פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · לאו · שסד · >>


מצות לאו שסד - לא להוסיף על התורה או המצוות

שלא להוסיף על התורה, שנאמר "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסיף עליו(דברים יג, א). כלומר אל תוסיף על התורה שבכתב ולא על תורה שבעל פה, ולומר שזה התוספת מהתורה, כגון שאומר על ארבע בתים של תפילין שיש לעשותם מהתורה שבעל פה חמישה. אבל יש רשות לבית דין לאסור דבר המותר, שהרי כדי לעשות סייג לתורה אסרוהו ולא שיהא איסורו מן התורה.

תניא בספרי [ראה]: "מניין שאין מוסיפין על הלולב ועל הציצית? תלמוד לומר: "לא תוסיף עליו". ומניין שאין פוחתין מהן? תלמוד לומר: "לא תגרע ממנו". מניין שאם פתח לברך ברכת כהנים, לא יאמר "הואיל ופתחתי לברך אומר ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם" וגו'? תלמוד לומר: "דבר", אפילו דבר לא תוסף עליו". אותה ברייתא דספרי כמאן דאמר בסוכה [בפ' לולב הגזול דף ל"ג ובפ"ק דף י"א ובמנחות בפ' הקומץ רבה דף כ"ז] לולב צריך אגד אבל אנו סוברין כרבנן שאומרים לולב אין צריך אגד לפיכך אין לחוש בתוספת כדמפרש במסכת סנהדרין [דף פ"ח] דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. ויש מפרש שמה שאומר באותו פרק [שם] והאיכא לולב וציצית שיש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ודוחה שאין דבר זה בהם, לעניין זקן ממרא דווקא הוא, [לעיל בל"ת רי"ז] ובמצות זקן ממרא הבאתי דבר זה השיב רבינו יצחק בר שמואל בתשובה אחת על עניין שאומר שם במס' סנהדרין [דף פ"ח] בתפילין דאיכא תורה ויורוך דמשמע ליה תורה ויורוך תורה שלמה של מצוה כגון ארבע טוטפות של תפילין דהיינו תורה שלמה ומצוה כהלכתא שלא יוסיף עליה דבר הפוסל אלא כמו שיורוך חכמים תעשנה.

ואם מתחילת עשיית המצוה עושה בה יתור ותוספת, לא היה כאן תורה מעולם. אבל אם המצוה בהכשרה והוא מוסיף עליה דבר הפוסלה, כגון שמוסיף על ארבע טוטפות של תפילין טוטפת חמישית, הרי שהיתה כאן מצוה בהכשרה והוא מקלקלה על ידי שאינה משמרה כמו שהורו חכמים עכ"ל. שנינו במסכת זבחים [דף פ'] דמים הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנת ארבע, רבי אליעזר אומר ינתנו במתנות ארבע, רבי יהושע אומר ינתנו במתנה אחת. אמר לו רבי אליעזר: לדבריך הרי הוא עובר על בל תגרע. אמר לו רבי יהושע: לדבריך הרי הוא עובר על בל תוסיף. ועוד אמר לו רבי יהושע: כשנתת ועברת על בל תוסיף עשית מעשה בידיך, כשלא נתת ועברת על בל תגרע לא עשית מעשה בידיך.