ביאור:יחזקאל כט

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)

---

נבואות למצרים

פרעה התרברב בנילוס, ולכן ה' יכה בו ובעמו. בזאת המצרים יפסיקו לשמש כמשענת קנה לישראל

א בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית לגלות יהויכין, בָּעֲשִׂרִי בחודש טבת, בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: ב בֶּן אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ. ג דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הַתַּנִּים תנין, קורקודיל הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו הנילוס, אֲשֶׁר אָמַר: "לִי יְאֹרִי היאור שייך רק לי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי יצרתי את עצמי". ד וְנָתַתִּי (חחיים) חַחִים טבעת ברזל בִּלְחָיֶיךָ, וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ את דגי היאור בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ, וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק כל הדגים בנילוס ידבקו לקשקשי התנין, וכאשר ה' יעלה את התנין, כל הדגים יעלו איתו (נמשל: יחד עם פרעה, גם נתיניו יתפסו על ידי ה'). ה וּנְטַשְׁתִּיךָ אזרוק אותך הַמִּדְבָּרָה, אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ, עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל, לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ לקבורה. לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה. ו וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה מטה חלש מכדי להשען עליו לְבֵית יִשְׂרָאֵל. ז בְּתָפְשָׂם בְּךָ (בכפך) בַכַּף בכף ידם תֵּרוֹץ תשבר וּבָקַעְתָּ והקנה השבור יפצע לָהֶם כָּל כָּתֵף, וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר וְהַעֲמַדְתָּ תמעיד, תכשיל לָהֶם כָּל מָתְנָיִם. {ס}

מצרים תהיה שוממה למשך 40 שנה

ח לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב, וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה. ט וְהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן אָמַר: "יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי". י לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ. וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב יובש שְׁמָמָה, מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה עיר (או 2 ערים) במצרים וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ שמדרום למצרים. יא לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם, וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ, וְלֹא תֵשֵׁב תהיה מיושבת במשך אַרְבָּעִים שָׁנָה. יב וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת שוממות, וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה. וַהֲפִצֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת. {פ}

לאחר 40 שנה מצרים יחזרו מגלותם, אך ישארו שפלים, כך שישראל לא ישענו עליהם לעזרה

יג כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה. יד וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם, וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס לארץ פתרוס, איזור בדרום מצרים עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם מקורם, וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה ובכך גאוותם תפסיק. טו מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה, וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם. וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת כדי שלא יוכלו יותר לרדות בַּגּוֹיִם. טז וְלֹא יִהְיֶה עוֹד העם המצרי לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח למשען מַזְכִּיר עָוֺן שגורם לכך שה' יזכר בעוונות ישראל בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם בעוון שישראל נשענו על מצרים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}

בבל לא יצליחו להכניע את צור, אך כפיצוי יתן להם ה' ניצחון על מצרים

יז וַיְהִי בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה למלכות נבוכדנצר (או לגלות יהויכין), בָּרִאשׁוֹן בחודש ניסן, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: יח בֶּן אָדָם, נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדֹלָה אֶל בבניית המצור על העיר צֹר. כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח נשרו שערותיו מרוב מאמץ וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה העור נתלש (כנראה שכדי לבנות את המצור ("וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק, וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה" - לעיל כח, ח) היו צריכים לסחוב סלי חול ואבנים, וכך נפצע גופם), וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ מִצֹּר משלל העיר צור, כי לא הצליחו לכבוש אותה עַל הָעֲבֹדָה אֲשֶׁר עָבַד עָלֶיהָ. {ס}

יט לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ הוא יקח המון עם ממצרים, לעבדים, וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ, וּבָזַז בִּזָּהּ, וְהָיְתָה שָׂכָר לְחֵילוֹ. כ פְּעֻלָּתוֹ כשכר על עבודתו אֲשֶׁר עָבַד בָּהּ - נָתַתִּי לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי הבבלים עשו בשליחותי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {ס}
כא בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן אחדש כח לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם יכולת דיבור בקרב ישראל - שעד כה לא האמינו לנבואות שלך על אובדן מצרים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה', יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל. בְּתָפְשָׂם בְּךָ בַכַּף תֵּרוֹץ, וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף" (פסוקים ו-ז) - בדומה לנאמר בפסוק מתוך נאום רבשקה, השר האשורי, ליושבי ירושלים: "עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ - כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו" (מלכים ב יח כא, ובמקבילה בישעיהו לו ו).

• "נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדֹלָה אֶל צֹר ... וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ" (פסוק יח) - בניגוד לנבואה בפרק כו: "הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר... וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ... לֹא תִבָּנֶה עוֹד". יש מפרשים שהנבואה בפרק כו נועדה להזהיר את צור, ולבסוף ה' חס עליהם.