ביאור:יחזקאל ל

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)

נבואה על חורבן מצרים ושכנותיה בידי נבוכדנצר

א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הֵילִילוּ הָהּ יללו וקיראו קריאות צער לַיּוֹם על היום שיתואר בהמשך. ג כִּי קָרוֹב יוֹם, וְקָרוֹב יוֹם לַיהוָה של התגלות ה', יוֹם עָנָן יום אפל (ר' להלן פסוק יח), עֵת גּוֹיִם נפילת הגויים יִהְיֶה. ד וּבָאָה חֶרֶב בְּמִצְרַיִם, וְהָיְתָה חַלְחָלָה ותהיה רעדה בְּכוּשׁ, בִּנְפֹל חָלָל בְּמִצְרָיִם, וְלָקְחוּ הֲמוֹנָהּ האויב יקח בשבי את המצרים בהמוניהם, וְנֶהֶרְסוּ יְסוֹדֹתֶיהָ. ה כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד מדינות סמוכות למצרים וְכָל הָעֶרֶב תערובת של עמים וְכוּב לוב (על פי תרגום השבעים) וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית מדינות שיש להם ברית עם מצרים, אִתָּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. {פ}

ו כֹּה אָמַר יְהוָה: וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם המדינות הנשענות על מצרים וְיָרַד גְּאוֹן עֻזָּהּ תפארת עוצמתה, מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה עיר, או שתי ערים, בקצוות מצריים בַּחֶרֶב יִפְּלוּ בָהּ - נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ז וְנָשַׁמּוּ בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת שוממות, וְעָרָיו בְּתוֹךְ עָרִים נַחֲרָבוֹת בקרב רשימת ערים חרבות תִּהְיֶינָה. ח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה, בְּתִתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם, וְנִשְׁבְּרוּ כָּל עֹזְרֶיהָ. ט בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַלְאָכִים שליחים מִלְּפָנַי בַּצִּים בספינות לְהַחֲרִיד אֶת כּוּשׁ בֶּטַח היושבת לבטח, וְהָיְתָה חַלְחָלָה בָהֶם בְּיוֹם מִצְרַיִם ביום נפילת מצרים, כִּי הִנֵּה בָּאָה. {ס}

י כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: וְהִשְׁבַּתִּי אשמיד אֶת הֲמוֹן מִצְרַיִם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. יא הוּא וְעַמּוֹ אִתּוֹ, עָרִיצֵי התקיפים ב- גוֹיִם מוּבָאִים לְשַׁחֵת הָאָרֶץ. וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל מִצְרַיִם, וּמָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָלָל. יב וְנָתַתִּי יְאֹרִים את הנילוס ויובליו חָרָבָה ליובש, וּמָכַרְתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיַד רָעִים, וַהֲשִׁמֹּתִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ בְּיַד זָרִים - אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. {ס}

"וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף" (יג) - ראשי עמודים ממקדש בנף (ממפיס)

יג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: וְהַאֲבַדְתִּי גִלּוּלִים וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף מהעיר המצרית נוף, וְנָשִׂיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מלך על מצרים לֹא יִהְיֶה עוֹד, וְנָתַתִּי יִרְאָה אימה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. יד וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס, וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן, וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא בעיר נֹא אמון. טו וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז שהיא המבצר של מִצְרָיִם, וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא. טז וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם, חוּל (תחיל) תָּחוּל תרעד סִין, וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ יפרצו חומותיה. וְנֹף - צָרֵי יוֹמָם צרים יבואו עליה יום אחרי יום. יז בַּחוּרֵי אָוֶן העיר אוֹן, הליופוליס וּפִי בֶסֶת ובחורי העיר פי-בסת (ר' בערך בסתת) בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וְהֵנָּה נשות העיר (לעומת הבחורים שהוזכרו בתחילת הפסוק) בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה. יח וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׂךְ הַיּוֹם הוסתר אור היום, בְּשִׁבְרִי שָׁם אֶת מֹטוֹת מוטות העול ששיעבדה תחתם עמים אחרים מִצְרַיִם, וְנִשְׁבַּת בָּהּ גְּאוֹן עֻזָּהּ. הִיא - עָנָן יְכַסֶּנָּה, וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה. יט וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּמִצְרָיִם, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. {פ}

זרוע מצרים נשברה, ולאחר מכן גם הזרוע השניה, ביד מלך בבל

כ וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן בחודש ניסן בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: כא בֶּן אָדָם, אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי, וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה, לָתֵת רְפֻאוֹת, לָשׂוּם חִתּוּל תחבושת עבה (בימינו: גבס) לְחָבְשָׁהּ, לְחָזְקָהּ, לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב והיא לא נרפאה במידה מספקת כדי לאחוז בחרב. {ס}

כב לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה: הִנְנִי אֶל מתייחס אל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעֹתָיו, אֶת הַחֲזָקָה וְאֶת הַנִּשְׁבָּרֶת גם את הזרוע השלמה, וגם את זאת שכבר נשברה (בפסוק הקודם), וְהִפַּלְתִּי אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ. כג וַהֲפִצוֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִם בָּאֲרָצוֹת. כד וְחִזַּקְתִּי אֶת זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וְנָתַתִּי אֶת חַרְבִּי בְּיָדוֹ, וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעוֹת פַּרְעֹה, וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל כגוסס לְפָנָיו. כה וְהַחֲזַקְתִּי אֶת זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וּזְרֹעוֹת פַּרְעֹה תִּפֹּלְנָה. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה, בְּתִתִּי חַרְבִּי בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל, וְנָטָה אוֹתָהּ אֶל אֶרֶץ מִצְרָיִם. כו וַהֲפִצוֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

"וְהָיְתָה חַלְחָלָה בְּכוּשׁ, בִּנְפֹל חָלָל בְּמִצְרָיִם" (פסוק ד) - לשון נופל על לשון

"וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא" (פסוק טו) - משחק מילים חבוי, שהרי שם העיר המלא הוא נֹא אמון

"אָוֶן" (פסוק טז) - הניקוד יוצא דופן, אולי כדאי לגנות את חטאי העיר.