קטגוריה:בראשית יא כט

האחים, אברם ונחור, התחתנו. "ויִַּקַּח" מופיע ביחיד, כלומר כל אח לקח לעצמו אישה, ולמרות ש"נָשִׁים" מופיע ברבים, כל אחד מהאחים לקח אישה אחת, והרי השימוש ברבות נקבה מתייחס לשתי הנשים ביחד. ייתכן שהניסוח רומז לכך שהם התחתנו יחד באותו זמן.

רש"י מעלה דעה ש-"יִסְכָּה" היא בעצם שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביפיה (ס"א כמו שנאמר ויראו אותה שרי פרעה) ועוד יסכה לשון נסיכות (וכן הוא סנהדרין לט להדיא) כמו שרה לשון שררה.

שרה היתה צעירה מאברהם בעשר שנים, ככתוב: "הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (ביאור:בראשית יז יז). אם הרן הוא הבן השלישי, אז הוא היה בן שבע כאשר שרי נולדה, ואולי אפילו צעיר יותר כאשר "מִלְכָּה" הבת הבכירה נולדה. ייתכן שהרן לא היה הבן הצעיר ביותר, אלא הבכור, ושבנותיו תאמו בגילן לאחיו, שהיה דודן.

אברהם אמר: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ, לֹא בַת אִמִּי; ותְַּהִי לִי, לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כ יב). הוא לא אמר שהיא בת אחיו. אבן עזרא מסביר: "והאומרים כי שרה היתה אחות אברהם איננו ישר בעיני זה הטעם, ואילו היה כן היה הכתוב אומר: 'ויקח תרח את אברהם בנו ושרי בתו אשת אברם בנו'.”

המילה "אח" היא מילה בעלת משמעות רחבה מאוד שכן ניתן לרשה בתור אח, בן, קרוב משפחה, חבר ואפילו זר, ככתוב: "ויַֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם" (ביאור:בראשית כט ד). עם-זאת, אברהם אומר בפירוש "אֲחֹתִי בַת אָבִי", אך בהינתן שהוא שיקר מקודם באומרו שהיא אחותו ולא אשתו, אין זה מפתיע אם הוא שיקר גם כאן. כבר בתחילת מסעם, אברם אמר לשרה: "אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבורֵּךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" (ביאור:בראשית יב יג), הרי לא היו תעודות או דרכים אחרות לוודא את זהותו של אדם.

יש רואים בשם שרי (שר, שליט, אדון) - קשר למלכה (מלך, שליט, מושל, נגיד) - ולכן חושבים שגם שרי היתה בן הרן אחות למלכה וללוט, וכך אברם נשא את בת אחיו היתומה מאב. לא נראה שהדבר אפשרי הן אברם היה הבכור באחיו (ביאור:בראשית יא כז), ושרי היתה צעירה מאברם בעשר שנים (ביאור:בראשית יז יז).

למרות שזה אפשרי, לא סביר ששרי היא "יִסְכָּה" בת הרן. יסכה אינה מוזכרת בשום מקום, וגם לא מתייחסים לשרי בתור בת הרן. שרי לא מתייחסת ללוט כאחיה, והוא אינו מתייחס אליה כאחותו. היא לא מתחלקת איתו ברכוש שהיא קיבלה מפרעה, והיא אף לא מתנגדת לפירוד מאברהם.

לפי חוק חמורבי מספר 145, בארץ בני קדם היה נהוג לשאת רק אישה אחת. אם האישה לא הצליחה להביא ילדים, אזי היה מותר לקחת אישה נוספת או פילגש, אבל מעמד האישה הראשונה כשליטה על כל שאר הנשים נותר בעינו.

על נחור נאמר בפרוש שהוא נשא לאישה את מילכה בת הרן, ושמה אף מופיעה מספר פעמים: "הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא, בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ" (ביאור:בראשית כב כ). אולם שם אביה או אימה של שרי או שרה אינו מופיע בשום מקום, ולכן אין קשר ברור להרן אבי לוט, מלכה ויסכה.

ייתכן שהיה מנהג שבו גברים נשאו לאישה את היתומות של אחיהם,^[1] ושמא זוהי הסיבה שבגללה זכה נחור בחלק הארי של ירושתו של תרח. ייתכן שאברם ונחור התחלקו כך: נחור לקח את מילכה, ואברם לקח את לוט. לא ברור מה קרה ליסכה, אבל ניתן להניח ששמה לא שונה על-מנת שלא לנתקה מאביה ומירושתה.