ביאור:יחזקאל יז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
| "קָח עַל מַיִם רַבִּים, צַפְצָפָה שָׂמוֹ" (פסוק ה) - צפצפת הפרת, בגן הבוטני בהר הצופים |
א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: ב בֶּן אָדָם, חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל. ג וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם, אֶרֶךְ הָאֵבֶר הכנף (כמו "מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה" - תהלים נה ז) , מָלֵא הַנּוֹצָה, אֲשֶׁר לוֹ הָרִקְמָה נוצות צבעוניות המשולבות יפה, בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז. ד אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו ענפיו הרכים (הענף הצעיר משול לתינוק יונק) - משל ליהויכין שמלך בגיל צעיר (מלכים ב כד ח) קָטָף, וַיְבִיאֵהוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן של סוחרים, בבל, בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ. ה וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ רמז לצדקיהו, שהוא מזרע המלכות (השלישי בבניו של יאשיהו), וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה זָרַע בשדה הראוי לזריעה, קָח לקח את הזרע והניח אותו עַל מַיִם רַבִּים, צַפְצָפָה שָׂמוֹ כמו צפצפה שם אותו, ליד נחל, כך שיגדל מהר. ו וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שרועה על הקרקע שִׁפְלַת קוֹמָה. לִפְנוֹת הגפן היה אמור להפנות דָּלִיּוֹתָיו את ענפיו אֵלָיו כלפי הנשר, אדונו, וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו במקומו (לא יתפשטו למרחוק) יִהְיוּ. וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים ענפים וַתְּשַׁלַּח פֹּארוֹת ענפים מפוארים (צדקיהו בכל זאת הצליח ליצור קשרים עם מלכי המדינות הסמוכות).
ז
וַיְהִי נֶשֶׁר שם עוד נשר אֶחָד גָּדוֹל, גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב נוֹצָה. וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה כפפה שָׁרֳשֶׁיהָ עָלָיו את שורשיה כלפי הנשר השני (צדקיהו ביקש עזרה ממצרים. בהתחלה באו המצרים והבבלים נטשו את המצור על ירושלים, אך לאחר שהמצרים חזרו לארצם המצור חזר), וְדָלִיּוֹתָיו ואת ענפיה שִׁלְחָה לּוֹ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ.
ח
אֶל שָׂדֶה טּוֹב למרות שבשדה טוב היתה הגפן (צדקיהו היה יכול להשאר נאמן לבבלים) , אֶל מַיִם רַבִּים, הִיא שְׁתוּלָה. לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי, לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת אדירה.
{ס}
ט
אֱמֹר, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה: תִּצְלָח האם הגפן תצליח בכך?? הֲלוֹא אֶת שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק יעקור (הנשר הראשון), וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס יכרסם וְיָבֵשׁ. כָּל טַרְפֵּי עלי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ, וְלֹא ולא יהיה צורך בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם רָב או בהרבה פועלים (משל לבבלים שעם חיילים מעטים כבשו את ירושלים) לְמַשְׂאוֹת לעקור אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ.
י
וְהִנֵּה שְׁתוּלָה אף שהיתה שתולה - הֲתִצְלָח? הֲלוֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ, עַל עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ.
{פ}
יא
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.
יב
אֱמָר נָא לְבֵית הַמֶּרִי: הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה אֵלֶּה מה פירוש דימויים אלו? אֱמֹר: הִנֵּה בָא מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם, וַיִּקַּח אֶת מַלְכָּהּ הכוונה ליהויכין (במשל לעיל: "אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו קָטָף" וְאֶת שָׂרֶיהָ, וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו בָּבֶלָה.
יג
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה את צדקיהו (נבוכדנצר המליך אותו על ירושלים לאחר שהגלה את יהויכין ושאר נכבדי יהודה) וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית, וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה בקללה, אם יפר את הברית, וְאֶת אֵילֵי חזקי, מכובדי הָאָרֶץ לָקָח.
יד
לִהְיוֹת הברית של נבוכדנצר עם צדקיהו היתה לדאוג שיהודה תהיה מַמְלָכָה שְׁפָלָה, לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא, לִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתוֹ לְעָמְדָהּ ולקיימה.
טו
וַיִּמְרָד בּוֹ צדקיהו בנבוכדנצר לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם לָתֶת לוֹ סוּסִים וְעַם רָב. הֲיִצְלָח? הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה? וְהֵפֵר בְּרִית האם יש מישהו שהפר ברית שכרת עם מלך בבל וְנִמְלָט.
טז
חַי אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם לֹא הוא אכן (סגנון של שבועה) בִּמְקוֹם בארצו של הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתוֹ, אֲשֶׁר בָּזָה אֶת אָלָתוֹ, וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת בְּרִיתוֹ אִתּוֹ, בְתוֹךְ בָּבֶל יָמוּת.
יז
וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ איתו (יבוא לעזור לצדקיהו) פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה. בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה כאשר הבבלים יצורו על ירושלים ויבנו סוללת עפר כדי לטפס על החומה וּבִבְנוֹת דָּיֵק מבנים סביב החומה לטובת המצור, לְהַכְרִית כדי להרוג בירושלים נְפָשׁוֹת רַבּוֹת.
יח
וּבָזָה אָלָה צדקיהו יבזה את שבועתו לְהָפֵר בְּרִית, וְהִנֵּה נָתַן יָדוֹ למרות שלחץ את ידו של נבוכדנצר. וְכָל אֵלֶּה עָשָׂה - לֹא יִמָּלֵט.
{ס}
יט
לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: חַי אָנִי, אִם לֹא אָלָתִי השבועה (של צדקיהו לנבוכדנצר) שנשבע בשם ה' אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר, וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ אתן את עונשו עליו.
כ
וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי, וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה, וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם מַעֲלוֹ על בגידתו אֲשֶׁר מָעַל בִּי.
כא
וְאֵת כָּל (מברחו) מִבְרָחָיו אלו שיברחו איתו בְּכָל אֲגַפָּיו צדדיו - בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. וְהַנִּשְׁאָרִים - לְכָל רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ יתפזרו. וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי.
{ס}
כב
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: וְלָקַחְתִּי אָנִי בדומה למה שעשה הנשר הראשון מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה וְנָתָתִּי אשתול אותו, מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו ר' פסוק ד רַךְ ענף צעיר אֶקְטֹף, וְשָׁתַלְתִּי אָנִי עַל הַר גָּבֹהַ וְתָלוּל שיש בו תלים.
כג
בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל ירושלים אֶשְׁתֳּלֶנּוּ, וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי, וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר. וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף, בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה הציפורים (נמשל לקיבוץ גלויות).
כד
וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי יְהוָה הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַ, הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ. אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- שמות המלכים: יהויכין וצדקיהו לא מוזכרים בפרק בפירוש, אך הרמזים ברורים, ומתפרשים על פי המסופר בירמיהו לז: "וַיִּמְלָךְ מֶלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, תַּחַת כָּנְיָהוּ בֶּן יְהוֹיָקִים, אֲשֶׁר הִמְלִיךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר... וְחֵיל פַּרְעֹה יָצָא מִמִּצְרָיִם, וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת שִׁמְעָם וַיֵּעָלוּ מֵעַל יְרוּשָׁלָ͏ִם... הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה - שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם. וְשָׁבוּ הַכַּשְׂדִּים, וְנִלְחֲמוּ עַל הָעִיר הַזֹּאת, וּלְכָדֻהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ".