ביאור:יחזקאל מז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א
וַיְשִׁבֵנִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת, וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה המזרחי, כִּי פְנֵי חזית הַבַּיִת קָדִים, וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית ונוטים לצד הדרומי של הבית, מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ שהרי המזבח עומד מול הפתח, ולכן המים, כדי לעקוף אותו, נוטים דרומה.
ב
וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה, וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ מסביב למקדש, מבחוץ, אֶל שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ אל הדרך הַפּוֹנֶה קָדִים, וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים נובעים מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית.
ג
בְּצֵאת הָאִישׁ קָדִים מזרחה, וְקָו חוט למדידת אורך בְּיָדוֹ, וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה אלף אמות וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם, מֵי אָפְסָיִם מים רדודים, בכמות אפסית.
ד
וַיָּמָד אֶלֶף עוד אלף אמה, לאורך אפיק זרימת המים, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם, מַיִם בִּרְכָּיִם המגיעים עד הברכיים. וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם.
ה
וַיָּמָד אֶלֶף, נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר, כִּי גָאוּ הַמַּיִם, מֵי שָׂחוּ מים עמוקים, שצריך לשחות בהם, נַחַל אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵר.
ו
וַיֹּאמֶר אֵלַי: "הֲרָאִיתָ, בֶן אָדָם"? וַיּוֹלִכֵנִי, וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל.
ז
בְּשׁוּבֵנִי, וְהִנֵּה אֶל ליד שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד, מִזֶּה וּמִזֶּה עצים משני צדי הנחל.
ח
וַיֹּאמֶר אֵלַי: "הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה חבל הארץ המזרחי וְיָרְדוּ עַל הָעֲרָבָה לערבות נהר הירדן, וּבָאוּ הַיָּמָּה לים המלח, אֶל הַיָּמָּה אל ים המלח זורמים הַמּוּצָאִים המים ה"יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת" (ונרפאו) וְנִרְפּוּ הַמָּיִם וכך מי ים המלח יתרפאו ממליחותם.
ט
וְהָיָה כָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ שתחיה שם אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם הנחל הכפול - יִחְיֶה, וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד. כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ, וָחָי כֹּל אֲשֶׁר וכך יחיה כל דג יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל בים המלח, לאחר שהנחל יגיע אליו וירפא את מליחותו.
י
וְהָיָה (יעמדו) עָמְדוּ יעמדו עָלָיו דַּוָּגִים דיגים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם יש המזהים מקום זה עם עינות צוקים, מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ יהיו אזורים לפרישת רשתות הדיג, לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל הדגים שידוגו הדייגים בים המלח יהיו ממינים שונים, כפי הגיוון בים התיכון, רַבָּה מְאֹד.
יא
(בצאתו) בִּצֹּאתָיו האיזורים הבוציים שליד ים המלח וּגְבָאָיו וכן גבי המים הסמוכים אליו וְלֹא יֵרָפְאוּ בניגוד לים, הם ישארו מלוחים לְמֶלַח נִתָּנוּ כי ישמשו להפקת מלח, כבעבר.
יב
וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה, עַל שְׂפָתוֹ, מִזֶּה וּמִזֶּה, כָּל עֵץ מַאֲכָל. לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ, וְלֹא יִתֹּם ייפסק פִּרְיוֹ, לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר בכל חודש יצמחו עליו פירות חדשים, ביכורים. כִּי מֵימָיו - מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים, (והיו) וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.
{ס}
יג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: גֵּה זה (החלפת זי"ן בגימ"ל יש גם לעיל כה, ז) גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, יוֹסֵף חֲבָלִים כאשר שבט יוסף מקבל שני חבלי ארץ: למנשה ולאפריים. יד וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו שטח שווה לכל שבט, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי נשבעתי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם, וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה.
טו וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ, לִפְאַת צָפוֹנָה: מִן הַיָּם הַגָּדוֹל, הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן דרך מקום הנקרא "חתלון" לְבוֹא צְדָדָה וקו הגבול ממשיך בדרך המובילה ל"צדד" (המוזכרת גם בספר במדבר: "וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן: מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת, וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה". טז חֲמָת, בֵּרוֹתָה, סִבְרַיִם אֲשֶׁר השוכנת בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת, חָצֵר הַתִּיכוֹן שם של מקום אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל סמוך לאיזור חַוְרָן. יז וְהָיָה גְבוּל ולסיכום הגבול הצפוני, הוא ימתח מִן הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן עד חצר עֵינוֹן (הקצה הכי מזרחי של הגבול הצפוני - כפי שגם כתוב בספר במדבר: "וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן"), גְּבוּל כולל איזור דַּמֶּשֶׂק, וְצָפוֹן צָפוֹנָה, וּגְבוּל חֲמָת - וְאֵת זאת (על פי השוואה לפסוק כ) פְּאַת צָפוֹן.
יח וּפְאַת קָדִים: מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בין הגלעד שבעבר הירדן המזרחי, לבין הצד של ישראל שבעבר המערבי - הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל מהמקום בו נהר הירדן מתחיל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי עד סוף נהר הירדן, בים המלח תָּמֹדּוּ תקבעו כגבול - וְאֵת פְּאַת קָדִימָה.
יט וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה: מִתָּמָר עַד 'מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ קדש, המוזכרת בבמדבר כז יד: "הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ, מִדְבַּר צִן"' נַחֲלָה ועד נחל מצרים, הזורם אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל - וְאֵת פְּאַת תֵּימָנָה נֶגְבָּה.
כ וּפְאַת יָם: הַיָּם הַגָּדוֹל, מִגְּבוּל מהפינה הדרומית של הגבול (מקום בו נשפך נחל מצרים אל הים התיכון) עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת לדרך אל חמת (שהוזכרה בפסוק יז) - זֹאת פְּאַת יָם.
כא
וְחִלַּקְתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
כב
וְהָיָה תַּפִּלוּ כשתחלקו אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם, וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם, וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח הגרים יהיו שווים לאזרחים בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
כג
וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ - שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- גם זכריה התנבא על נביעת מים מירושלים שתגיע עד הים (זכריה יד ח): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ͏ִם, חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן", וכן יואל התנבא באופן דומה (יואל ד יח): "וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים". וכן מופיע בגמרא, יומא עז ב: "מעין היוצא מבית קדשי הקדשים, בתחילה דומה לקרני חגבים, כיון שהגיע לפתח היכל נעשה כחוט של שתי..."