ביאור:שופטים ז

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא       (מהדורות נוספות של שופטים ז)


ה' מצווה על גדעון להפחית את מספר הלוחמים

א וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּחֲנוּ עַל עֵין חֲרֹד מעין הנובע לרגלי הגלבוע, וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ לגדעון מִצָּפוֹן מצפונו של גדעון מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה שהוא גם מצפון לגבעת המורה, בָּעֵמֶק. {ס}

ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן: "רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי מכדי שארצה לתת אֶת מִדְיָן בְּיָדָם, פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי'. ג וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר: מִי יָרֵא וְחָרֵד שמפחד (ככתוב בדברים כ, ח: "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב") יָשֹׁב וְיִצְפֹּר יסתובב ויחזור מֵהַר הַגִּלְעָד דרך הר הגלעד דרומה", וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ. {ס}

ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן: "עוֹד עדיין הָעָם רָב, הוֹרֵד אוֹתָם אֶל הַמַּיִם מעין עין חרוד וְאֶצְרְפֶנּוּ אצרוף, אזקק, כמו שמצרפים מתכת מהסיגים לְךָ שָׁם, וְהָיָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ 'זֶה יֵלֵךְ אִתָּךְ' - הוּא יֵלֵךְ אִתָּךְ, וְכֹל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ 'זֶה לֹא יֵלֵךְ עִמָּךְ' - הוּא לֹא יֵלֵךְ". ה וַיּוֹרֶד אֶת הָעָם אֶל הַמָּיִם, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן: "כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד תעמיד אותו בצד אחד, וְכֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו ויגמע מהמים או ישאב בכפות ידיו לִשְׁתּוֹת ...תעמיד בצד שני. ו וַיְהִי מִסְפַּר הַמֲלַקְקִים בְּיָדָם הלוקחים מים בידיהם ומלקקים אותם בלשונם אֶל פִּיהֶם, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ ויש בכך משום פחיתות, וחוסר ביטחון עצמי, והרגל של השתחוות לפני פסלים עַל בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם. {ס}

ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן: "בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמֲלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם, וְנָתַתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדֶךָ. וְכָל הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ". ח וַיִּקְחוּ הנשארים אֶת צֵדָה הָעָם הצידה של ההולכים בְּיָדָם, וְאֵת שׁוֹפְרֹתֵיהֶם וְאֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו, וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחֱזִיק, וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִתַּחַת בָּעֵמֶק מתחתיו, כי בינתיים הספיק גדעון לעבור לגבעת המורה. {פ}

גדעון וחייליו תוקפים עם לפידים ושופרות, גלויה משנת 1907
גדעון מתעודד משמיעת חלום של אחד מחיילי האויב, תוקף ומנצח

ט וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה: "קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה לך להילחם במחנה מדין, כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ. י וְאִם יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת, רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ והעוזר שלך הנקרא 'פורה' אֶל הַמַּחֲנֶה של מדין. יא וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה", וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרוֹ אֶל קְצֵה הַחֲמֻשִׁים החיילים החמושים שהיו מסביב למחנה, בקצוות, ושמרו עליו אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. יב וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל בְּנֵי קֶדֶם נֹפְלִים חונים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב, וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב. יג וַיָּבֹא גִדְעוֹן, וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם, וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל מצה עבה כמו פיתה לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ מתגלגל בְּמַחֲנֵה מִדְיָן, וַיָּבֹא עַד הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה כך שתחתיתו למעלה, וְנָפַל הָאֹהֶל". יד וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר: "אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל, נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ אֶת מִדְיָן וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה". {פ}

טו וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר סיפור הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ פיתרונו, וַיִּשְׁתָּחוּ השתחווה לה', וַיָּשָׁב אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר: "קוּמוּ, כִּי נָתַן יְהוָה בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן". טז וַיַּחַץ אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, וַיִּתֵּן שׁוֹפָרוֹת בְּיַד כֻּלָּם וְכַדִּים רֵקִים וְלַפִּדִים בְּתוֹךְ הַכַּדִּים כדי שלא יראו אותם מרחוק, וכדי שהרוח לא תכבה אותם. יז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ: וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה וְהָיָה כַאֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן. יח וְתָקַעְתִּי בַּשּׁוֹפָר, אָנֹכִי וְכָל אֲשֶׁר אִתִּי, וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת גַּם אַתֶּם סְבִיבוֹת כָּל הַמַּחֲנֶה וַאֲמַרְתֶּם: 'לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן!' קריאת קרב: למען ה' וגדעון אנו נלחמים ". {פ}

"מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (פסוק יז), אימרתו של גדעון כמוטו של בית הספר לקצינים

יט וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה רֹאשׁ בתחילת הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה שליש הלילה האמצעי, אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ כאשר מדין בדיוק העירו אֶת הַשֹּׁמְרִים, וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת וְנָפוֹץ הַכַּדִּים אֲשֶׁר בְּיָדָם. כ וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד שְׂמאוֹלָם בַּלַּפִּדִים וּבְיַד יְמִינָם הַשּׁוֹפָרוֹת לִתְקוֹעַ, וַיִּקְרְאוּ: "חֶרֶב לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן!". כא וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו במקומו סָבִיב לַמַּחֲנֶה, וַיָּרָץ כָּל הַמַּחֲנֶה המדיינים וַיָּרִיעוּ צעקו מפחד (ויניסו) וַיָּנוּסוּ. כב וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת, וַיָּשֶׂם יְהוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ המדיינים הרגו אחד את השני מרוב בהלה וּבְכָל הַמַּחֲנֶה, וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה לכיוון צרתן (הר סרטבה), עַד שְׂפַת שפת הירדן שליד העיר אָבֵל מְחוֹלָה, עַל טַבָּת ומשם לעיר טבת. כג וַיִּצָּעֵק הזעיקו את אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִנַּפְתָּלִי וּמִן אָשֵׁר וּמִן כָּל מְנַשֶּׁה, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי מִדְיָן. כד וּמַלְאָכִים שליחים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר: "רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת הַמַּיִם המעיינות עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן", וַיִּצָּעֵק כָּל אִישׁ אֶפְרַיִם וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן. כה וַיִּלְכְּדוּ שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן: אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב, וַיַּהַרְגוּ אֶת עוֹרֵב בְּצוּר עוֹרֵב מקום שקראו לו לאחר המאורע בשם 'צור עורב' וְאֶת זְאֵב הָרְגוּ בְיֶקֶב זְאֵב, וַיִּרְדְּפוּ אֶל מִדְיָן, וְרֹאשׁ עֹרֵב וּזְאֵב הֵבִיאוּ אֶל גִּדְעוֹן מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן שבינתיים עבר מזרחית לירדן לרדוף אחרי מדיין.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • הביטוי "הַחֲלוֹם וְשִׁבְרוֹ" (פסוק טו) קיבל בימינו משמעות הפוכה למשמעותו המקורית. בלשון המקרא הכוונה היא לחלום ופתרונו, ובעברית המודרנית (מלשון שבר, הרס), החלום והתנפצותו, שאיפה שלא התגשמה. ([1])

ראו גם

ביאור:מבחן הקבלה לצבא של גדעון