, זו רכילת לשון הרע. תני °רבי נחמיה רבי נחמיה. שלא תהא כרוכל הזה, מטעין דבריו של זה לזה, ושל זה לזה. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° . בא וראה כמה קשה הוא אבק לשון הרע. שדברו הכתובים לשון בדאי בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה שנאמר (בראשית וירא יח יב) ותצחק שרה בקרבה לאמר, אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן. ולאברהם אינו אומר כן אלא, למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי. ואדוני זקן אין כתיב כאן, אלא ואני זקנתי. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. בא וראה כמה קשה הוא אבק לשון הרע. שדברו הכתובים דברי בדאי, כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו. הדא הוא דכתיב (בראשית ויחי נ טז) ויצוו את יוסף לאמר, אביך צוה לפני מותו לאמר, כה תאמרו ליוסף, אנא שא נא וגו'. ולא אשכחן דפקד לא מצאנו שציווה כלום. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. מותר לומר לשון הרע על בעלי המחלוקת. ומה טעם? דכתיב (מלכים א א יד) ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך. רבי זירא רבי זירא° בעי קומי רבי יוסא רבי יוסי בר זבידא°. מפני מה נהרג אדוניה בן חגית? וכי מפני שתבע את אבישג השונמית היה חייב מיתה? אמר לו, עילא היו מבקשים להתיר דמן של בעלי המחלוקת. בעון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, איזהו לשון הרע? האומרו והיודעו שאומר ברמז. כהדא. חנוותה דכיתנא סוחרי פישתן, הווה לון צמית נקראו להיאסף לעבודת המלך והוה תמן חד מתקרייא והיה שם אחד שנקרא בר חובץ, ולא סליק הגיעה. אמרי, מה אנן אכלין יומא דין? אמר חד, חובצה סוג מאכל. ואמרו כך כדי שיזכרו שבר חובץ לא בא. הבחינו הפקידים ואמרו, ייתי יבא חובץ. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° זה לשון הרע בהצנע. בולווטים עשירים דציפורין, הוה להון צומות אסיפה. והוה תמן חד מתקריא והיה שם אחד שנקרא יוחנן, ולא סליק הגיעה. אמר חד לחבריה. לית אנן סלקין מבקרא אין אנו הולכים לבקר לרבי יוחנן רבי יוחנן° יומא דין? אמרין, ייתי יבא יוחנן. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . זה לשון הרע בצנעה. אמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא°. דורו של דוד, כולם צדיקים היו. ועל ידי שהיה להן דילטורים מלשנים, היו יוצאים במלחמה והיו נופלים. הוא שדיבר דוד (תהילים נז ה) נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים. נפשי בתוך לבאים, זה אבנר ועמשא, שהיו לבאים בתורה. אשכבה לוהטים, זה דואג ואחיתופל, שהיו לוהטים אחר לשון הרע. בני אדם שניהם חנית וחצים. אלו בעלי קעילה. דכתיב (שמואל א כג יא) היסגרוני בעלי קעילה בידו? הירד שאול? ולשונם חרב חדה, אלו הזיפים. דכתיב (תהילים נד ב) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול וגו'. באותה שעה אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא. רבון העולמים. מה שכינתך לירד בארץ? סליק שכינתך מביניהון. הדא הוא דכתיב (תהילים נז ו) רומה על השמים אלהים, על כל הארץ כבודך. אבל דורו של אחאב, עובדי עבודה זרה היו. ועל ידי שלא היה להן דילטורין מלשנים, היו יורדים למלחמה ונוצחין. הוא שעבדיהו אמר לאליהו (מלכים א יח יג) הלא הוגד לאדוני אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה' וגו', ואכלכלם לחם ומים. אם לחם, למה מים? אם מים, למה לחם? אלא מלמד שהיו המים קשים לו להביא, יותר מן הלחם בגלל הבצורת. והיה צריך לבקש מהרבה אנשים וידעו בשביל מי הוא מבקש את המים ולא הלשינו. ואליהו מכריז בהר הכרמל (מלכים א יח כב) אני נותרתי נביא לה' לבדי, וכל עמא ידעין ולא מפרסמין למלכא. ולמה הוא קורא ללשון הרע שלישי. ככה נהגו לקרא ללשון הרע? א_לטשהוא הורג שלשה. האומרו והמקבלו וזה שהלשון הרע נאמר עליו. ובימי שאול נהרגו ארבעה. דואג שאמרו, שאול שקיבלו, אחימלך ואבנר. אבנר למה נהרג? רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° ורבנן. רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, על שעשה דמן של נערים שחוק. שנאמר (שמואל ב ב יד) ויאמר אבנר יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, ויאמר יואב יקומו. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, על שהקדים שמו לשמו של דוד. הדא הוא דכתיב (שמואל ב ג יב) וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר, למי ארץ. מהמילה תחתיו נלמד שהוא הקדים את שמו וכתב מן אבנר לדוד. ורבנן אמרו. על שלא הניח לשאול להתפייס עם דוד. הדא הוא דכתיב (שמואל א כד יב) ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי. אמר ליה אבנר לשאול, מה את בעי מן הדין? גלגולי בסירה הוערת מה אתה מתיחס לדבריו המעיל נקרע בסירה קוצנית. וכיון שבאו למעגל המקום בו שאול וחייליו ישנו ומשם דוד לקח לשאול את החנית והצפחת, ונקרא כך בגלל שהחיילים הקיפו את שאול במעגל כדי לשמור עליו. אמר לו, הלא תענה אבנר
[ע"א]
36 א_לו מיי' פ ו' מהל' ממרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ה':
37 א_לז מיי' פ"ז מהל' דעות הלכה ג':
[ע"ב]
38 א_לח מיי' פ"ז מהל' דעות הלכה ג':
39 א_לט מיי' פ"ז מהל' דעות הלכה ג':
-----------------------------------דף ה עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ה עמוד א]
גבי כנף אמרת, בסירה הוערת. חנית וצפחת, בסירה הוערו? במדרש מסופר שגם על הטענה הזו השיב אבנר שאחד החיילים הלך להביא מים למלך ושכח את הצפחת ליד הבאר ומשם דוד לקח אותה. ויש אומרים, על ידי שהיתה ספיקה בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מיחה. כתיב (תהילים קכ ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה, חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. למה השוו לשון הרע לגחלי רתמים? כל כלי זיין מכין במקומן. ולשון הרע מכה מרחוק. כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים. ואלו, אף על פי שכבו מבחוץ לא כבו מבפנים. מעשה באחד שהניח גחלים בוערות בחג, ובא ומצאן בוערות בפסח. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. אומרים לנחש, מפני מה את מהלך ולשונך שותת? אמר לון דהו הלשון גרם לי. מה הנייה לך שאתה נושך? אריה טורף ואוכל, זאב טורף ואוכל. את מה הנייה לך? אמר להן (קהלת י יא) אם ישוך הנחש בלא לחש. אילולי איתאמר לי מן השמים נכית, לא הוינא נכית. אם לא היו אומרים לי משמים לנשול לא הייתי נושך מפני מה את נושך אבר אחד וכל האיברים מרגישים? אמר להם. ולי אתם שואלין? אמרו לבעל הלשון, שהוא אומר כאן, והורג ברומי. אומר ברומי, והורג בסוריא. ומפני מה אתה מצוי בין הגדירות? אמר לו, על שאני פרצתי גדרו של עולם. תני, הזכות יש להן קרן ויש לה פירות. עבירה, יש לה קרן ואין לה פירות. הזכות יש לה קרן ויש לה פירות, שנאמר (ישעיהו ג', י') אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו. עבירה יש לה קרן ואין לה פירות, שנאמר (ישעיהו ג', י"א) אוי לרשע רע, כי גמול ידיו יעשה לו. מה אני מקיים (משלי א לא) ויאכלו מפרי דרכיהם? אלא כל עבירה שעשת פרי, יש לה פרי. ושלא עשת פרי, אין לה פרי. מחשבה טובה, המקום מצרפה למעשה. מחשבה רעה, אין המקום מצרפה למעשה. מחשבה טובה, המקום מצרפה למעשה. דכתיב (מלאכי ג טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו'. מחשבה רעה, אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. שנאמר (תהילים סו יח) און אם ראיתי בלבי, לא ישמע ה'. הדא דתימא בישראל. אבל בגוים, חילופא. מחשבה טובה, אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. מחשבה רעה, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. מחשבה טובה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, דכתיב (דניאל ו', ט"ו) ועד מעלי שמשא, הוה משתדל להצלותי. עד השקיעה השתדל להצילו ולא כתיב ושזביה והצילו שנדרוש שמעלה עליו הכתוב כאילו הצילו. מחשבה רעה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. דכתיב (עובדיה א ט- י) מקטל מחמס אחיך יעקב. וכי הרגו? אלא מלמד שחשב עליו להורגו, והעלה עליו הכתוב כאלו הרגו. תני, °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי. הרי שהיה אדם צדיק גמור כל ימיו, ובאחרונה מרד, איבד זה כל מה שעשה כל ימיו. מה טעם? דכתיב (יחזקאל לג יח) ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, א_מבתוהא על הראשונות. הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו, ובסוף עשה תשובה. הקדוש ברוך הוא מקבלו. מה טעם? דכתיב (יחזקאל לג יט) ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ולא עוד, אלא כל העבירות שעשה, הן נחשבין לו כזכיות. מה טעם? דכתיב (תהילים מה ט) מור ואהלות קציעות כל בגדותיך. כל בגידות שבגדת בי, הרי הן כמור ואהלות וקציעות. רובי זכיות ומעוטי עבירות. נפרעים ממנו מיעוט עבירות קלות שעשה בעולם הזה, בשביל ליתן לו שכרו משלם לעתיד לבא. אבל רובי עבירות ומעוטי זכיות. נותנין לו שכר מצות קלות שעשה בעולם הזה, בשביל לפרע ממנו משלם לעולם הבא. אבל הפורק ממנו עול, והמיפר ברית, והמגלה פנים בתורה., אף על פי שיש בידו מעשים טובים, נפרעים ממנו בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. עבודה זרה וגילוי עריות. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. חד אמר כקלות. וחד אמר כחמורות. מה אנן קיימין? אם כשעשה תשובה, אין כל דבר עומד בפני בעלי תשובה. אלא כי אנן קיימין, באותו שלא עשה תשובה ומת בייסורין. תמן תנינן. א_מאאלו שאין להם חלק לעולם הבא. האומר אין תחית המתים, ואין תורה מן השמים, ואפיקורס. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. אף הקורא בספרים החצונים, והלוחש על המכה ואומר (שמות בשלח טו כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. °אבא שאול אבא שאול אומר. אף ההוגה את השם באותיותיו. הוסיפו עליהן. א_מבהפורק עול, והמיפר ברית, והמגלה פנים בתורה אין להם חלק לעולם הבא. הפורק עול, זה שהוא אומר יש תורה ואיני סופנה שומרה. המיפר ברית, א_מגזה שהוא מושך לו ערלה. המגלה פנים בתורה, זה שהוא אומר לא נתנה תורה מן השמים. ולא כבר תניתה האומר אין תורה מן השמים? תני רב חנניה סנתוניא רב חנניה סנתוניא° קומי רבי מנא רבי מנא°. א_מדזה שהוא עובר על דברי תורה בפרהסיא. כגון יהויקים מלך יהודה וחבירו. רובו זכיות, יורש גן עדן. רובו עבירות, יורש גיהנם. היה מעויין ממוצע מה דינו ? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. נושא עונות אין כתיב כאן, אלא נושא עון. הקדוש ברוך הוא חוטף שטר אחד מן העבירות, והזכיות מכריעות. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר כתיב (תהילים סב יג) ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ואי לית ליה, את יהב ליה מן דידך אתה נותן לו משלך שהקדוש ברוך הוא מחשיב לו כאילו עשה עוד מצווה. היא דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר. א_מהורב חסד מטה כלפי חסד.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ה עמוד ב]
אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°, רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי כתיב (משלי יג ו) צדקה תצר תם דרך, ורשעה תסלף חטאת, חטאים תרדוף רעה, ואת צדיקים ישלם טוב (משלי ג לד) אם ללצים הוא יליץ, לענוים יתן חן (שמואל א ב ט) רגלי חסידו ישמור, ורשעים בחושך ידמו (משלי ג לה) כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון. מכל הפסוקים האלה קשה, שלכאורה העושה מצוה מונעים אותו מלחטא והעובר עבירה מונעים ממנו לעשות מצווה. וכי סייגין סיגה וכי גודרים גדר, ותרעין תרעין ונועלים את השער. כדי שהחוטא לא יחזור בתשובה והצדיק לא יחטא? אלא כיוון שכבר הורגל בה לא יבא לשנות מהרגלו. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק°. שומר אדם את עצמו מן העבירה פעם ראשונה ושניה ושלישית. מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא משמרו. מה טעם? דכתיב (איוב לג כט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. אמר רבי זירא רבי זירא° . ובלחוד דלא יתיב ליה ובלבד שלא יחזור בו. מה טעם? דכתיב (קהלת ד יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק. לא לעולם ינתק אין כתיב כאן. אלא לא במהרה ינתק. אין מטרחת עלוי, מפסק הוא. ואמר רב הונא רב הונא° אמר רבי אבהו רבי אבהו°. הקדוש ברוך הוא אין לפניו שכחה. הא בשל ישראל, נעשה שוכחן. מה טעם? דכתיב נושא עון. נשא שכח כתיב וכן דוד הוא אומר (תהילים פה ג) נשאת עון עמיך כסית כל חטאתם סלה:
ירושלמי פאה, פרק א, הלכה ב עריכה
מתני’:אין לפיאה שעור, הכל לפי גודל השדה, ולפי העניים, ולפי הענוה:
גמ’: תני, אם היו עניים מועטים אין אומרים לו לתת פאה בכדי שיאמרו לעני הבא גמלים וטעון. מתניתא ביתר מכשיעור. אבל בכשיעור אחד משישים, נותן אפילו בכדי שיאמרו לעני הבא גמלים וטעון. תנן, הכל לפי גודל השדה, ולפי העניים, ולפי הענוה. כיצד ? שדהו מרובה ועניים מועטים, נותן לפי שדהו. שדהו מועטים ועניים מרובים, נותן לפי העניים. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דרש שני דברים לקולו של בעל הבית. א_מזשדהו מרובים ועניים מועטים, נותן לפי העניים. שדהו מועטים ועניים מרובים, נותן לפי שדהו: מתניתא לא אמרה כן, אלא הכל לפי גודל השדה, משמע אפילו עניים מועטים. ולפי העניים, משמע אפילו שדה קטנה. ולפי הענוה.
ירושלמי פאה, פרק א, הלכה ג עריכה
מתני’: א_מחנותנין פיאה מתחלת השדה ומאמצעה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, ובלבד שיתן בסוף כשיעור. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אם שייר קלח אחד, סומך לו משום פיאה
[ע"א]
40 א_מ מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה ג':
41 א_מא מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה ו', מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה י"א:
42 א_מב מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה ו', מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה י"א:
43 א_מג מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה י"א:
44 א_מד מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה י"א:
45 א_מה מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה ה':
[ע"ב]
46 א_מו מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה ט"ו, סמ"ג לאוין רפד:
47 א_מז מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה ט"ו, סמ"ג לאוין רפד:
48 א_מח מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה י"ב, סמ"ג לאוין רפד:
-----------------------------------דף ו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ו עמוד א]
ואם לאו, אינו נותן אלא משום הבקר:
גמ’: מניין, שנותנין משום פאה ופטור ממעשר אף מתחלת השדה ומאמצעה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דכתיב (ויקרא קדשים יט ט) ובקוצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך לקצור. מה תלמוד לומר (ויקרא קדשים יט ט) לקצור? אלא אפילו יש לו כמה לקצור, שלא סיים לקצור כל שדהו, יכול לתת פאה. רבי יונה רבי יונה° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . ובקוצרכם. מה תלמוד לומר לקצור? אלא אחד בתחלה ואחד בסוף. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . ובקוצרכם. מה תלמוד לומר לקצור? אלא אחד לגבוה קציר העומר ואחד להדיוט. רבי יודן רבי יודן° בעי. כשההקדש באים לקנות את העומר, כלום מעות הקדש מתחללין אלא בתלוש. א_מטשמא במחובר? וכיוון שהעומר מתקדש רק אחרי הקציר ועד אז היה חולין. אז למה צריך פסוק מיוחד לחייב אותו בפאה? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. א_נשלא תאמר יעשה קציר שדה הדיוט להקדש, כקציר שדה הקדש ויהיה פטור, קמשמע לן שהוא חייב.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ו עמוד ב]
תנן, רבי שמעון אומר, ובלבד שיתן בסוף כשיעור. מה שנתן בראשונה מהו? האם יש לו דין פאה או לא? מן מה דתני, הרי זו פיאה וצריך ליתן בסוף כשיעור. הדא אמרה, קדשה משום פיאה. מהו כשיעור? כשיעור כל שדהו כולל מה שכבר קצר ועליו הפריש פאה, או א_נאכשיעור המשתוייר? איפשר לומר קדשה משום פיאה, ותימא כשיעור כל שדהו? אלא כשיור המשתוייר שאף שאינו יכול להפריש פאה על מה שעוד לא קצר, מכל מקום יכול להפריש על מה שכבר קצר אף שלא סיים את כל הקציר. איתמר עושה אדם כל שדהו פאה. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ובלבד במחובר. רבי יסא רבי אסי° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אפילו בתלוש
[ע"א]
49 א_מט מיי' פ"ה מהל' מעילה הלכה ה':
50 א_נ מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ח', סמ"ג לאוין רפד:
[ע"ב]
51 א_נא מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה י"ב, סמ"ג לאוין רפד:
-----------------------------------דף ז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ז עמוד א]
האם מה דאמר רבי יסא רבי אסי° שיכול להוסיף לפאה מהתלוש, דווקא במתכוין לפטור את שדהו ולא היה בקמה כשיעור אחד משישים. או אפילו אם היה בקמה כשיעור אחד משישים יכול להוסיף מהקצור? נשמעינא מן הדא. דאמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לעולם הוא מוסיף והולך עליו משום פאה. מה אנן קיימין? אם במתכווין לפטור את שדהו ולא נשאר אחד משישים במחובר, מדוע השתמש בלשון לעולם הוא מוסיף ונותן? משמע אפילו כבר נתן כשיעור אחד משישים בקמה, ואינו מתכווין לפטור את שדהו שכבר נפטרה, מוסיף ונותן מהקצור.
ירושלמי פאה, פרק א, הלכה ד עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ז עמוד ב]
מתני’: כלל אמרו בפיאה. א_נבכל שהוא אוכל, ונשמר, וגידוליו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכנסו לקיום, חייב בפיאה. א_נגוהתבואה והקטניות בכלל הזה. א_נדובאילן, האוג והחרובים האגוזים והשקדים הגפנים והרימונים הזיתים והתמרים חייבין בפיאה:
גמ’: תני, כתיב (ויקרא קדשים יט ט) ובקוצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט. אין לי אלא קוצר א_נהתולש בידו מנין? תלמוד לומר לקצור שהוא מיותר שהרי נאמר כי תקצור. עוקר מנין? תלמוד לומר קצירך לא תלקט בכל דרך. אין לי אלא תבואה דסתם קציר שייך בתבואה, קטניות מנין? תלמוד לומר בארצכם. אילנות מנין? שהרי לא שייך בהם קצירה. תלמוד לומר שדך. תני, א_נוזורעין זרעים וזרעי אילן כאחד. והזורע חרצנים עם החיטים, לוקה ארבעים. מאי טעמא? אמר רבי זירא רבי זירא° דכתיב (דברים כי תצא כב ט) לא תזרע כרמך כלאים. עיקר כרמך לא תזרע כלאים. ללמד שלא רק אם זרע בכרם נטוע חייב משום כלאים, אלא אפילו בשעת יצירת הכרם לא תזרע עימו כלאים. רבי יודן קפודקיא רבי יודן קפודקיא° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. תמן גבי הכשר זרעים לקבל טומאה, כתיב כי יותן מים על זרע. ואמרין א_נזזרעי אילן קרוין זרעים ואף הם מוכשרים לקבל טומאה. והכא גבי כלאים. כתיב לא תזרע כרמך כלאים ואת אמר זרעי אילן אינן קרוין זרעים, ולכן אינם כלאים בכרם? אמר ליה, תמן בכלאים כתיב לא תזרע. מיעט הכתוב את מה שאין דרך בני אדם להיות קורין אותם זרעים לענין זריעה. דאילנות נוטעים ואין דרך לזרוע.
[ע"א]
[ע"ב]
52 א_נב מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה א', סמ"ג לאוין רפד:
53 א_נג מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ב', סמ"ג לאוין רפד:
54 א_נד מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ב', סמ"ג לאוין רפד:
55 א_נה מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה א', סמ"ג לאוין רפד:
56 א_נו מיי' פ"א מהל' כלאים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ה סעיף ג':
57 א_נז מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה א':
-----------------------------------דף ח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ח עמוד א]
ברם הכא בהכשר טומאה, ריבה הכתוב כל מיני זרעים דכתיב(ויקרא שמיני יא לז) על כל זרע זרוע אשר יזרע. ואית דבעי נשמיענא חיוב פיאה באילן מן הדא ויש שרצו ללמוד חיוב פאה באילן מכאן דכתיב (דברים כי תצא כד כא) כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך. איך את שמע מינא? אמר רבי יונה רבי יונה°. לא תדקדק לבצור כולו אלא תשאיר פאה. כמה דתימר (איכה א', כ"ב) תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי, כי רבות אנחתי ולבי דוי. וכתיב (דברים כי תצא כד כ) כי תחבוט זיתך, לא תפאר אחריך, לגר ליתום ולאלמנה יהיה. איך את שמע מינא? אמר רבי יונה רבי יונה°. לא תקח הפאר והפיאה ממנו, כמו שאומר (ויקרא קדושים יט כז) לא תקיפו פאת ראשיכם. אין לי אלא זית וכרם, שאר אילנות מניין? גמרינן מהם. מה זית וכרם מיוחדים שלקיטתן כאחת ומכנסם לקיום וחייבין בפיאה. אף כל דבר שלקיטתן כאחת ומכנסן לקיום חייבין בפיאה. אי מה זית וכרם מיוחדים שהן חייבין בביכורים, וחייבין בפיאה. אף כל דבר שחייבין בביכורים, חייבין בפיאה. שאר מינים מנין? תלמוד לומר (ויקרא קדושים יט ט) קצירך. אפילו קציר אורז, ואפילו קציר דוחן. יאמר זית ואל יאמר כרם? אלו נאמר זית ולא נאמר כרם, הייתי אומר. זית שהוא פטור מן הפרט, החמירה עליו תורה שיהיה חייב בפיאה. א_נחכרם שהוא חייב בפרט, לא יהא חייב בפיאה. הוי צריך הוא שיאמר כרם. ואלו נאמר כרם ולא נאמר זית, הייתי אומר. כרם שהוא חייב בפרט, חייב בפיאה. זית שאינו חייב בפרט, אינו חייב בפיאה. הוי צריך הוא שיאמר זית וצריך הוא שיאמר כרם. אתה אומר יצא זית ולימד על כל האילנות לפיאה. ויצא כרם וילמד על כל האילנות שיהיו חייבים בפרט? דכשם שיצא זית ולימד על כל האילנות לפיאה, כך יצא כרם וילמד על כל האילנות לפרט ? אמר רבי אבון רבי אבין° . פאה שהיא דבר שהוא שוה לשניהם, מלמד. פרט שהוא דבר שאינו שוה בשניהם אינו מלמד. על דעתיה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל ניחא. ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל דרש. כל דבר שהוא בכלל ויצא לידון בדבר החדש, נעקר מן הכלל
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ח עמוד ב]
והרי הוא בחידושו. ואי אתה יכול להחזירו לכללו, עד שיחזירנו הכתוב לכללו. וכיוון שכרם יצא מכלל אילנות לחייבו בפרט, אי אפשר ללמוד שכרם חייב בפאה מזית. לפיכך צריך הוא שיאמר פאה בכרם כיוון שאינו יכול ללמוד מזית ככל האילנות. על דעתי דרבנן, דאינון אמרין. הרי הוא בכללו והרי הוא בחידושו. לאיזה דבר נאמר פיאה בכרם? הרי כרם לא יצא מכלל אילנות. וכמו שכל האילנות למדו לפאה מהזית, אף כרם ילמד מזית. ולמה היה צריך לכתוב פאה בכרם? אמר רבי אבון רבי אבין°. אילו נאמר דין כללי שכל האילנות חיבים בפאה ולא יצא אלא כרם ללמד שחייב בפרט, והיתה תורה כותבת שחייב בפאה. יאות הות מקשייא. עכשיו שלא נאמר דין כללי. אלא שיצא זית שחיב בפאה, וממנו נלמד לכל האילנות שיהיו חיבים בפאה חוץ מן הכרם שאותו אי אפשר ללמוד מזית,
שכן הוא חייב בפרט לכן היה צריך לכתוב חיוב פאה בכרם. וצריך שיצאו כרם וזית. דאילו נאמר זית, ולא נאמר כרם. הייתי אומר, זית שהוא פטור מפרט, חייב בפיאה. כרם שהוא חייב בפרט, יהא פטור מפיאה: כמה דתימר גבי פאה שכיוון שנאמר בה קציר וקציר שיך בדבר שלקיטתו כאחת ומכניסו לקיום וחייב בפאה. מכאן שרק דבר שלקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה. גבי פועל כתוב, כי תבא בקמת ריעך. והרי קמה זה דבר שלקיטתו כאחת ומכניסו לקיום. ולמה לא נאמר אף בפועל כן, שאינו אוכל בשעת מלאכה, אלא בדבר שלקיטתו כאחת ומכניסו לקיום? ואמאי אמרינן שאוכל בתאנים ובירק? אמר רבי יונה רבי יונה°. שנייא היא דכתיב (דברים כי תצא כג כו) וקטפת מלילות בידך. כדרך שקוטפים מלילות מעט מעט ואוכלם מיד שאינו לקיום. תנן, והתמרים חייבין בפיאה. תני, °רבי יוסי ברבי יהודא רבי יוסי בר יהודה אומר. רוטבי תמרים סוג תמרים, פטורים מן הפיאה. שאין לקיטתן כאחד לפי שאין ראשון שבהן ממתין לאחרון. יאות אמר °רבי יוסי ברבי יהודא רבי יוסי בר יהודה. ומאי טעמא דרבנן? אמר רבי זירא רבי זירא° . מפני שכולן מטילין שאור בבת אחת. דתנן. מאימתי הפירות חייבות במעשרות? התמרים משיטילו שאור. ואף רוטבי תמרים כיוון שמטילין שאור כאחד, היינו שתחילת בישולם כאחד וראוים קצת למאכל, ואם ירצה יכול ללוקטם כאחד, לפיכך חייבים בפאה. רבי יצחק בן חקולי רבי יצחק בן חקולי° ורבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° תרוויהון אמרין. קולקוס. שווה לירק, למעשרות ולשביעית שהולכים אחר לקיטתו, ולפיאה שפטור כיוון שאין מכניסו לקיום. ולכלאים שהוא אסור עם שאר זרעים, א_נטולנדרים צריכה יש מקום להסתפק אי מן ירק הוא או לא שבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם.
ירושלמי פאה, פרק א, הלכה ה עריכה
מתני’: א_סלעולם הוא נותן משום פיאה ופטור מן המעשרות, עד שימרח.
[ע"א]
58 א_נח מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה כ"א:
[ע"ב]
59 א_נט טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף ו':
-----------------------------------דף ט עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ט עמוד א]
א_סאונוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח. א_סבומאכיל לבהמה לחיה ולעוף ופטור מן המעשרות עד שימרח, א_סגדברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. א_סדכהן ולוי שלקחו את הגורן, המעשרות שלהן עד שימרחו. א_סההמקדיש ופודה, חייב במעשרות עד שימרח הגיזבר:
גמ’: אמר רבי יוסי ברבי יעקב ברבי זבדי רבי יוסי ברבי יעקב ברבי זבדי° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. ורבי נחמיא בר עוקבן רבי נחמיא בר עוקבן° מטי בה בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הפריש ביכורים מכרי ממורח, פטור מתרומה גדולה ומשאר תרומות ומעשרות. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מתניתא אמרה כן, דתנן. לעולם הוא נותן משום פיאה ופטור מן המעשר עד שימרח, מה שאין כן בביכורים. משמע שאם הפריש ביכורים אפילו אחר שמרח פטור מתרומות ומעשרות. ממאי? דלמא מה שאין כן בביכורים הכוונה שבביכורים חייב בתרומות ומעשרות אף אם לא מרח? ויידא אמרה דא שאף אחר מרוח מפריש ביכורים ופטור מן התרומה? דתני, ולמה נקראו שמן ביכורים?
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף ט עמוד ב]
א_סושהן בכורים לכל. וכל הקודם את חבירו, חבירו מתחייב בו אבל הוא לא מתחייב בחבירו וכיוון שביכורים קדמים לכל הרי הם פטורים מהכל. תנן, לעולם הוא נותן משום פיאה ופטור מן המעשרות, עד שימרח. משמע שאפילו נתן כבר כשיעור חוזר ונותן ופטור מן המעשרות. מתניתין ד°בית שמאי בית שמאי היא. ד°בית שמאי בית שמאי אומרים, הפקר עניים הפקר. תנן, ונוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ומאכיל לבהמה לחיה ולעוף ופטור מן המעשרות עד שימרח, דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. ואתייא ד°רבי עקיבא רבי עקיבא שמדייק ממה שכתוב ואכלתה פרט לזורע ומאכיל לבהמתו. כחניות דבית חנן. דתני, למה חרבו חניות דבני חנן ג' שנים קודם שחרב בית המקדש? שהיו מוציאין פירותיהן מן המעשרות. שהיו דורשים, עשר תעשר, א_סזפרט ללוקח. ואכלת, א_סחפרט למוכר. ו°רבי עקיבא רבי עקיבא סבר דכיוון שמדאוריתא אפילו אחר מרוח פטור, קדם מרוח לא גזרו רבנן. תנן, כהן ולוי שלקחו את הגורן, המעשרות שלהן עד שימרחו. משמרחו נותנים לאחרים. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. קנס קנסו להן, שלא יהיו בעלי כיסים קופצין לגיתות ולגרנות וקונים אותם כדי לזכות במעשרות, ומונעים את האחרים מלזכות בהם. טבח כהן. חברייא אמרי בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אף שגזרו שנותן מתנותיו לכהן אחר, פטרו לו שבת אחת. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אזלית לדרומא הלכתי לדרום, ושמעית דאמר רבי חנן אבוי דרבי שמעון רבי חנן אבוי דרבי שמעון° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, פטרו לו שבת אחת. למה תקנו שכהן טבח נותן מתנותיו לאחר? רבי יודן רבי יודן° מדמי ליה לכהן ולוי שלקחו את הגורן, הכא נמי משום א_סט קנס קנסו להן, שלא יקנה הטבח שהוא כהן בהמות משוחטים כדי לזכות במתנות וימנע מאחיו הכהנים לזכות בהם. אמר לו רב יוסף רב יוסף° אי משום קנס, אפילו שבת אחת לא יפטור ליה? חנווני כהן. רבי יודן רבי יודן° אמר, פוטרים לו שבת אחת. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, אין פוטרים לו שבת אחת. על דעתי דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מה בין חנווני לטבח? חנווני יכול להערים, שימכור של אחרים ויאמר שזה שלו. טבח אינו יכול להערים שאין דרך טבח למכור בשר של שוחטים אחרים. תני, לא נחלקו °רבי רבי יהודה הנשיא ורבי יהודא הנשיא רבי יהודא הנשיא°, על א_עהלוקח פירות מחוברים מן הגוי שהן חייבין במעשרות. שאין קנין לגוי להפקיע מיד מעשר והישראל נכנס תחתיו, ועל א_עאהלוקח פירות תלושים מן הגוי לאחר מרוח שהן פטורות מן המעשרות. שבשעת מרוח היו תחת יד הגוי ויש לגוי קניין פירות. קדם מרוח חייב במעשרות מדרבנן ונותן תרומה גדולה לכהן ומוכר לו תרומת מעשר ומעשר ראשון שלו. שיכול לומר לכהן. באתי מכח אדם שאינך יכול לתובעו בדין. על מה נחלקו? על הלוקח פירות תלושין מחבירו בשנת מעשר עני. °רבי יהודא הנשיא רבי יהודא הנשיא אומר, אחד עני ואחד עשיר כהן ולוי בכל השנים ועני בשנת מעשר עני מוציאין מידו. ו°רבי רבי יהודה הנשיא אומר. עשיר כהן ולוי בכל השנים מוציאין מידו. עני אין מוציאין מידו. מאי טעמא דרבי יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא°? דכתיב לקט קצירך לא תלקט לעני. ולגר תעזוב אותם. להזהיר עני על לקט שלו שלא ילקוט אלא ישאיר לאחרים. וכשם א_עבשאין אדם זוכה בלקט שכחה ופיאה שלו, כך לא יזכה במעשר עני שלו. מאי טעמא דרבי? לקט שכחה ופיאה אין טובלין את התבואה. ואם לא הפריש לקט שיכחה ופאה, יכול לאכול והחובה חלה על מה שנשאר, ואם מכרם לאחר, על הקונה להפרישם, וכיוון שהחובה על הקונה, אסור לו ליטלם לעצמו. אבל מעשר עני טובל. והוא חובה על התבואה משעת מרוח וכבר נטבל עד שהוא ברשותו של ראשון. ומאחר שאין הלוקח מפריש מעשר עני אלא משום חיובו של המוכר, אין דינו כבעל הבית ומותר במעשר עני. אם כך מאי טעמא ד°רבי יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא? משום קנס. שלא יהיו בעלי כיסים קופצין לגיתות ולגרנות וקונים אותם כדי לזכות במעשרות ומונעים את האחרים מלזכות בהם. ומאי טעמא ד°רבי רבי יהודה הנשיא שקנס רק על עשיר כהן ולוי בכל השנים שיהיה חייב לתת מעשר ראשון ללוי אחר? עשיר יש בידו ליקח, עני אין בידו ליקח. ורבי יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא° אומר, מצוי הוא ללות. ו°רבי רבי יהודה הנשיא אומר, אינו מצוי ללות:
[ע"א]
61 א_סא מיי' פ ו' מהל' מתנות עניים הלכה ג':
62 א_סב מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה כ':
63 א_סג מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה כ':
64 א_סד מיי' פ"ו מהל' מעשר הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף קכ"ג, סמ"ג עשין קלה:
65 א_סה מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה כ"ה:
[ע"ב]
66 א_סו מיי' פ ג' מהל' תרומות הלכה כ"ג:
67 א_סז מיי' פ"ב מהל' מעשר הלכה א', מיי' פ"ב מהל' מעשר הלכה ב':
68 א_סח מיי' פ"ב מהל' מעשר הלכה א', מיי' פ"ב מהל' מעשר הלכה ב':
69 א_סט מיי' פ"ו מהל' מעשר הלכה ט"ו:
70 א_ע מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ד':
71 א_עא מיי' פ א' מהל' תרומות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ד':
72 א_עב מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה ח', מיי' פ ו' מהל' מתנות עניים הלכה י':
הדרן עלך פרק אלו דברים