קטגוריה:בראשית יא כז
ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְ/אֶת־הָרָ֑ן וְ/הָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאִלֵּין תּוֹלְדָת תֶּרַח תֶּרַח אוֹלֵיד יָת אַבְרָם יָת נָחוֹר וְיָת הָרָן וְהָרָן אוֹלֵיד יָת לוֹט׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִילֵן גְנִיסַת תֶּרַח תֶּרַח אוֹלִיד יַת אַבְרָם יַת נָחוֹר וְיַת הָרָן וְהָרָן אוֹלִיד יַת לוֹט: |
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(כז – לב) למה אמר שנית תרח הוליד את אברם. ולמה ספר שהרן הוליד את לוט ולא ספר תולדות יתר האחים. ולמה הודיע לנו המקום שמת הרן שלא מצאנו כן בכל ספורים הקודמים. למ"ש המפרשים שאור כשדים היה בארץ כשדים יקשה מ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר. ואמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. ומהו הכפל ותהי שרי עקרה אין לה ולד וגם שאין מקומו פה. ולמה לא הזכיר שלקח תרח את נחור כי הלא גם נחור גר בחרן. ולמה הזכיר שמת תרח בחרן. שלא נאמר בשום אחד מתולדות שם המקום שמת שם:
(כז) "ואלה תולדות תרח." יודיע שתולדותיו אשר יתיחס ענינם אליו לא היו כי אם אברם ונחור והרן ולוט ובנות הרן, כי תולדות אברהם לא יתיחסו אליו שאז היה אברהם נפרד מאתו. ויחוס בניו מתחיל ממנו לא מתרח. וכן בני נחור נולדו אחרי מות תרח, כי נולדו אחרי עקדת יצחק שאז כבר מת תרח, וכן בני לוט, שהיה נפרד מתרח:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא כז.
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח
"תּוֹלְדֹת" - – שורש י-ל-ד, אילן היוחסין, ומכאן השימוש כ-'היסטוריה'.
תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן
נהוג לציין את הבן החשוב ראשון, ולרוב הבן הבכור הוא החשוב, לכן אברם ראשון.
אולם נחור נשא לאשה את בתו של הרן: "אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת הָרָן" (ביאור:בראשית יא כט), כלומר הרן התחתן ראשון. מהניסוח של המשפט אולי אפשר גם להסיק שאברם ונחור התחתנו באותו זמן: "ויִַּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים" (ביאור:בראשית יא כט).
לאחר אזכור הנישואין נכתב ש-"ותְַּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה: אֵין לָהּ, וָלָד". עובדה זו רומזת לכך ששרי היתה עקרה במשך שנים רבות עוד באור כשדים, ואף לאחר מכן בחרן, המקום שבו התיישבו תרח ומשפחתו (ביאור:בראשית יא לא), ועד ליציאתו של אברם מחרן לכנען בהגיעו לגיל 75 (ושרי 65).
וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט
לפי הכתוב הרן הוליד את לוט לפני שאברם ונחור התחתנו, שכן יודע שנחור התחתן עם בתו של הרן.
קיימת אפשרות שהרן היה הבן הבכור, ושאולי הוא נולד בהפרש של שנים רבות מהיתר, וכך שלאחר מותו ירדה חשיבותו, שכן נכתב: "ויַָּמָת הָרָן, עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו" (ביאור:בראשית יא כח).
ירושת תרח
אילן היוחסין של תרח הינו בעל חשיבות לחלוקה של ירושתו. לפי חוקי חמורבי, במות האב כל הילדים, כולל הבנות, מתחלקים שווה במיטלטלין, אך רק הבנים מקבלים חלק שווה בקרקע.[1]
מכאן ניתן לראות שאברם ויורשיו היו אמורים לרשת שליש מאדמתו של תרח עם מותו בחרן. אולם מכיוון שאברם לא קיבל את ירושתו, ונחור לקח הכל, שליש מאדמתם של נחור ויורשיו שייכת לאברם ויורשיו.[2]
הכתוב מדייק בכל הקשור לתולדות בני תרח ולמקום חייהם ומותם. הסיבה שהכתוב מדגיש את חרן בתור מקום מושבם היא כדי להפנות את תשומת לבנו לירושה המגיעה לאברהם, יצחק ויעקב שהופיע לפני לבן. עם היפרדם, לבן ויעקב חותמים על הסכם: "אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶהּ, וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶהּ וְאֶת הַמַּצֵבָּה הַזֹאּת, לְרָעָה" (ביאור:בראשית לא נב), וכך למעשה יעקב מוותר לצמיתות על אדמתו בחרן.
הערות שוליים
- ^ לפי חוקי חמורבי, האב יכול לתת בחייו לכל בן או בת כרצונו, אם בשטר חתום או לפני עדים. נהוג היה שהבנות קיבלו חלק מהירושה רק אם הן לא קיבלו נדוניה בנישואיהן.
- ^ אפילו אם לבן היה קונה אדמה נוספת מרווחי הצאן שהוא קיבל כחלק מירושת תרח, אזי גם שליש מהאדמה הזו שייך לאברם, למרות שחייב להיות סוף לדבר, הלוא ללבן מגיעה משכורת עבור עבודתו שלו.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יא כז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.