ביאור:יחזקאל לט

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)

---

המשך: צבא גוג יוכה על הרי ושדות ישראל

א וְאַתָּה בֶן אָדָם, הִנָּבֵא עַל גּוֹג וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי אֵלֶיךָ ר' בתחילת הפרק הקודם, פסוק כמעט זהה גּוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. ב וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ אפתה אותך (כנראה מילים נרדפות) וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, וַהֲבִאוֹתִךָ עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל. ג וְהִכֵּיתִי קַשְׁתְּךָ מִיַּד שְׂמֹאולֶךָ, וְחִצֶּיךָ מִיַּד יְמִינְךָ אַפִּיל. ד עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל, אַתָּה וְכָל אֲגַפֶּיךָ, וְעַמִּים אֲשֶׁר אִתָּךְ. לְעֵיט צִפּוֹר כָּל כָּנָף לכל בעלי הכנף, ציפורים ועופות דורסים, כגון עיט וְחַיַּת הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה. ה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל, כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

בנשק השלל ישתמשו ישראל כחומר בעירה

ו וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמָגוֹג, וּבְיֹשְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח וכן בעמים שסייעו למגוג, היושבים בשלווה באיי הים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. ז וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אַחֵל אחלל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי עוֹד, וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יְהוָה, קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל. ח הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה ואכן תהיה בקרוב, נבואה זאת, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הזכרתי כבר, אחרית הימים. ט וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ הבעירו והסיקו אש בְּנֶשֶׁק ישרפו את כלי המלחמה של מגוג וּמָגֵן וְצִנָּה, בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד אלה וּבְרֹמַח חנית קצרה, וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים. י וְלֹא יִשְׂאוּ עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה, וְלֹא יַחְטְבוּ מִן הַיְּעָרִים מהיערות, כִּי בַנֶּשֶׁק יְבַעֲרוּ אֵשׁ. וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם את מי שרצו לקחת את ישראל בשלל וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {ס}

ישראל יקברו את עצמות צבא גוג במשך 7 חודשים, וגם לאחר מכן, ימשיכו לאספם מרחבי הארץ

יא וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, אֶתֵּן לְגוֹג לגופות של צבא גוג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר מקום אשר שם יהיה הקבר שלהם, בְּיִשְׂרָאֵל, גֵּי הָעֹבְרִים בגיא המוליך את העוברים בו קִדְמַת הַיָּם לכיוון הים, מזרחה (ליד כנרת או ים המלח) וְחֹסֶמֶת ומרוב עצמות, מקום הקבורה יחסום הִיא אֶת הָעֹבְרִים. וְקָבְרוּ שָׁם אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה, וְקָרְאוּ יקראו לאותו מקום: 'גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג'. יב וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמַעַן טַהֵר אֶת הָאָרֶץ, שִׁבְעָה חֳדָשִׁים יקח לישראל 7 חודשים לקבור את גופות גוג הרבות. יג וְקָבְרוּ כָּל עַם תושבי הָאָרֶץ, וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם לפירסום טוב בין האומות (על כך שקברו צבא גוג), יוֹם הִכָּבְדִי שבו אתכבד בעולם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. יד וְאַנְשֵׁי תָמִיד אנשים קבועים, שזה תפקידם יַבְדִּילוּ ימנו לתפקיד עֹבְרִים בָּאָרֶץ שיהיו עוברים ברחבי הארץ לאסוף גופות נוספות, מְקַבְּרִים וכן אנשים שתפקידם יהיה לקבור אֶת הָעֹבְרִים יחד עם אותם "עוברים" אֶת הַנּוֹתָרִים את הגופות הנותרות עַל פְּנֵי הָאָרֶץ לְטַהֲרָהּ. מִקְצֵה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים יַחְקֹרוּ. טו וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ, וְרָאָה עֶצֶם אָדָם, וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן ליד העצם סימן, עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים אֶל גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג. טז וְגַם שֶׁם עִיר בנוסף ל'גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג' גם לעיר הסמוכה יקראו על שם המונה של גוג שקבורה ליד: 'הֲמוֹנָה', וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ. {ס}

עופות וחיות יאכלו את גופות הרוגי גוג, ושמו של ה' יתכבד בגויים

יז וְאַתָּה בֶן אָדָם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה: אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה: הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ, הֵאָסְפוּ מִסָּבִיב, עַל זִבְחִי אֲשֶׁר אֲנִי זֹבֵחַ לָכֶם, זֶבַח גָּדוֹל עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וּשְׁתִיתֶם דָּם. יח בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ, וְדַם נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ - אֵילִים כפי שאוכלים ארוחה משובחת המורכבת מבשר חיות גדולות, כגון:, כָּרִים כבשים שמנים וְעַתּוּדִים הזכר בכבשים ובעיזים, פָּרִים, מְרִיאֵי בָשָׁן בהמות גדולות המגיעות מהבשן, כֻּלָּם. יט וַאֲכַלְתֶּם חֵלֶב לְשָׂבְעָה, וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן, מִזִּבְחִי אֲשֶׁר זָבַחְתִּי לָכֶם. כ וּשְׂבַעְתֶּם עַל שֻׁלְחָנִי סוּס וָרֶכֶב את הסוסים והפרשים של צבא גוג, גִּבּוֹר וְכָל אִישׁ מִלְחָמָה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. כא וְנָתַתִּי אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם, וְרָאוּ כָל הַגּוֹיִם אֶת מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם הכיתי בגויים שהצטרפו לגוג. כב וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. כג וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם וכך יבינו הגויים שישראל לא גלו בעבר בגלל חוזקם של הגויים, או מחולשתו של ה' כִּי בַעֲוֺנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל, עַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי. וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם, וָאֶתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם, וַיִּפְּלוּ בַחֶרֶב כֻּלָּם רבים מישראל. כד כְּטֻמְאָתָם מידה כנגד מידה, בהתאם לגודל חטאם וּכְפִשְׁעֵיהֶם עָשִׂיתִי אֹתָם, וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם. {ס}

כה לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: עַתָּה אָשִׁיב אֶת (שבית) שְׁבוּת יַעֲקֹב, וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. כו וְנָשׂוּ ישראל ישאו (יוכלו לבחון את חטאיהם בעבר ולהתבייש בהם) אֶת כְּלִמָּתָם וְאֶת כָּל מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי, בְּשִׁבְתָּם עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד. כז בְּשׁוֹבְבִי כשאשיב אוֹתָם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם, וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים. כח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל הַגּוֹיִם וְכִנַּסְתִּים ואני אותו אלוקים שגם החזיר אותם עַל אַדְמָתָם, וְלֹא אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם שָׁם בגולה. כט וְלֹא אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם, אֲשֶׁר כאשר (לאחר ש-) שָׁפַכְתִּי אֶת רוּחִי עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק" (פסוק ט) - לרוב, הצבא המנצח, לא ישתמש בכלי נשק נטושים כחומר בעירה, אלא ישמור אותם למלחמה עתידית. אך במלחמה זאת כמות הנשק הנטוש גדולה מאוד, והנצחון הוא תמידי כי ה' יגן על ישראל בעתיד.